עיריית ירושלים עלולה להיקלע למשבר כספי חמור | האזהרה של מבקר המדינה

מבקר המדינה: "המשאבים שברשות ירושלים למתן שירותים לתושביה נמוכים בהרבה מהממוצע בערי המטרופולין האחרות" ■ שיעור המשפחות העניות בעיר ב-2016 - 38% ■ "ללא מענק הבירה, ירושלים היתה נקלעת לגירעונות כבדים"

שוקי שדה
שוקי שדה
ירושלים
ירושליםצילום: Nasim Mansurov
שוקי שדה
שוקי שדה

"עיריית ירושלים אינה איתנה מהבחינה הכספית, ותלותה בממשלה גדלה והולכת. המשאבים שברשותה למתן שירותים לתושביה נמוכים בהרבה מאלו שיש בממוצע לערי המטרופולין האחרות. המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים־כלכליים של העיר עלולים להביא להכבדה נוספת על תקציב העירייה ולהיחלשותה הכלכלית". את הדברים הקשים האלה כותב מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שהתפרסם אתמול לרגל יום ירושלים.

מכון ירושלים למחקרי מדיניות פירסם לפני שבוע נתונים שנראו דווקא מעודדים, ולפיהם שיעור החילונים בירושלים, שבה מתגוררים 900 אלף איש, היה 22% מתוך הציבור היהודי ב–2017. ההגירה השלילית פוחתת — כ–6,000 איש היגרו מירושלים בשנה האחרונה לעומת ממוצע של 8,000 בעשור האחרון, ושיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הגיעו ל–50% — הנתון הגבוה ביותר מאז שהתחיל המעקב בנושא.

גם בדו"ח המבקר אפשר למצוא כמה היבטים חיוביים: העירייה הגיעה לאיזון תקציבי, שיעור הגירעון המצטבר הצטמצם באופן ניכר ושיעור גביית הארנונה השתפר. עם זאת, המבקר מצא ליקויים בניהול הפיננסי של העירייה, הנוגעים בעיקר לסוגיות של חיסכון בעלויות אשראי וריבית.

יוסף שפירא, מבקר המדינה
יוסף שפירא, מבקר המדינהצילום: אמיל סלמן

התמונה הגדולה מראה שבעיות היסוד של ירושלים ממשיכות להתקיים — כשאחת המרכזיות בהן היא העוני. שיעור המשפחות העניות בירושלים היה 38% ב–2016, לעומת 10% בתל אביב־יפו ו–15% בחיפה, לפי נתוני הביטוח הלאומי המוצגים בדו"ח המבקר. לאורך השנים, הצביעו מומחים על כך שנתונים אלה קשורים, בין היתר, לאוכלוסייה הערבית הגדולה בירושלים המזרחית (38% מתושבי העיר, לפי נתוני מכון ירושלים), שסובלת מהזנחה מתמשכת מצד ממשלות ישראל, ולאוכלוסייה החרדית גדולה (25% מתושבי העיר, לפי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

תלויים בממשלה

הבדיקה של שפירא נעשתה ביוני־נובמבר 2018, כלומר בחודשים האחרונים של כהונת ראש העיר הקודם, ניר ברקת — שהוא כיום חבר כנסת מטעם הליכוד — והיא מתמקדת בחוסן הכלכלי של העירייה. אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא מגמת ירידה עקבית בשיעור ההכנסות העצמיות של העירייה, מ–84% ב–2007 ל–71% ב–2016 — קצב ירידה ממוצע של 1.3% לשנה. הכנסות עצמיות הן כלל ההכנסות של העירייה מהתושבים (ולא מהממשלה, למשל).

חרדי בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

לפי הדו"ח, הסיבה לירידה היא שההכנסות העצמיות של העירייה גדלו בשיעור נמוך ביחס לגידול של כלל ההכנסות בתקציב שלה, הכוללות מענקים מהממשלה. "תקציבה של העירייה אמנם מאוזן, אולם ללא מענק הבירה (מענק מיוחד שהעירייה מקבלת מהממשלה — ללא ההגבלות והתנאים של מענק איזון; ש"ש) היא היתה נקלעת לגירעונות כבדים: ב–2007 היווה המענק 6% מתוך תקציב של 197 מיליון שקל, וב–2017 טיפס ל–13% מתוך תקציב של 700 מיליון שקל.

"תלותה של עיריית ירושלים במענקי הממשלה גוברת והולכת. הדבר חושף אותה לסיכונים כלכליים ועלול להביא לפגיעה ביציבותה אם יקוצץ הסיוע", נכתב בדו"ח. המבקר קובע כי ללא מענק הבירה, העירייה היתה נאלצת לקבל מענק איזון מהממשלה.

מאז 2010 אף אחת מערי המטרופולין של ישראל לא מקבלת מענק איזון, נכתב בדו"ח, וגם אצל שאר העיריות לא היה בעשור האחרון גידול במענקי האיזון שהן מקבלות מהממשלה. "אם תיאלץ הממשלה לקצץ את תמיכתה בעיריית ירושלים, העירייה עלולה להיקלע לגירעונות כבדים ולמשבר כספי חמור, ואף להגיע למצב שבו ימונה לה חשב מלווה. על עיריית ירושלים ועל משרדי הפנים והאוצר למצוא דרכים לחיזוק חוסנה הכספי ולצמצום תלותה הגוברת של העירייה במענק הבירה", נכתב בדו"ח.

משרד הפנים מסר בתשובה לדברי המבקר כי הוקצו כספים לפרויקטים בירושלים שנועדו לחזק את מצבה הכלכלי של העיר. עיריית ירושלים הוסיפה כי ההיקף השנתי של הנחות הארנונה שהיא מעניקה זהה לגודל של מענק הבירה שהיא מקבלת מהממשלה, וכי אם החובה להעניק הנחות היתה מבוטלת — היה נוצר שיפור במצבה הכספי של העירייה ובהכנסות העצמיות שלה.

צילום: אוליבייה פיטוסי

המבקר מתייחס גם לסוגיית הפטורים מהארנונה. מנתוני הדו"חות הכספיים של העירייה עולה כי בשנים 2007–2016 עלה שיעור הפטורים, השחרורים וההנחות שהעניקה העירייה למשלמי הארנונה מ–24% ל–27%, ובמספרים — מ–528 מיליון שקל ל–778 מיליון שקל. המבקר קובע כי שיעור זה גבוה משיעור ההנחות בשאר ערי המטרופולין של ישראל ובערי פורום 15 הערים הגדולות.

מענק הבירה נתון למחלוקת חריפה בשנים האחרונות בין משרדי האוצר, הפנים ועיריית ירושלים. משרד האוצר טוען כי המענק גבוה ממענק האיזון שהעירייה היתה מקבלת בכל עיר אחרת, בעוד בעירייה טוענים כי המענק מספק מענה רק למתן שירותים לתושבים ולא לסוגיות של פיתוח עירוני. בדו"ח המיוחד על ירושלים שפירסם המבקר ב–2018, הוא טען כי אין אמות מידה ברורות למתן מענק הבירה, שכן אלה נקבעו במשא ומתן בין עיריית ירושלים לממשלה. לפי המבקר, ב–2018 התקיימו דיונים בנושא בין משרדי האוצר והפנים לעיריית ירושלים, אך הם נקלעו למבוי סתום והדבר לא הובא להכרעת ראש הממשלה.

פחות ארנונה במזרח העיר

לפי המבקר, החוסן הכלכלי של ירושלים מושפע לרעה גם משלושה מהלכים חשובים ונדרשים — שלא יושמו במשך שנים. הראשון הוא דחיית יישומה של החלטת הממשלה על העברת היחידות הממשלתיות לעיר, נושא שעליו כתב המבקר בדו"ח ב–2018. החלטה זו התקבלה ב–2007, ונקבע בה כי עד 2015 יעברו כל היחידות הארציות לירושלים. ב-2014 דחתה הממשלה את מועד ההעברה ל–2019. ב–2018 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, שמשמעותה דחיית יישום ההחלטה בכמה שנים נוספות.

עיריית ירושלים
עיריית ירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

"ביצוע ההחלטות מתמהמה יותר מעשור, וצפוי להתעכב עוד שנים מספר. הדבר פוגע במעמדה של ירושלים כבירת ישראל, בכלכלת העיר ובחוסן הכספי של העירייה", כותב על כך המבקר בדו"ח הנוכחי.

המהלך המשמעותי השני שלא יושם הוא תוספת בנייה של 6,000 חדרי אירוח בירושלים — החלטה שהתקבלה כבר ב–2011. עד ספטמבר 2018 נוספו לעיר כ–1,500 חדרי אירוח בלבד.

המהלך השלישי שמתעכב הוא הסדרת רישום המקרקעין במזרח ירושלים. המצב הנוכחי, שבו קרקעות רבות במזרח העיר אינן רשומות, גורם לקופות העירייה נזק של מאות מיליוני שקלים — מכיוון שבקרקעות שאינן מוסדרות העירייה לא יכולה לגבות היטלי פיתוח והיטלי השבחה, וגם אין לה אמצעי אכיפה עבור גביית ארנונה. לפי תשובות העירייה למבקר, שיעור גביית הארנונה במזרח העיר הוא 75%–77%, לעומת 88%–90% במערב העיר.

הגורם האחראי לרישום הוא משרד המשפטים, עליו העביר שפירא ביקורת כבר בדו"ח שפורסם ב–2015. ואולם הנחיית הממשלה להסדיר את הנושא הועברה למשרד רק ב–2018. תאריך היעד להסדרה נקבע לסוף 2025, והממשלה הקצתה למטרה זו 50 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ