"ארגון העובדים בתעשייה האווירית עשה בחברה כבתוך שלו" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח מבקר המדינה

"ארגון העובדים בתעשייה האווירית עשה בחברה כבתוך שלו"

היחסים בין הנהלת תע"א לוועד העובדים הארצי נבדקו זו הפעם הראשונה על ידי מבקר המדינה ■ הממצאים, שנוגעים בין היתר לתקופת השר חיים כץ, שכיהן כמזכיר הוועד, מעלים את השאלה מי בדיוק שלט בחברה ■ תע"א: "החברה מצויה כיום בעידן של שינוי"

32תגובות
אהוד נוף (מימין) וחיים כץ
אילן אסייג, אמיל סלמן

דו"ח חמור שמפרסם היום (א') מבקר המדינה מספק הצצה לקשרים הבעייתיים בין הנהלת התעשייה האווירית (תע"א) לבין ועד העובדים בחברה, ב–2013–2016. "החברה פעלה במקרים רבים לפי רצונו של ארגון העובדים, לעתים עד כדי שיתוק הפיקוח והבקרה של הגופים המוסמכים", קובע המבקר. "לאורך שנים לא מימשה הנהלת החברה את מלוא סמכויותיה, עד כדי כך שארגון העובדים עשה לעתים בחברה כבתוך שלו".

הדו"ח הנוכחי ייחודי, מכיוון שהביקורת שלו כוללת שני גופים נוספים פרט לתע"א עצמה: אגודת העובדים, שהיא אגודה עותמנית המשמשת זרוע פיננסית של ועד העובדים, וכן האגודה השיתופית ש.א.ל (שירות אשראי לעובד), המשמש גוף עסקי־מסחרי (ראו בהמשך). בכך שולח המבקר מסר ברור, שלפיו גופים הנהנים ממשאבים ציבוריים אינם חסינים מביקורת, גם אם מדובר באגודות עותמניות, שעד כה היו חסינות מכך.

הדו"ח מזכיר כי מי שכיהן כמזכיר ועד העובדים וכמזכיר אגודת העובדים בתע"א במשך 22 שנה (בין 1993 עד מאי 2015), וחצי הביקורת מופנים גם אליו, היה שר הרווחה חיים כץ. את כץ החליף בתפקיד אהוד נוף, עד שפרש לגמלאות באפריל 2018. מי שהחליף את נוף (תחילה באופן זמני ואחר כך נבחר לפקיד באופן קבוע) הוא בנו של חיים כץ, יאיר כץ, שאינו בין המבוקרים בדו"ח.

שכר של 7 מיליון שקל בשנה ל-65 חברי הוועד

מהדו"ח עולה כי היחסים בין הנהלת החברה לוועד העובדים היו הדוקים מאוד במשך שנים רבות, שלפי המבקר "השפיעו רבות על החברה ועל היכולת להניע בה תהליכים, וכפועל יוצא מכך על מצבה הכלכלי". אגודת העובדים, אותה זרוע פיננסית של הוועד, קיבלה בכל שנה כ–15 מיליון שקל לקופתה עבור השתתפות בהוצאות אחזקת המשרד של העובדים, וכן תקציב לרווחה ותרבות. על פי הדו"ח, עד 2016 שולמו 7 מיליון שקל בשנה עבור מימון משכורות עובדי הוועד המונים 60–65 איש, כולל המזכיר — סכומים גדולים פי 1.4 מ–15 מיליון השקלים ששולמו על ידי החברה עבור רווחת העובדים.

עובדי התעשייה האווירית
תעשייה אווירית

עוד עולה מהדו"ח כי עד 2016 כלל לא היה הסכם כתוב בין החברה לארגון העובדים בעניין העברות הכספים האמורות: "החברה קבעה את התקציב לארגון העובדים בלא שקיימה כל דיון פנימי בנוגע לסכום שראוי כי תקצה למימון פעילויות ארגון העובדים ולהשתתפות בהוצאות אחזקת משרד, שכללו בעיקר שכר עבודה והוצאות נלוות של עובדי אגודת העובדים", נכתב בדו"ח.

גרוע מכך, לפי המבקר: "החברה הציגה בספריה את תמהיל הסכומים שהעבירה לאגודת העובדים במצג מטעה, שכלל סיווג מלאכותי של ההוצאות בהתאם לסעיפי הוצאה שרשות המסים הכירה בהם באותה העת, במקום לרשום למה שימשו הכספים בפועל".

בנוסף, החברה העבירה לאגודת העובדים עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור למימון הוצאות שכר והוצאות נלוות — בלי שהאגודה נדרשה לדווח על זהות המועסקים ועל עלות העסקתם המפורטת. החברה אף לא עיינה באופן שוטף בדו"חות הכספיים של אגודת העובדים, ולא ביצעה פיקוח ובקרה נאותים על השימוש בכספים אלה.

חיים כץ
אמיל סלמן

רק באוגוסט 2016, בעקבות החלטות דירקטוריון ודו"ח של רשות החברות, ולאחר משא ומתן בין החברה לארגון העובדים, חתמו תע"א ואגודת העובדים על הסכם השתתפות המעגן את אופן העברת הכספים מהחברה לאגודת העובדים. למרות זאת, הדו"ח קובע כי "החברה עיגנה בהסכם כתקרה את סכום ההעברה שהיה נהוג במשך שנים, וההסכם לא התבסס על בחינה של היקף המימון הראוי, של סוגי פעילויות וחשיבותן ושל מרכיבי ההוצאה השונים".

החל ב–2016 חל היפוך במטרות להן הוקצו הכספים, כאשר 70% מהסכום החלו לשמש למימון פעילויות רווחה ותרבות, ורק 30% שימשו למימון אחזקת המשרד. אך הסכום הסופי נותר כשהיה, כשהחברה "ביצעה השוואת סטטוס (בנצ'מרק) בנוגע להוצאות החברה על שירותי רווחה לעובדיה, אך בביקורת עלה כי היא נעשתה כלאחר יד", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח, בין 2006 ל–2018 הועברו כ–180 מיליון שקל בסך הכל מהנהלת החברה לארגון העובדים, או כ–15 מיליון שקל בשנה. בחינת יתרות הכספים בקופתה של אגודת העובדים מעלה כי לפחות בעשר השנים שקדמו למועד סיום הביקורת, היו בקופת האגודה יתרות של כ–100 מיליון שקל. ב–2016 הסתכמו היתרות בכ–83 מיליון שקל. עוד העלתה הביקורת כי לפני החתימה על אותו הסכם ההשתתפות, לא בחנה תע"א את ההיקף הראוי של הכספים שיש להעביר לאגודה, בהתחשב ביתרות אלה ועל רקע מצבה הכלכלי של החברה.

בנוסף, ב–2012–2016 לא בחנה ועדת ההשקעות של האגודה את מדיניות ההשקעות שלה. האגודה גם לא דיווחה לחבריה על יתרות הכספים שלה ועל מדיניות ההשקעות שלה.

עיקרי דוח מבקר המדינה תעשייה אווירית

בהסכם ההשתתפות איפשרה החברה לאגודת העובדים העברה אוטומטית של תקציבים שלא נוצלו, בשל נסיבות חריגות, משנה לשנה. משמעות ההעברה הזו, הלכה למעשה, היא עקיפת תקרת התקציב — ועלולה להביא לכך שתקציבים ינותבו שלא לייעודם המקורי. החברה גם ויתרה על דרישתה כי כתנאי להעברת כספים, הסכם ההשתתפות יכלול את חובת האגודה להגיש לחברה את הדו"חות הכספיים שבהם מפורט מידע פיננסי על נכסי האגודה, התחייבויותיה ומצבה התזרימי. כמו כן, בחברה לא בוצעו ביקורות פנים שעסקו בנושא העברות הכספים מהחברה אל אגודת העובדים.

עלות שכר מזכיר הוועד — כמיליון שקל בשנה

נוסף על הסכומים העצומים שמעבירה החברה לאגודה בכל שנה, ולמרות הצטברות היתרות, משאילה החברה לוועד בין עובד אחד לחמישה עובדים, תלוי בתקופה. לפי המבקר, לאחר חתימת הסכם ההשתתפות נקבע כי החברה תשלם ישירות את שכר העובדים המושאלים, לכן יהיה עליה להפחית את עלות העסקתם מהסכום שהיא תעביר לאגודת העובדים. ואולם לדבריו, "בפועל החברה שילמה ישירות את שכר העובדים המושאלים, אך הסכום שהעבירה לאגודת העובדים נותר כפי שהיה לפני הסכם ההשתתפות. בכך היא הגדילה למעשה את הסכומים המועברים לאגודת העובדים ב–1–2 מיליון שקל בשנה".

הדו"ח מזכיר שוב תופעה מוכרת של חברי ועד שמייחדים את רוב זמנם, או את כולו, לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה. לפי המבקר, הדבר קורה "ללא כל נוהל, סיכום או הסדר בעניין זה, ללא פיקוח ושלא בהתאם להסכם הקיבוצי". כך למשל, למזכיר אגודת העובדים, נוף, לא היתה משרה בתע"א, והוא ייחד את כל זמנו לפעילות בוועד העובדים "בלא שהתקבלה כל החלטה בעניין. עלות העסקתו לחברה הסתכמה בכמיליון שקל בשנה".

חברי הוועד נהנים גם מפינוקים רבים. כך למשל, מהדו"ח עולה כי 25 מתוך 46 חברי הוועד מקבלים רכב צמוד — בלי שעמדו בדרישות שנקבעו בנוהלי החברה לעניין זה. בנוסף, לכמחצית מחברי הוועד יש הקצאה קבועה של 30–50 שעות נוספות בחודש. השכר עבור השעות הנוספות של חלק מחברי הוועד מסתכם בעשרות אלפי שקלים בחודש.

יאיר כץ
עופר וקנין

עוד עולה מהדו"ח, כי החברה נהגה בחברי ועד בכפפות של משי גם כאשר היו מעורבים בהליכים משמעתיים או בעבירות משמעת. "טיפול הנהלת החברה בהליכים משמעתיים נגד חברי הוועד התאפיין בכמה תווי היכר", כותב המבקר. "התמשכות הליכים, היעדר האכיפה של הדין המשמעתי בהליכים הננקטים נגדם, פער בין האופן שבו תפסה החברה את חומרת העבירות לבין הטיפול המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר, אי־נקיטת עמדה נגד נציגי הוועד שאינם מתייצבים בדיוני ועדות המשמעת ואף מנחים את הנילונים שלא להתייצב בדיונים אלה. החברה התקשתה ליישם את מדיניותה בנושא הטיפול במשמעת, שבאה לידי ביטוי בהנחיות הדירקטוריון ועדת הביקורת, בשל העדפה בולטת של עמדות ועד העובדים והעומד בראשו בנושא זה".

כך למשל, המבקר מזכיר אירוע שהתרחש ב–29 בנובמבר 2015, כאשר 35 עובדים וחברי ועד התפרצו לישיבת דירקטוריון, כשהם עטופים בטליתות ותוקעים בשופרות, והשמיעו איומים כלפי דירקטורית. תחילה התייחסה החברה לאירוע כאל הפרעת משמעת חמורה, אך בסופו של דבר הסתפקה בהתנצלות.

"אופן טיפולה של החברה בעבירות משמעת הביא לפגיעה חמורה בעקרונות המשטר התאגידי, שהעביר מסר ניהולי שלילי וקידם תרבות ארגונית פסולה", קובע המבקר. "הממצאים שהעלה דו"ח זה מעוררים חשש כבד שבאופן שבו התקיים ההליך המשמעתי בחברה, ועדות הבירור לא פעלו במנותק מהוויית ההתנהלות בתע"א ובמיוחד מהמעמד המיוחד שיש לוועד העובדים בחברה ומעמדם המיוחד של מזכירי הוועד, ובמיוחד המזכיר דאז, חיים כץ".

מימון כפול לשכר החשבת ואחזקת מבנה

המבקר מצביע על עניין תמוה נוסף בהתנהלות החברה, אותו הוא ממליץ "להפסיק לאלתר": תע"א מממנת בשיעור כפול מהנדרש את שכרה של חשבת אגודת העובדים. סכום המימון העודף לכאורה נזקף לקופת אגודת העובדים. ואולם לפי הדו"ח, ישנם מקרים נוספים של העברות כספים כפולות.

כך למשל, אגודת העובדים פועלת בשטחים ובמבנים של תע"א, והחברה משתתפת ב–85% מסך הוצאות אחזקת המבנה של אגודת העובדים. חלק מאותו מבנה משמש לקיום פעילותה המסחרית של ש.א.ל — ללא הסכם בין שני הגופים האלה. ש.א.ל העבירה את זכות השימוש בחלק זה של המבנה למפעיל חנות למכשירי חשמל תמורת תשלום, ומקצה לאגודת העובדים 47 אלף שקל בשנה. הסכום נכנס לקופתה של אגודת העובדים, ותע"א אינה מקבלת ממנו דבר. לפיכך, יוצא שאגודת העובדים מקבלת מימון כפול לאחזקת המבנה — מש.א.ל ומתע"א.

"בפועל", קובע המבקר, "במבנה של תע"א פועלת ש.א.ל כגוף עסקי־מסחרי, והיא משלמת בעדו לאגודת העובדים ולא לתע"א — בעלת הזכויות בקרקע". עוד קובע הדו"ח כי נוהלי ארגון העובדים מ–1976 הם הבסיס להתקשרויות שמבצעת אגודת העובדים עם ספקים ונותני שירות. הנהלים ישנים, אינם עדכניים ואף אינם ישימים מבחינות שונות.

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

המבקר קובע כי ש.א.ל פועלת כגוף עסקי־מסחרי־עצמאי. ש.א.ל מאוגדת כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת מתע"א מאז שנות ה–70. היא מפעילה מנגנון עסקי מפותח הכולל עשרות עובדים, ומאות ספקים; יש לה מחזור הכנסות של מיליוני שקלים בשנה ממכירה ישירה וכן הכנסות ממפעילים ומעמלות; יש לה מנגנון ניהולי מוסדר; היא נותנת שירות לאלפי לקוחות — הן עובדי תע"א והן אזרחים מן השורה; ויש לה ניסיון עסקי של עשרות שנים.

"במסגרת הפעילות המסחרית המבוצעת במתחם ש.א.ל מתאפשר לציבור הרחב לעשות קניות במתחם — בניגוד לתקנון ש.א.ל", כותב המבקר. אלא שנדמה כי זו הבעיה הקטנה בכל הנוגע לחברה. ש.א.ל פועלת בשטח של 26 דונם, ממנו שטח בנוי של 5,028 מ"ר השייך לתע"א. מפעילות זו היא מפיקה רווח נקי של יותר מ–2 מיליון שקל בשנה, שנותרים בקופתה, ומבלי שהיא משלמת לתע"א דמי שכירות. רק ב–7 בינואר 2016 נחתם לראשונה הסכם בין תע"א לש.א.ל לתקופה של 24 שנים ו–11 חודשים. ואולם הסכם זה עיגן את המצב הקיים — כלומר, המשך פעילותה של ש.א.ל בשטחי תע"א ללא תמורה.

יתרה מכך, ש.א.ל היא הספק היחיד לשי לעובדי תע"א בפסח, מכיוון שהחברה לא ביצעה כל הליך תחרותי לבחירת ספק כזה. "על אף היקפם הגדול של הסכומים שהעבירה החברה לש.א.ל, היא לא ביצעה הליך תחרותי תקין ושקוף לבחירת הספק, ולא הפעילה הליכי פיקוח ובקרה על הכספים שהיא העבירה לו", קובע הדו"ח. בהמלצותיו מוסיף המבקר כי אין מקום לכך שתע"א תאפשר לגוף מסחרי המיועד לציבור הרחב לפעול בשטחה.

שיקולי היעילות "לא היו המכריעים"?

במסגרת הסכם ההבראה בתע"א, סוכם על פיטוריהם של 730 עובדים קבועים ו–100 עובדים שאינם קבועים. עד מארס 2018 פוטרו 685 עובדים קבועים ועוד 123 עובדים שאינם קבועים. על פי צפי החברה לתוכנית ההבראה, שיעור המפוטרים מקרב העובדים הקבועים, שהיו מיועדים לפרוש במסלול פרישה מוקדמת, אמור היה להסתכם ב–82%, לעומת 18% במסלול פיצויי פיטורים — אף שהוצאות החברה על מסלול פרישה מוקדמת כפולות מהוצאותיה על מסלול פיצויי פיטורים.

בפועל, שיעור העובדים הקבועים שפרשו במסלול פרישה מוקדמת עד מארס 2018 היה כ–97% מכלל העובדים הקבועים שפוטרו; כמעט 90% מהעובדים הקבועים שפוטרו היו בני 60 ומעלה; ורובם (88% מהם) יקבלו את שיעור הקצבה המקסימלי שנקבע כקצבת פרישה מוקדמת, כלומר 70% משכרם האחרון עד להגעתם לגיל הפרישה. "עולה חשש ששיקולי יעילות לא היו השיקולים המכריעים בבחירת העובדים שיפוטרו במסגרת הסכם ההבראה", כותב המבקר.

לסיכום, כותב המבקר כי "הממצאים החמורים המתוארים בדו"ח זה מובאים לפתחם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה וכן לידיעת רשות החברות, כדי שיפעלו ללא דיחוי לכך שדפוס פעילות זה יופסק לאלתר".

חיים כץ: "פעלתי בניקיון כפיים"

מהנהלת תע"א נמסר: "החברה מברכת על בדיקת המבקר וכבר החלה להפיק לקחים ולבצע תיקונים בנושאים שהועלו בו. הנושאים שבהם עוסק הדו"ח קשורים כולם בדרכי פעילות שהיו נהוגות בחברה במשך עשרות רבות של שנים. החברה מצויה כיום בעידן של שינוי דרמטי, הכולל את כל רבדי התנהלותה הארגונית והעסקית, לרבות מאפייני הממשקים עם ועד העובדים.

"כבר עם קבלת טיוטת הדו"ח, לקחה החברה לתשומת לבה את הנושאים שהועלו בו והחלה בפעולות לטיפול בהם, בהובלת הדרגים הבכירים ביותר, בין היתר בנושאי המימון והבקרה על כספים. ההנהלה פועלת להבטחת קיומן של נורמות ראויות של ממשל תאגידי ואתיקה כבסיס לכל פעילותה, ותפעל לרענונם, כינונם ויישומם של כל המנגנונים הנדרשים על מנת להבטיח זאת".

מוועד עובדי תע"א נמסר: "אנו מקבלים את הערות הביקורת ופועלים ליישומן. לשם הטמעת השינויים הנדרשים, כבר הוקם צוות מקצועי בראשות פרופ׳ ירון זליכה שהחל בעבודה. ועד העובדים מתנהל בשקיפות מתוך מחויבות לעובדי החברה, ולפני כמה חודשים פירסמנו את הנתונים הכלכליים לכל העובדים. הדו"חות הכספיים המבוקרים של הוועד גלויים אף הם ועומדים לרשות הנהלת החברה.

לזכות עובדי תע"א עומדת קרן הגנה לשעת חירום. במשך יותר מ–25 שנה הצלחנו לחסוך כ–5,700 שקל לכל עובד מהכספים שהופרשו על ידי העובדים בלבד. כספי הקרן מנוהלים באחריות ומבוקרים על ידי אנשי מקצוע מיומנים. הוועד מגן על הביטחון התעסוקתי של העובדים ואנו גאים על כך שלעובדים יש זכויות ותנאים סוציאליים.

חיים כץ מסר: "חלק מהערות המבקר כבר תוקנו וחלק מההערות נובעת מאי־הבנה של משרד מבקר המדינה בעולם יחסי העבודה. הדו"ח מוכיח כי פעלתי בניקיון כפיים מוחלט וכי לאורך כל הדרך ראיתי רק את טובת העובדים, הארגון והמפעל לנגד עיני. לצערי, ובניגוד לחוק, חלק מהדו"ח הודלף והתפרסם בתקשורת ונעשה בו שימוש שנועד לפגוע בשמי הטוב. אמשיך לייצג ולשמור על זכויות עובדים וגמלאים גם בכנסת הבאה, וביתר שאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#