באיזה עשירון אתם, והאם יש לכם אופניים חשמליים?

סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כמה מהישראלים לא גומרים את החודש, כמה הוצאנו על מזון ועל בריאות ב-2017 ואפילו לכמה מאיתנו יש שואבי אבק וקונסולת משחקים בבית

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שטרות כסף
שטרות כסףצילום: אוליבייה פיטוסי
אבי וקסמן
אבי וקסמן

איך מתבטא מצבם הכלכלי של הישראלים? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (רביעי) לראשונה נתונים מסקר הוצאות משקי הבית ל-2017, מהסקרים הגדולים והחשובים שעורכת הלשכה. הנתונים מגלים בין השאר מה גודל ההכנסות של תושבי ישראל בשנה שעברה, ובמה השקיעו אותן.

הממצא הבולט ביותר מהסקר הוא כבכל שנה הפערים החדים ברמת החיים באוכלוסייה. למרות ירידה מסוימת שנרשמה באי-שוויון לפי מדד ג'יני ב-2017, ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון גבוהה פי 7.4 מזו של משק בית בעשירון התחתון - אף שבמשק הבית האמיד יותר מתגוררים בממוצע פחות אנשים. ממצא בולט נוסף הוא העלייה הנאה שחלה בהכנסה הממוצעת של משקי הבית - שנתמכה בעלייה המהירה יחסית בשכר בישראל בשנים האחרונות.

המאזן הכספי השתפר

כמה נשאר
צילום:

המאזן הכספי של משקי הבית בישראל השתפר ב-2017, בזכות עלייה משמעותית בהכנסותיהם, שלוותה בעלייה מתונה בלבד בהוצאותיהם. ההכנסה הממוצעת (ברוטו) למשק בית טיפסה בשנה שעברה ב-4.5% במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה, שממילא היתה כמעט אפסית ב-2017). ההוצאה הממוצעת של משקי בית על תצרוכת עלתה ריאלית רק ב-2.7%.

במונחים כספיים, הגיעה ההכנסה הממוצעת למשק בית (ברוטו) ל-20,027 שקל בחודש במחירים נומינליים (לעומת 19,118 שקל ב-2016, במחירי אותה שנה). הזינוק הריאלי בהכנסה (4.5%) הוא החד ביותר שנרשם מאז 2013, שבה טיפס נתון זה ב-5.2%.

משפחה בסלון
"הו חמוד, אנחנו בהחלט מחליטים עליך. אנחנו ההורים שלך וזה התפקיד שלנו להחליט איך דברים ייעשו כאן בבית, אבל בהחלט נשמח לשמוע מה דעתך לפני שנחליט".צילום: Jens Lucking / Getty Images

לאחר ניכוי תשלומי חובה - מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות - מתקבלת ההכנסה הכספית נטו הממוצעת למשק בית, שעמדה על 16,518 שקל בחודש ב-2017.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על תצרוכת, לעומת זאת, היתה 16,267 שקל בחודש. סכום זה כולל את ההוצאה על שירותי דיור; במשקי בית המתגוררים בדירה שבבעלותם, נקבע אומדן של ערך שירותי הדיור לפי דמי השכירות על דירה באותו גודל ובאותו יישוב. "ההוצאה הכספית הממוצעת", שאינה כוללת את ההוצאה על דיור, היתה 13,114 שקל בחודש.

ההכנסה הכספית נטו הממוצעת לנפש היתה 5,000 שקל, ואילו ההכנסה הכספית נטו הממוצעת ל"נפש סטנדרטית" היתה 6,075 שקל. "נפש סטנדרטית" היא מונח שנועד לבטא את היתרון לגודל שיש למשקי בית: ככלל, הוצאותיו של משק בית שבו ארבע נפשות אינן כפולות מאלה של משק בית שבו שתי נפשות, אלא נוטות להיות קטנות יותר. לפי הגדרות הלמ"ס, במשק בית של אדם בודד יש 1.25 "נפשות סטנדרטיות", במשק בית זוגי ישנן שתי "נפשות סטנדרטיות", ואילו במשק בית של עשר נפשות - רק שש "נפשות סטנדרטיות".

לאן הולך הכסף?
צילום:

ההכנסות של העצמאים גדולות יותר

ההכנסה הכספית הממוצעת (ברוטו) של משקי בית שבראשם שכיר, הגיעה ל-22,461 שקל בחודש, לעומת 25,679 שקל במשקי בית שבראשם עצמאי, ו-8,279 שקל במשקי בית שבראשם אדם שאינו עובד. במשקי הבית שבראשם אדם שאינו עובד, הגיל הממוצע של ראש משק הבית הוא 68, ומספר הנפשות הממוצע 1.9.

פערי הכנסות חדים

האי-שוויון הגבוה בישראל משתקף בחלוקה לעשירונים - קבוצות המכילות כל אחת 10% ממשקי הבית, ומקובצות לפי רמת ההכנסה.

הלמ"ס לא פרסמה עדיין את נתוני ההכנסות של שכירים לפי עשירונים ואת השכר החציוני ב-2017. עם זאת, הנתונים החדשים מלמדים, למשל, כי ההכנסה הכספית הממוצעת נטו בעשירון הראשון (התחתון) היא 4,820 שקל בחודש בלבד (למשק הבית כולו - לא לאדם). התמונה נראית אחרת לגמרי בעשירון השביעי - זה שבו הכנסותיהם של משקי הבית בו גבוהות מאלה של 60% לפחות ממשקי הבית הישראל. בעשירון זה, ההכנסה הכספית הממוצעת נטו היא 18,849 שקל. זו הכנסה שאפשר להתקרב אליה, למשל, עם שתי משכורות בגובה השכר הממוצע במשק בתוספת קצבאות ילדים, גם לאחר ניכוי מסים. הכנסות של כ-25.4 אלף שקל בחודש (נטו) כבר ממקמות את משק הבית על הממוצע לעשירון התשיעי, בעוד הההכנסה הממוצעת נטו בעשירון העליון היתה בשנה שעברה כמעט 35.5 אלף שקל.

לא גומרים את החודש

בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית גבוהה מההכנסה נטו - כלומר משקי הבית אינם גומרים את החודש. למצב זה תורמות הכנסות שאינן מדווחות, אבל גם העובדה כי השתייכות לעשירון זה או אחר אינה בהכרח קבועה, ומשקי בית נוטים להגדיל את הוצאותיהם לפי הצורך, למשל עם הצטרפות ילדים למשק הבית - ולהסתמך לשם כך על הכנסות עתידיות וחד-פעמיות.

איפה הכסף
צילום:

כתמונת ראי לכך, במשקי בית מהעשירון העליון, ההכנסה הכספית לנטו היא 35,489 שקל, ואילו ההוצאה הכספית הממוצעת היא רק 19,981 שקל.

מרוויחים פי שבעה - אבל לא אוכלים פי שבעה

פערי ההכנסות בין העשירונים עצומים, והאי-שוויון מחריף אף יותר בשל העובדה שמשקי הבית בעשירונים הגבוהים קטנים יותר: במשק בית ממוצע בעשירון העליון היו רק 2.47 נפשות בממוצע (נתוני 2015), לעומת 4.13 נפשות בממוצע בעשירון התחתון.

משקי הבית: הכנסות לעומת הוצאות
צילום:

הפערים בהוצאה, לעומת זאת, קטנים בהרבה. העשירון העליון מוציא רק פי 2.3 מהעשירון התחתון.

פערי ההוצאות בין משקי בית ברמות הכנסה שונות קטנים יחסית במוצרי מזון והלבשה, וגדולים יותר במוצרים ובשירותים אחרים. החמישון העליון (20% ממשקי הבית שהכנסתם היא הגבוהה ביותר) מוציא על מזון פי 1.4 מהחמישון התחתון, ועל הלבשה והנעלה – פי 1.7. לעומת זאת, על תחבורה ותקשורת מוציא החמישון העליון פי 3.7 מהתחתון, ועל בריאות – פי 3.1.

ב-2017, יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.5%) הוקדש למזון ולהלבשה והנעלה, בהשוואה לפחות מחמישית (17.2%) מההוצאה של החמישון העליון.

ל-8% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים

כאן גרה בכיף - משפחה מהעשירון העליון
כאן גרה בכיף - משפחה מהעשירון העליוןצילום: Bloomberg

סקר משקי הבית בודק גם את הבעלות על מוצרים בני קיימא. ב-2017 חל גידול בבעלות על שואבי אבק (מ-61.8% ממשקי הבית ב-2015 ל-64.5% ב-2017), על קונסולות משחקים (מ-14.7% ב-2015 ל-18.2% ל-2017) וגם על מזגנים (מ-89.1% ל-92% באותה תקופה).

לעומת זאת, נמשכה הירידה בבעלות על קו טלפון נייח (לכ-62%, לעומת כ-69% ב-2015 וכ-89% ב-2003), נוכח המעבר לאמצעי תקשורת חלופיים. עוד נרשמה ירידה בבעלות על מחשבי לוח: לאחר שהיא זינקה מ-26.1% ב-2013 ל-40.9% ב-2015, היא ירדה מעט ל-38.6% ב-2017.

לראשונה נבדקה ב-2017 הבעלות על אופניים חשמליים – ו-7.7% ממשקי הבית דיווחו כי הם מחזיקים בזוג אחד לפחות. שיעור הבעלות על אופניים חשמליים גבוה מעט בעשירון התחתון (7.4%) לעומת העליון (6.6%). מצב זה עומד בניגוד חד, למשל, לבעלות על שתי מכוניות ויותר למשק בית - שעלייה דיווחו רק 4.9% ממשקי הבית בעשירון התחתון, לעומת 41.1% ממשקי הבית בעשירון העליון. ל-42.5% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מתקן לטיהור מים או מתקן למים מינרליים, לעומת 15.2% ממשקי הבית בעשירון התחתון.

אופניים חשמליים
אופניים חשמלייםצילום: דודו בכר

9,000 משקי בית ב-242 יישובים

סקר הכנסות והוצאות משקי הבית הוא מסקרי הדגל של הלמ"ס. במדגם של הסקר ב-2017 נכללו 9,017 משקי בית ב-242 יישובים. הם השיבו על שאלונים שבהם נבדקו הכנסותיהם, ונדרשו לתעד את הוצאותיהם בפועל במשך שבוע, ולספר על הוצאות גדולות שביצעו בשנה האחרונה. ההכנסות הנבדקות בסקר אינן כוללות הכנסות חד-פעמיות כמו הלוואות, חסכונות וירושות.

המדגם של הסקר מכסה כ-97% מאוכלוסיית ישראל. הוא אינו כולל קיבוצים שיתופיים ואת האוכלוסייה הבדואית בפזורה.

נתוני ההכנסות וההוצאות העולים מהסקר משפיעים על שורה של מדדים כלכליים. בין השאר, נקבעים לפיהם קו העוני (המוגדר לפי נתון ההכנסה החציונית) והמשקל המיוחס לכל מוצר ושירות בחישוב מדד המחירים לצרכן. הם משפיעים גם על נתוני הצריכה הפרטית, הנכללים בחישוב התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) של ישראל.

הסקר מתייחס ל"משקי בית" – מונח נבדל מ"משפחה". משק בית מוגדר כאדם או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה באופן קבוע רוב ימות השבוע, ומנהלים תקציב משותף למזון. באופן זה, משק בית יכול להיות של אדם אחד, ויכול לכלול משפחה – או כמה משפחות.

לפי נתוני הלמ"ס, היו בישראל ב-2017 כ-2.5 מיליון משקי בית. בכ-1.1 מיליון מהם (44.2%) היו ילדים עד גיל 17, ובכ-682 אלף (27.2%) היו בני 65 ויותר. 18.6% ממשקי הבית היו של אדם אחד, ואילו 6% היו של שבע נפשות ויותר (4.6% בקרב יהודים, מול 14.9% בקרב ערבים). מספר הנפשות הממוצע למשק בית היה 3.32. נתון זה גבוה יותר בחברה הערבית (4.52 נפשות בממוצע) מבאוכלוסייה היהודית (3.12).

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ