"לא הענשתם ולא חקרתם. אתם פועלים רק אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא הענשתם ולא חקרתם. אתם פועלים רק אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה"

חברי וועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת מתן האשראי לטייקונים הטיחו ביקורת קשה במפקחת על הבנקים, חדוה בר ■ כשנשאלה על התנהלות בנק ישראל בפרשת העלמת המס בארה"ב, בר הזכירה כי הכנסת מעכבת ממש בימים אלה חקיקה נגד מעלימי מס

13תגובות
חדוה בר בוועדת הטייקונים
דוברות הכנסת, יצחק הררי

באולם ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי האשראי ללווים הגדולים במשק, לא רבים מהנוכחים שמו לב לכך, אבל לקראת סוף הדיון שנערך היום בחרה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לצאת בביקורת ישירה על אירועים המתרחשים בימים אלה ממש בוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה). היה זה כשח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני) תיחקרה את בר באופן ממוקד בנוגע לפרשת העלמות המס בארה"ב — שבמסגרתה נקנסו הבנקים הגדולים בישראל במאות מיליוני דולרים — כשהיא מנסה להבין מדוע בנק ישראל נחשף לפרשה רק לאחר שהרגולטורים האמריקאים פוצצו אותה. בר השיבה על כך כי "הפיקוח גילה את הפרשה רק כשהתחילה החקירה בבנק לאומי".

כשנחמיאס־ורבין שאלה מדוע הנושא לא נחקר כבר ב–2009, בר השיבה: "היה משבר פיננסי עולמי. בנק UBS כמעט פשט את הרגל, ובפיקוח על הבנקים עסקו במניעת הסיכון לכספי המפקידים. הם לא היו מודעים לשינוי הגדול שבוצע בארה"ב. אין ספק שזה אירוע קשה, שהתרחש בהרבה בנקים מובילים בעולם, שבמסגרתו האמריקאים אכפו חקיקה שהם חוקקו בעבר. הפיקוח על הבנקים למד את הלקחים ועשה שינויים דרמטיים".

נחמיאס־ורבין טענה כי בנק ישראל היה אמור לדעת על הפרשה מהביקורת שערך לבנקים, ועל כך בר השיבה כי "גם היום החוקים בישראל לא תומכים בטיפול במעלימי מס. יש בימים אלה דו"ח של CRS (שיטת רישום חשבונאי, שנועדה בין היתר למנוע העלמות מס; ח"ע) שלא עובר בוועדות הכנסת בגלל שיקולים שונים".

בר התייחסה בדבריה לכך שהעברת התקן האחיד של CRS — תקן שפותח על ידי ארגון OECD כדי לאסוף מידע על חשבונות פיננסיים של תושבים זרים — תקועה בוועדת הכספים כבת ערובה, מכיוון שיו"ר הוועדה, ח"כ גפני, מתעקש שהחקיקה המסדירה את פעילות הגמ"חים (מוסדות גמילות החסדים של המגזר החרדי, המעניקים הלוואות ללא ריבית) תושלם לפני שחקיקת תקן CRS תעבור.

"בכל זאת נמחקו מיליארדים"

בר התייצבה היום בפני הוועדה לבדיקת הסדרי האשראי עם הלווים הגדולים במשק, והתבקשה להתמודד עם רצף שאלות בנוגע להליכי האכיפה והבקרה שנקטה הרשות שבראשה היא עומדת, הפיקוח על הבנקים, ששימרו את שלטון הטייקונים הגדולים במשק הישראלי במשך שני עשורים.

בר פתחה את הדיון כשהיא מסבירה כי "בתחילת שנות ה–2000 נוצרה בעיה במשק בעקבות הפרטת סדרה של חברות ממשלתיות. נוצרה ריכוזיות גבוהה במשק, שתורגמה לריכוזיות בקבלת אשראי. למרות המשבר והריכוזיות, אף מפקיד לא איבד את כספו. לאורך השנים, טרום תקופתי, הפיקוח על הבנקים ביצע 95 ביקורות בנושאי אשראי, שהובילו את צמצום האשראי ללווים גדולים. מקרה דני דנקנר (יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שהודח מתפקידו; ח"ע) הוא קיצוני. המפקח והנגיד דרשו להדיח אותו מתפקידו, והפיקוח העביר חומרים לפרקליטות ולמשטרה — וארבע שנים לאחר מכן הוא אכן נכנס לכלא. היו מקרים נוספים, והפיקוח טיפל בהם באותו אופן. היתה התנגדות במשק כמעט מקיר לקיר למהלך של הדחת דני דנקנר. יו"ר וחברי ועדת הכספים הפעילו לחץ נגד ההדחה, ואמרו שהמפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, חורג מתפקידו — והפיקוח לא התפשר".

בר הציגה את ממצאי הביקורות מאותן שנים, ואמרה כי "היו מקרים של פרקטיקות חיתום לא שמרניות ומינוף גבוה. היה גם אפקט הילה — הסתמכות יתר על הניסיון הקודם עם הלווה. כשהיו ליקויים חמורים, הפיקוח היה שותף לצעדים אישיים. מ–2008 הוזזו 15 בעלי התפקידים הבכירים ביותר. הפיקוח דרש מחלק מהבנקים להחזיק הון נוסף, כתלות בבנק ובריכוזיות הלווים שלו, בהיקף של בין 150 מיליון שקל למיליארד שקל, ולחץ על הבנק לצמצם אשראים כאלה. הפיקוח מבצע גם סינון מוקפד של נושאי משרה במערכת הבנקאית, ופסל מינוי של 80 נושאי משרה בתפקידים הבכירים ביותר. הפעולות של הפיקוח מנעו התממשות של סיכון גדול יותר, והאשראי המסוכן צנח בשנים האלה".

יו"ר ועדת החקירה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), אמר לבר בתגובה: "אנחנו חלוקים עלייך, כי בכל זאת נמחקו מיליארדים. יש אירועים בישראל ובארה"ב שאי־אפשר להתעלם מהם. הפיקוח על הבנקים מנה שבעה סוגי כשלים במערכת הבנקאית במתן אשראי ללווים הגדולים. הפיקוח על הבנקים העניק לשבעת הכשלים האלה הסבר מרכזי — תופעת אפקט ההילה. על פי הסבר זה, צמרת הבנקאות בישראל, באופן סדרתי, הוכתה בסנוורים כשלווים גדולים כמו מר נוחי דנקנר ומר אליעזר פישמן עמדו בפניהם. הלם זה הוא שגרם להערכות אופטימיות, חוזרות ונשנות, בנוגע לעתידו הפיננסי של הלווה הגדול.

חברי הוועדה לבדיקת הסדרי האשראי עם הלווים הגדולים במשק
דוברות הכנסת, יצחק הררי

"בראיית הוועדה, שבעת הכשלים מוסברים על ידי העובדה הפשוטה שהפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית נגד פעילות בנקאית אסורה. הפיקוח על הבנקים לא אוכף אכיפה משמעותית נגד חריגות וליקויים קשים במערכת הבנקאות. במקום להעניש בחומרה על פעילות אסורה, אתם מעירים ומתנצחים עם הבנקים בניסיון להביאם לשינוי בהתנהלותם. אתם מזניחים כלי חקירה שניתנו לכם. וגם כשאתם פועלים — אתם פועלים באיחור רב, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה. לא הענשתם, לא חקרתם בצורה אמיתית, ולא פעלתם בזמן. אתם לוקים בשבי רגולטורי. ללא הבנת סיבות העומק לכשלים במערכת הבנקאות — לא נוכל להביא לתיקון אמיתי בהתנהלות המערכת הפיננסית מול לווים גדולים".

סך הקנסות שהטיל הפיקוח - אפס

בר נשאלה באופן ספציפי לגבי ההתמודדות של הפיקוח על הבנקים עם המנכ"ל הקודם של בנק הפועלים, ציון קינן. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזכיר טיוטת דו"ח ביקורת של בנק ישראל, שהעלתה שורת כשלים של פעילות החטיבה העסקית שקינן עמד בראשה. בטיוטה פורטו, בין היתר, ליקויים במתן אשראי לדני דנקנר. חנין שאל את בר מדוע לאור כשלים אלה, בנק ישראל בחר שלא להשתמש בסמכות שהעניק לו המחוקק — ולא מנע את מינוי קינן למנכ"ל הפועלים.

בר: "אין ספק שהאירוע הזה שהיה בבנק הפועלים לפני עשר שנים הוא אירוע מאוד חמור. בשורה התחתונה, היו"ר הודח מתפקידו".

חנין: "איפה הייתם כשהאדם הזה (קינן; ח"ע) מונה למנכ"ל בנק בישראל?"

בר: "הנגיד קיבל החלטה לאשר את מינוי קינן מתוך ראייה כוללת של המצב, בשיא המשבר הפיננסי, כשבנקים פשטו רגל כל הזמן. יש לנו ראייה רחבה יותר".

חנין: "נניח שהיה מגיע אליכם היום אדם שנכתב עליו מה שנכתב על קינן, האם הייתם מאשרים את מינויו למנכ"ל בנק גדול בישראל?"

בר: "יש להבין את הנסיבות".

כשנשאלה על ידי חנין מה סכום הקנסות שהטיל הפיקוח על הבנקים בעניין מתן אשראי ללווים גדולים מאז 2003, השיבה בר: "קנסות הם לא הדבר שמביא תוצאות. אנחנו לא מטילים. הטלנו דרישות הון של בין 150 מיליון שקל למיליארד שקל, וזה סוג של קנס. זה לא משהו ששיקפנו לציבור הרחב, כי יש דברים שהפיקוח עושה שהם רגישים".

חנין: "אם כך, התשובה היא אפס".

בר: "נכון. לא משתמשים בכלי הזה".

לגבי הקנסות שהטיל הפיקוח על הבנקים באופן כללי, ח"כ חנין טען כי סך הקנסות היה 940 אלף שקל; ובר טענה כי המספרים האלה לא כוללים נושאי ציות והלבנת הון, שהכללתם בחישוב מעלה את סך הקנסות לכ–200 מיליון שקל. "וזאת בעוד בנק לאומי קיבל קנס של 400 מיליון דולר מהרגולטור בארה"ב", הזכיר חנין.

כבל סיכם: "מכל הבדיקות שערכנו עולה כי אין אכיפה משמעותית בבנק ישראל. אף אחד לא נענש על מתן אשראי ללווים גדולים. חוסר העניין הזה שלכם מתבטא גם בכך שאתם לא משתמשים בסמכויות החקירה שנתונות לכם".

"לא השתמשתם בכלים שבידכם"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) תיחקר את הנוכחים בנוגע לפרקטיקה שבאמצעותה ניתן האשראי ללווים הגדולים, ושאל: "מכירים את המונח לוח סילוקין וירטואלי?" מנהלת יחידת ביקורת סיכוני אשראי בפיקוח על הבנקים, ורד יפת, השיבה: "זה מונח שאומר שאין באמת לוח סילוקין מהותי, והתשלום לא מוסדר. כמובן שאנחנו לא תומכים בזה".

סמוטריץ': "מתי פגשתם לראשונה את המונח הזה?"

יפת השיבה כי זאת לא פרקטיקה מקובלת.

סמוטריץ': "פישמן בעדותו מדבר על זה מ–2006. מתי לראשונה זה הופיע בדו"חות הביקורת? יכול להיות שזה הופיע ב–2009?"

יפת: "אנחנו לא זוכרים".

סמוטריץ': "זה לא היה חד־פעמי, זה היה מקובל ביחס ללווים הגדולים. אצל דנקנר ופישמן ובן דב זה אחד השורשים של הנפילה. זה לא תמוה שכשל שמצאתם בדו"ח מ–2009, בהתייחס ל–2006 — וההוראות שאמורות למנוע אותו קיבלו תוקף, בעצם, רק ב–2017?"

יפת: "הדרישה ללוח סילוקין היא בסיסית. מאז ומעולם, בכל מקום שבו ראינו מהלך לא תקין — הוא טופל באותה נקודת זמן".

בר: "בהחלט היו אירועים חמורים שקשורים ללווים הגדולים בכל הנוגע ללוח הסילוקין. הערנו להם, והם תיקנו את הנושא".

סמוטריץ': "בסוף היום, תחושתנו היא שלא השתמשתם בכלים שיש לכם למנוע זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#