מנכ"ל הביטוח הלאומי: רפורמת הסיעוד לא תתחיל מחרתיים בגלל האטימות של האוצר

בביטוח הלאומי טוענים כי הרפורמה מחייבת תוספת תקנים שהאוצר לא מאשר ■ באוצר מסבירים כי בביטוח הלאומי מסרבים להתייעל ואף דורשים תוספת שכר לכלל העובדים ללא קשר לרפורמה ■ ברקע: הכרזת הביטוח הלאומי שיפסיק להעביר לאוצר את עודפי הגבייה

אבי וקסמן
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קשישה עם מטפלת סיעודית
הרפורמה מאפשרת בחירה בין שעות סיעוד לקבלת כסףצילום: אלון רון

הסכסוך בין המוסד לביטוח לאומי למשרד האוצר מחריף: בהודעה שפרסם היום (ג') מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, הוא הכריז כי "הרפורמה בסיעוד לא תצא לפועל ב-1 בנובמבר", התאריך שנקבע לתחילת יישומה, ומאשים בכך את משרד האוצר.

"הביטוח הלאומי התארגן לבצע את הרפורמה בזמן", אמר שפיגלר. "משרד האוצר חסם את האפשרות ליישם את הרפורמה לטובת התושבים הסיעודיים. לא יעלה על הדעת שמצד אחד ימנעו מאיתנו לספק את מלוא השירות, ומנגד יפנו אלינו את האצבע המאשימה".

היחסים בין משרד האוצר לביטוח הלאומי נעכרו באחרונה, ולא רק בגלל רפורמת הסיעוד. הרקע להחרפת המשבר היה דווקא ההכרזה הפומבית בספטמבר האחרון של שפיגלר ושל שר העבודה והרווחה, חיים כץ, כי יבטלו את ההסכם הכספי בין הגופים, שנחתם כבר בשנות ה-80. מכוח הסכם זה, עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי, המסתכמים כיום ביותר מ-20 מיליארד שקל בשנה, מועברים לידי משרד האוצר. מאז הכרזתם של כץ ושפיגלר, השיח בין הגופים עלה על מסלול של עימות.

רפורמת הסיעוד נחקקה כחלק מחוק ההסדרים ל-2019. היא מגדילה את מספר שעות הסיעוד המרבי לקשישים שרמת מוגבלותם גבוהה; מחלקת את הזכאים לשש רמות לפי מידת מוגבלותם, במקום שלוש רמות כפי שהיה עד כה; ומאפשרת לרבים מהזכאים לבחור באיזו דרך יקבלו את הסיוע מהביטוח הלאומי - בצורת טיפול סיעוד בפועל (שעות סיעוד), בצורת גמלה כספית, או בשילוב שלהם.

במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הרפורמה מחייבת תוספת של כ-250 תקני כוח אדם בכ-80 הסניפים, סניפי המשנה ומרכזי השירות של הביטוח הלאומי, מפני שהיא תחייב אותם לבצע גם עבודה שנעשתה עד כה על ידי השלטון המקומי ומשרד הרווחה, ובגלל הצורך לתת מענה לבקשות של כ-180 אלף הקשישים הסיעודיים ובני משפחותיהם, ולאפשרות לעבור בכל חודש בין קבלת טיפול סיעוד בפועל לקבלת גמלה כספית.

חילופי האשמות

משרד האוצר והביטוח הלאומי ניהלו בחודשים האחרונים שיחות על תוספת כוח אדם כזאת, אבל בשבועות האחרונים הן עלו על שרטון. התחושות בשני הצדדים קשות. בעלי תפקידים במשרד האוצר טוענים כי הביטוח הלאומי מסרב להעניק להם גישה לנתונים הכרחיים לבדיקת הדרישות לתוספת כוח אדם, וכי הוא מסרב לדון בתוכנית להתייעלות. לדבריהם, הביטוח הלאומי אינו יכול להתלונן על הגירעון האקטוארי שאליו נקלע בגלל החלטות הממשלה והכנסת, ובה בעת להימנע מהתייעלות בענייניו הפנימיים. 

לפי הדו"ח הכספי של הביטוח הלאומי, ב-2017 הסתכמו הוצאות שכר והוצאות נלוות לשכר בסך כ-1.5 מיליארד שקל ברוטו, או כ-1.2 מיליארד שקל בניכוי השתתפות של גורמי חוץ. ההוצאות בסעיף "הנהלה וכלליות" הסתכמו ב-539 מיליון שקל.

בניין המוסד לביטוח לאומי
בניין המוסד לביטוח לאומי צילום: ניר שמול

עוד לטענת גורמים באוצר, התביעות שהוצגו לאוצר בנוגע לתוספת התקנים שדורש ביטוח לאומי השתנו כמה פעמים לאורך השיחות ונעו בין תוספת של 80 תקנים לתוספת של יותר מ-200 תקנים. בנוסף, לדבריהם, בביטוח הלאומי דרשו תוספת שכר לכלל עובדי המוסד, ללא קשר לרפורמה - והציבו דרישות גם בנוגע לתקנים ושכר עבור עובדי המשרד הראשי ולא רק עבור הסניפים, שהם אלו שיבצעו את עיקר השינויים הכרוכים ברפורמה. 

במכתב ששיגרה לפני כשבוע לשפיגלר רכזת הרווחה והביטוח הלאומי באגף התקציבים במשרד האוצר, יעל אגמון, היא כתבה לו כי "כדי ליישם את התוספת המשמעותית של שעות הסיעוד, שתוקצבה על ידי משרד האוצר בעלות כוללת של 1.76 מיליארד שקל, הביטוח הלאומי נדרש בשלב זה רק להפעיל את מערכות המחשוב החדשות לנושא זה".

לדבריה, שפיגלר אף אמר באחד הדיונים כי מערכות אלה מוכנות לשימוש והפעלתן היא "תהליך דיגיטלי ואוטומטי שניתן לבצעו בכל רגע", אך הוסיף כי הוא עצמו "מורה על אי-יישומו תוך פגיעה מיותרת וחסרת פשר בציבור הקשישים הסיעודיים. למותר לציין כי תוספת השעות לזכאים הקיימים אינה דורשת שום תוספת עבודה מעובדי ומנהלי המוסד". אגמון אף טענה במכתבה כי שפיגלר עושה יד אחת עם ועדי העובדים בביטוח הלאומי בניסיון להבטיח לעובדים תוספות שכר.

לעומת זאת, בסביבת הביטוח הלאומי מאשימים את משרד האוצר בזלזול וביהירות, טוענים כי הדרגים המקצועיים בביטוח הלאומי מוכנים להעניק לאוצר את כל המידע הנדרש, ואומרים כי נציגי האוצר מבטלים פגישות משא ומתן שנקבעו, או מפסיקים אותן לאחר זמן קצר, מבלי שנערך דיון רציני.

לדברי בכיר בביטוח הלאומי, "תגמול העובדים אינו תנאי ליישום הרפורמה. קליטת העובדים הייעודיים והניהוליים היא החסם היחיד המונע את ביצוע הרפורמה. ההנהלה תומכת בתגמול הוגן, מידתי ומוצדק לעובדים". עוד מוסיפים בסביבת הביטוח הלאומי כי אם לא תושג הסכמה עם האוצר עד מחר, לא יתאפשרו התשלומים בגין נובמבר - אך מוסיפים כי התשלומים לזכאים הקיימים יימשכו כסדרם. לפי הודעת הביטוח הלאומי שפורסמה היום, "הביטוח הלאומי פועל ללא הפסקה, במלוא הכלים העומדים לרשותו, לבטל את רוע הגזירה, שעלולה לפגוע בזכויות זכאי הסיעוד, בגלל ההתנהלות וההתנהגות האטומה של משרד האוצר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "צר לנו כי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי משתמש ברפורמה בסיעוד כבת ערובה כדי להגדיל את שכר העובדים ואת התקינה במוסד לביטוח לאומי על חשבון אחת האוכלוסיות הנזקקות ביותר. בכל שבוע שבו יבחר המוסד שלא ליישם את הרפורמה, הקשישים הסיעודיים בישראל יפסידו כ-120 אלף שעות סיעוד, שניתנות בעין (כשירות ולא בכסף), ולא ניתן לשלמן במועד מאוחר יותר. כולנו תקווה שהמוסד יבחר לנהוג בדרך ממלכתית, לטובת אזרחי ותושבי מדינת ישראל, ויישם את הרפורמה בסיעוד כפי הנדרש בחוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker