התקפלות מפוארת: נתניהו וכחלון נכנעו - והציבור ישלם מיליארדים לשוטרים ולסוהרים

זה נראה כמו האירוע הכלכלי הכי דרמטי בשנים האחרונות, וגם כמו מחדל הרסני: אסור לתת לממשלה לאשר תוספת שכר שערורייתית לשוטרים ולסוהרים - מבלי שהיא תצביע על המקור התקציבי

סמי פרץ
נתניהו וכחלון במסיבת העיתונאים שבה הכריזו על מינויו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל
נתניהו וכחלון צילום: אמיל סלמן
סמי פרץ

זה נראה כמו האירוע הכלכלי הכי דרמטי בשנים האחרונות  - והכל בגלל רשלנות ממשלתית מתמשכת מצד אחד ומערכת בחירות הממשמשת ובאה מצד שני: שר האוצר, משה כחלון, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הודיעו היום (ג') כי הגיעו להסכמה על מתן תוספת שכר לשוטרים ולסוהרים בשירות פעיל ובגמלאות - בעקבות המו"מ שנוהל בעניין בשבועות האחרונים.   

עד לפני חודש, חשבו במשרד האוצר שפרשת תוספות השכר שניתנו לאנשי הקבע ולא לשוטרים ולסוהרים תעלה לקופת המדינה כלום. אמנם תג המחיר שהיה רשום עליה הוא כ-7 מיליארד שקל רטרואקטיבית, וכ-600 מיליון שקל מדי שנה, אבל גודל הבעיה ועלותה הפכו אותה ל"גדולה מכדי להיפתר", ולכן היא גולגלה לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

נתניהו הבין מיד שמדובר באירוע מאקרו משמעותי, והורה לא לשלם את תוספת השכר הזו לשוטרים ולסוהרים, וגם לא לגמלאי המוסד והשב"כ. אבל הפגנה אחת גרמה לו להתקפל מהר ולהקים צוות בדיקה, ומשם לקבל החלטה שמתגבשת לכדי הסכם, שעלותו למשק תגיע לכ-16 מיליארד שקל עד שנת 2033.   

איך צומח אירוע כלכלי מעלות אפס ל-16 מיליארד שקל תוך חודש? לא היה כדבר הזה. מדובר בעלות של הקמת קו רכבת קלה בתל אביב. אפשר לחשב חישובים שונים על מה אפשר לעשות בכסף הזה, ובעיקר, מהיכן הוא ייגרע: מהחינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה. הרווחה של האזרחים. לא של השרים, לא של ראש הממשלה ולא של מעונותיו.

הדבר המדהים הוא שבתחילת ספטמבר נתניהו החליט שלא מוצדק לתת את התוספת הזו. איך הוא מתקפל כל כך מהר? מדובר בתסבוכת רשלנית שהמדינה אחראית לה, כשהעניקה תוספת שכר לאנשי הקבע וגמלאי צה"ל בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי", מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה. המטרה היתה לתת מענה לדרישה של אנשי הקבע לפצות אותם בגין תוכניות הקיצוץ וההתייעלות שהצבא נדרש להן מעת לעת. מי שאישר את זה, לא לקח בחשבון התחייבות ממשלתית היסטורית הכורכת את שכרם של השוטרים והסוהרים, ושל גמלאי השב"כ והמוסד - בזה של אנשי הקבע וגמלאי צה"ל.

הם הוסיפו חטא על פשע כשהעניקו תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי גם לגמלאי צה"ל למרות שכבר פרשו – כי בכך הם הוכיחו שזו פשוט תוספת שכר.

והם חטאו בשלישית כשלא התייחסו ברצינות למאבק המשפטי שניהלו השוטרים, הסוהרים וגמלאי השב"כ והמוסד - ולכן נחלו מפלות בבתי הדין לעבודה. כך הגענו עד הלום. 

האירוע הזה התנפח למימדים מפלצתיים בעיתוי הכי גרוע שאפשר – כשהמערכת הפוליטית שקועה עמוק בהיערכות לבחירות. פסיכיאטר היה יכול להגדיר את הסיטואציה הנוכחית של הממשלה כאי כשירות זמנית, ולפסול את החלטתה המתגבשת לשלם תוספת שכר מפלצתית שכזו.  לחלופין, הוא היה צריך לוודא שהממשלה יודעת בדיוק על מה היא חותמת ולדרוש מכל שר שיצביע במדויק על המקומות שמהם הוא מתכוון לקחת את התקציב.

איזה כביש לא ייסלל, כמה ילדים יידחקו לכיתות לימוד, בכמה יתארך התור לרופא מומחה, בכמה יקוצצו קצבאות לקשישים וילדים.

יש תג מחיר להחלטה הזו ואסור לתת לממשלה לאשר תוספת שכר שערורייתית שכזו מבלי שהיא תצביע על המקור התקציבי. היא חושבת שצריך לתת לשוטרים תוספת שכר? שתגיד ממי היא מביאה את הכסף. השרים שיאשרו את תוספת השכר הזו יגלגלו את האחריות ואת הקיצוץ הנדרש לשרים שיבואו אחריהם. זו הסיבה הכי טובה לפזר את הממשלה מהר, לפני שהמחדל הזה יוצא לדרך.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ