המלחמה בהון השחור: עלייה בדיווחי גופים פיננסיים על פעילות לא רגילה של לקוחות - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלחמה בהון השחור: עלייה בדיווחי גופים פיננסיים על פעילות לא רגילה של לקוחות

בסיכון גבוה להלבנת הון נמצאים העברות בינלאומיות, צ'יינג'ים, שימוש במזומן ופעילות בנדל"ן ■ בשנים האחרונות חל גידול חד בפניות גופי האכיפה לרשות על מנת לקבל מודיעין פיננסי ■ כרבע מהפעילות העבריינית שבמסגרתה נוצר חשד להלבנת הון עסקה בשחיתות ובשוחד

2תגובות
פסו, ארגנטינה
אי־פי

בשנים האחרונות עושים במשרד המשפטים מאמצים להרחיב את החובות בתחום איסור הלבנת הון. המשוואה פשוטה: אם ישראל מעוניינת בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון - היא צריכה להתאים עצמה לסטנדרטים בינלאומיים ולמדיניות מחמירה יותר. אחרת, היא תיכנס לרשימה שחורה, מה שעלול להשפיע על הסחר והיחסים הכלכליים בינה לבין מדינות אחרות.

דו"ח הרשות להלבנת הון ומימון טרור ל-2017, מתאר את המגמות האחרונות בתחום וכן את הידוק הפיקוח. הדו"ח מסמן את העבירות והתחומים שסומנו כבעלי סיכון גבוה.

ב-2016 ישראל צורפה כמשקיפה בארגון FATF - ארגון שבו חברות עשרות מדינות, הקובע סטנדרטים בינלאומיים מחייבים בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור. ישראל מעוניינת להצטרף לארגון זה כחברה. היא עברה סינון ראשוני, וכעת כפופה לביקורת שבוחנת אם היא עומדת בסטנדרטים. ב-2017 השלימה הרשות מענה מקיף לשאלוני הביקורת של הארגון, בהיקף של מאות עמודים, הבוחנים את עמידתה של ישראל בסטנדרטים.

הרשות סימנה כיעד לאומי־אסטרטגי את הצירוף של ישראל כחברה מלאה בארגון שיאפשר לה לקחת חלק בעיצוב הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום ולשפר את מעמד ישראל בזירה הבינלאומית.

עבירות ניירות ערך - סיכון נמוך להלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, במטרה לסייע לגופי אכיפת החוק במניעה ובאכיפה של הלבנת הון. היא מקדמת שיתופי פעולה וחילופי מידע עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בחו"ל, ונציגיה מהווים חלק מ"המוקד המודיעיני המשולב" שהוקם במשטרת ישראל. בראש הרשות עומדת בשנים האחרונות ד"ר שלומית ווגמן רטנר.

דוכן החלפת כספים
דן קינן

הדו"ח מתאר סקר סיכונים לאומי שנערך ברשות, שנועד למפות את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור שקיימים בישראל, להבין את נקודות התורפה של המדינה ולהתמודד עמן. הערכת הסיכונים הלאומית בוצעה במהלך שנתיים של עבודה. התהליך אושר ואומץ על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והוא נעשה בשיתוף גורמים רבים - ובהם רשות המסים, המשטרה, פרקליטות המדינה, רשות ניירות ערך ועוד.

הרשות זיהתה שורת עבירות שיש סיכון גבוה כי הן קשורות גם בהלבנת הון, בין אלה נמצאות עבירות ההתחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה. זאת, בעוד עבירות ניירות ערך ועבירות רכוש זוהו בסיכון נמוך להלבנת הון. דפוסי הלבנת ההון העיקריים שזוהו עסקו בפעילות בינלאומית, בשימוש במזומן, שימוש בנותני שירותי מטבע, שימוש במקלטי מס ושימוש בנדל"ן. לפי נתוני הרשות בדו״ח, הפעילויות העברייניות העיקריות שזוהו ב-2017 עסקו בהונאה, מרמה וזיוף (26%), שחיתות ושוחד (23%), מימון טרור (10%), עבירות מס (9%) וארגוני פשיעה (7%).

מגמת ירידה בהיקף הדיווחים במעברי גבול

הרשות נסמכת, בין היתר, על דיווחים שמתקבלים מגופים פיננסיים שמדווחים על פעולות שביצעו הלקוחות שלהם. המידע שמתקבל מוצלב מול מידע הקיים ברשות ומול מידע שהתקבל מגורמים נוספים. בנוסף, הרשות נעזרת בגורמי מודיעין ואכיפה; עומדת בקשר רציף עם רשויות מודיעין פיננסי מקבילות בחו"ל; ומקיימת דיאלוג דו־כיווני ללימוד דפוסי הלבנת הון ומימון טרור.

בהיבט הבינלאומי, יש לישראל זכויות הצבעה בארגון Moneyval האירופי, שחברים בו 30 מדינות וארגונים בינלאומיים, ועוסק במניעת הלבנת הון ומימון טרור.

לפי הנתונים, ב-2017 התקבלו ברשות כ-1.8 מיליון דיווחים רגילים על פעולות החייבות בדיווח מסוג מסוים ומעל סכום מסוים וכ-88 אלף דיווחים על פעילות שלפי שיקול הדעת של המוסד הפיננסי, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ופעילותו, היא אינה רגילה כמו למשל פעילות שנראית כחסרת הגיון עסקי או כלכלי. מדובר בעלייה במספר הדיווחים הבלתי־רגילים ובגידול מצטבר של 78% בחמש השנים האחרונות. עלייה חדה במיוחד חלה בדיווחים מנותני שירותי מטבע. לפי הדו"ח, 60% מהדיווחים לרשות הגיעו ממערכת הבנקאות עצמה, ו-26% מנותני שירותי מטבע אחרים.

עופר וקנין

בשלוש השנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה בדיווחים של הוצאה והכנסה של כספים במעברי גבול. ב-2017 התקבלו ברשות כ-8,200 דיווחים כאלה - ירידה של 24% לעומת 2016. בסוף השנה שעברה תוקן החוק כך שסכום הכספים החייב בדיווח במעברי הגבול, בכניסה וביציאה מישראל, ירד מ-100 אלף שקל ל-50 אלף שקל. בנוסף, בוטל החריג שניתן לעולים חדשים, שיכלו להכניס לישראל מזומן בהיקף של 1.25 מיליון שקל בלי להצהיר על כך.

מגמה ברורה נוספת שניכרת בשנים האחרונות היא גידול חד בפניות של גופי האכיפה והביטחון לרשות על מנת לקבל מודיעין פיננסי. בנוסף, חלה עלייה בהתחקות אחרי כספי עבירה בחו"ל באמצעות פנייה לרשויות מקבילות בעולם.

עסקות במזומן - סיכון גבוה להלבנת הון

לפי הדו"ח, השימוש בדפוס הלבנת הון של העברות בינלאומיות לצורך טשטוש מקור הכספים או יעדם או טשטוש נתיב הכספים - גדל ב-2017. דפוס בולט נוסף בשנים האחרונות הוא השימוש במזומן, שמסייע בהסתרה של הון שחור שאינו מדווח. במקרים רבים הפעילות מבוצעת בטכניקות למניעת דיווח (כמו פיצול סכומי הפקדה) ומחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. גם נותני שירותי מטבע מהווים אמצעי קל ונוח לביצוע פעילות של העברת כספים שמקורם אינו חוקי, ובשנים האחרונות הורחבו החובות שלהם ובהתאמה חלה עלייה בדיווחים שלהם.

ב-2017 חלה עלייה בכתבות מודיעיניות (הודעות שמפיצה הרשות לגופי החקירה השונים) שעסקו בשימוש בנדל"ן לצורך הלבנת הון. תחום זה מזוהה, גם בעולם, בסיכון גבוה להלבנת הון. המאפיינים של השוק הישראלי - שמצוי בתנופה של עסקות ומחירים - מגבירים את הסיכון לפעילות הלבנת הון, בעיקר בעסקות במזומן שלא עוברות דרך המערכת הפיננסית.

הרשות גם פועלת במישור המקומי ובשיתופי פעולה בינלאומיים לאיתור מימון טרור. לפי הדו"ח, כמחצית מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב"כ ב-2017 תרמו לחקירותיו בתחום, וכפועל יוצא לפעילות הסיכול.

חלוקת דגים ובשר לחג סוכות האחרון בבית שמש
גיל כהן־מגן

רגולציה רופפת על פעילות הגמ"חים

גופי האכיפה הפיננסית בישראל אחידים בדעתם בנוגע לסיכוני הלבנות הון בפעילותם של המוסדות לגמילות חסדים (גמ"חים) של החברה החרדית - אין עליהם מערכת פיקוח אקטיבית והם גם הוחרגו מהחוק להגבלת השימוש במזומן. פעילות הגמ"חים מתאפיינת בשימוש במזומן וביכולות להסוות העברות כספים כתרומות ובפעילות בינלאומית, באופן שמאפשר להטמיע רכוש אסור בפעילות צדקה. ב-2017 חלה עלייה בהיקף הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות שעסקו בניצול גמ"חים לצורך הלבנת הון. העלייה נובעת במידה מסוימת מרגולציה רופפת וחוסר במידע לגבי מספר מוסדות הגמ"חים והיקף הפעילות שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#