עקב השינוי בהסכם הסיוע האמריקאי: שר הכלכלה הקים צוות למזעור הפגיעה בתעשייה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עקב השינוי בהסכם הסיוע האמריקאי: שר הכלכלה הקים צוות למזעור הפגיעה בתעשייה

הצוות ימפה את הנזק האמיתי שייגרם לתעשייה ויציע דרכים להתמודד עם הבעיה - בניגוד לקריאות שנשמעו להגדלת תקציב משרד הביטחון כאמצעי התמודדות

תגובות
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן
אליהו הרשקוביץ

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הנחה באחרונה את מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי, להקים צוות בין-משרדי בראשותו, לצורך בחינת השפעות השינוי בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי על התעשייה הישראלית. הצוות גם יבחן גיבוש של כיווני פעולה, שיצמצמו את נזקי השינויים. התעשייה עלולה להיפגע מהשינוי בעיקר מ-2025. 

בצוות חברים בכירים ממשרד הכלכלה והתעשייה, ובהם המשנה למנכ"ל, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, מנהל הרשות להשקעות, מנהלת הרשות להשקעות זרות, מנהל מינהל תעשיות ונציג הרשות הלאומית לחדשנות. בנוסף, חברים בצוות שורה של בכירים מכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים; הכלכלן הראשי במשרד הביטחון, מנהל אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל, סגן בכיר לכלכלן הראשי באוצר, נציג אגף החשב הכללי באוצר, נציגי אגף התקציבים באוצר, נציג המועצה הלאומית לכלכלה ונציג המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

בספטמבר 2016 חתמו ממשלות ארה"ב וישראל על הסכם סיוע ביטחוני חדש ל-2028-2019, שיסתכם ב-38 מיליארד דולר - 3.8 מיליארד דולר לכל שנה, לעומת 3.1 מיליארד דולר כיום. התקציב מתבסס על 33 מיליארד דולר סיוע חוץ ו-5 מיליארד דולר למימון פרויקטים משותפים להגנה מפני טילים כדוגמת החץ.

לצד זאת, ישראל התחייבה להפסיק באופן הדרגתי את הרכש מהתעשיות הביטחוניות הישראליות באמצעות כספי הסיוע עד 2028, ולהפסיק באופן מיידי את רכש הדלקים מכספי הסיוע. המשמעות של השינוי היא שישראל לא תוכל עוד להשתמש בכספי הסיוע לטובת רכש בישראל אלא מהתעשייה האמריקאית.

נוכח זאת, מטרתו של הצוות היא לגבש תמונת מצב, תוך מיפוי התעשיות הרלוונטיות להסכם ובחינת סיוע וחלופות עבור התעשייה הישראלית. הצוות יגבש המלצותיו תוך קיום שיח עם גורמים רלוונטיים לרבות התעשייה והמגזר העיסקי, וכן צוותי הפעולה העובדים במשרד הביטחון על הנושא לטובת גיבוש מענה לאתגרים.

במשק סבורים כי ישראל לא תוכל לרכוש דלק בכספי הסיוע מ-2019, בעיקר דלק סילוני בסכום של עד 400 מיליון דולר בשנה. הרכישות מהסיוע האמריקאי המתבצעות מהתעשייה המקומית יקטנו מ-815 מיליון דולר כיום ל-450 מיליון דולר ב-2025 ולאפס ב-2028.

התעשיות הביטחוניות הגדולות פותרות בעיה זו באמצעות הקמת חברות בנות בארה''ב שיוכלו להינות מכספי הסיוע. מי שצפויות להיפגע הן התעשיות הקטנות והבינוניות. משרד הביטחון יצטרך למצוא מקורות תקציב אחרים לרכש מהתעשייה הישראלית וכבר נשמעו במשק קולות הקוראים להגדלת תקציב הביטחון לצורך זה, בתמיכת התאחדות התעשיינים. הבדיקה שעורך עתה משרד הכלכלה נועדה למפות את הנזק האמיתי שעשוי להיגרם לתעשיות בנטרול רעשי הרקע הקוראים להגדלת תקציב הביטחון ולהמליץ על דרכים למזער אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#