הממשלה נלחמת ברגולציה, ו-OECD ממליץ לה ללחוץ על הגז

משלחת של הארגון שיבחה את מאמצי הממשלה להקטין את נטל הרגולציה – והמליצה להקים גוף מרכזי, שיוכל לעכב הצעות חוק שעלויותיהן עולות על תועלתן ■ אנשי OECD: "התיאום בין רגולטורים בישראל אינו ממוסד"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה מציג את דו"ח הארגון לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון
מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון ב-2016צילום: לע"מ

ישראל התקדמה כברת דרך נאה במאבקה בנטל הרגולציה, ועתה רצוי שתעבור לגישה נוקשה יותר בפיקוח על רגולציה חדשה ובהערכת השפעותיה של הרגולציה לאחר יישומה – זהו המסר העולה מסקירה של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) שהוצגה היום (א') בישיבת הממשלה.

אנשי הארגון הוזמנו לישראל בספטמבר האחרון כדי לבדוק את התמודדות הממשלה עם המשימה שלקחה על עצמה – להפחית את נטל הרגולציה ולשפר את הרגולציה הממשלתית. הדו"ח שלהם הוצג לממשלה על ידי ניק מלישב, ראש מחלקת המדיניות הרגולטורית באגף הממשל ב-OECD.

הדו"ח משבח את מחויבות הפוליטיקאים בישראל לשיפור הרגולציה, וקובע כי המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות לטיוב הרגולציה יכולה לסייע למשרדי הממשלה בישראל להתמודד עם שנאת הסיכון האופיינית להם – הרצון להימנע מתקלות בכל מחיר, הגורם למשרדי הממשלה לקבוע רגולציה קשוחה, גם אם עלותה לאזרחים ולעסקים גבוהה. לצד השבחים, כותבי הדו"ח מציינים כי "נראה כי התיאום וההתייעצות בין משרדי ממשלה ורגולטורים בישראל אינם ממוסדים לגמרי. שיתוף המידע ואגירת המומחיות והידע אינם שיטתיים".

מחברי הדו"ח מצאו כי אף שישראל החלה לערוך הליך של בחינת עלות הרגולציה מול תועלתה (Regulatory Impact Assessment, או RIA), לא נעשה ניסיון למקד את המשאבים המושקעים בהערכת השפעות הרגולציה באותן הצעות חוק ותקנות שהן בעלות ההשפעה הרבה ביותר על עסקים ואזרחים.

ב-OECD מציעים לישראל למקד את המשאבים המוקצים ל-RIA לחוקים כאלה, שבהם הערך המוסף של ה-RIA צפוי להיות הגדול ביותר. מיקוד כזה עשוי לדרוש הכנה של תוכנית חקיקה שנתית של משרדי הממשלה – שתבהיר מראש מהן הצעות החוק שכל משרד מתכוון לקדם.

חקלאות בערבה
חקלאות באזור הערבה. על פי דו"ח OECD, ענפים ישראליים המייצרים לצריכה מקומית תורמים ליוקר המחיהצילום: עופר וקנין

בטווח הבינוני והארוך, ממליצים אנשי ה-OECD לישראל לייסד גוף פיקוח על הרגולציה (Regulatory Oversight Body). הגוף יוכל לקום, למשל, במשרד ראש הממשלה, המרכז כיום את העבודה הממשלתית לטיוב הרגולציה. גוף כזה יהיה בעל סמכות לבחון את איכות העבודה של משרדי הממשלה השונים בביצוע RIA ובבדיקת ההשפעות של הרגולציה לאחר יישומה – ולעכב קידום של רגולציה חדשה אם לדעתו העבודה שנעשתה אינה טובה מספיק.

הגוף המרכזי גם יוכל להבטיח כי הרגולציה מבוססת על ראיות, ולא על תחושות בטן, וכי נעשתה התייעצות אמיתית עם בעלי עניין מקרב הציבור. "ישראל נוקטת כיום גישה רכה לפיקוח על עריכת RIA ולהערכת הרגולציה אחרי יישומה, ונראה שגישה זו הגיעה לקצה יכולתה לשפר את איכות הרגולציה", כותבים ב-OECD.

המאבק בנטל הרגולציה חייב את אנשי משרד ראש הממשלה להתעמת עם משרדי הממשלה – ונראה כי גם העמקתו תחייב שינוי בדרכי פעילות מושרשות של הממשלה. כפי שמציין הדו"ח, "כיום, רוב פעילות התכנון בזרוע המבצעת בישראל מופקדת בידי משרדי הממשלה השונים, ומידת התיאום המרכזי והדיונים הבין-משרדיים מועטה, בהתבוננות השוואתית. זה עשוי להיות אחד מגורמי המפתח לאינפלציה בפעילות הרגולציה".

כמה מפקידי הממשלה שעמם התייעצה המשלחת השמיעו באוזניה דעות שליליות. היו בהם שאמרו כי עריכת ה-RIA תהיה נטל על פקידים עסוקים, ושלדעתם האסטרטגיה הממשלתית מתמקדת בדה-רגולציה בעוד שעליה להתמקד בשיפור הרגולציה. עוד נטען כי המדיניות הממשלתית לשיפור הרגולציה לא הניבה עד כה יתרונות מוחשיים בטיב הרגולציה. במשרד הראש הממשלה מקווים כי היתרונות יהיו ברורים יותר בעתיד הקרוב, כשהצעות חוק נוספות שעברו הליך RIA יתחילו להגיע לכנסת, וחברי הכנסת יתחילו להכיר את ההליך ולהיעזר בו.

המשלחת לא התאפקה, והגניבה לדו"ח שלה גם התייחסות ליוקר המחיה בישראל. לפי הדו"ח, ענפים רבים בכלכלת ישראל, בייחוד אלה התלויים ביבוא או מייצרים מוצרים לצריכה מקומית, מפגינים אי-יעילות ופריון נמוך. ענפים כאלה מתאפיינים במכסים וחסמי סחר אחרים שמונעים תחרות מלאה, בתחרות נמוכה ובריכוזיות גבוהה. לדבריהם של מחברי הדו"ח, "RIA הוא רק חלק אחד בפאזל של טיפול בחלק התחרותי פחות של כלכלת ישראל".

ב-OECD מציעים כי ישראל תבחן את הרגולציה שלה לא רק לפי העלות שהיא מטילה על הציבור, אלא גם תבדוק אם היא אכן משיגה את מטרותיה. בדיקה כזאת תוכל להיות מלווה במנגנון פקיעה שיביא לביטול תוקפם של חוקים ותקנות בתוך זמן קצוב, אלא אם כן יימצא כי השיגו את מטרותיהם. חוק הספרים, לדוגמה, נחקק כהוראת שעה קצובה בזמן.

מנגנון כזה גם יוכל לסייע לפתור מחלוקות בין גופים ממשלתיים שונים שמעכבות הליכי חקיקה: הסיכוי שגוף שמתנגד להצעת חוק חדשה יסכים לקידומה יגבר אם הוא יידע כי החקיקה קצובה בזמן, וכי תהיה חובה להוכיח את יעילותה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר היום בנושא: "OECD מצא שלישראל יש הישגים רבים בהפחתת הרגולציה בשנים האחרונות, בזכות המאמצים הרבים שהובלנו כאן כולנו יחד. נמשיך לפעול כדי לחתוך בביורוקרטיה למען אזרחי ישראל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker