"שוחד" של מיליארד שקל וחשש לפגיעה בחוק: כך מכרה המדינה את תעש

מבקר המדינה מותח ביקורת חמורה על הפרטת תעש, וחושף שורה של ליקויים שפגעו בשקיפות התהליך ■ "חשש שמכירת החברה לאלביט תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הביטחוניות הממשלתיות" ■ משרד האוצר ורשות החברות: "הליך ההפרטה התנהל באופן תקין, שקוף ושקול. נפעל לשיפור ותיקון הליקויים"

אורה קורן
משגר אוטונומי כידון קסום
משגר אוטונומי מסוג כידון קסום של תעש
אורה קורן

חשש לפגיעה בחוק ובטוהר המידות, פגישות שלא תועדו ו"שוחד" של מיליארד שקל שהציע משרד האוצר למשרד הביטחון — כך התנהל תהליך הפרטת תעש, כפי שעולה מדו''ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') ונערך במקביל לתהליך ההפרטה. מי שהרוויח מכל זה היה בעל השליטה באלביט מערכות, טייקון הנשק מיקי פדרמן.

לדברי המבקר, בבדיקה עלתה אפשרות של "הליך בלתי־תקין בעניין הרוכש של תעש", ש"אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ואף עם עקרון טוהר המידות". במהלך הביקורת הצביע המבקר על ליקויים בתהליך ההפרטה ועל לקחים עקרוניים ומהותיים שיש ליישמם בתהליכי הפרטה במשק שיבוצעו בעתיד.

שבמסגרתה תרכוש חברת אלביט את תעש — כש-100 מיליון שקל מהם מותנים בתוצאות המיזוג. גם דירקטוריון חברת אלביט אישר את העסקה. המכשול האחרון בדרך להשלמתה הוא אישורה של .

המבקר בחן את ההשפעה של מכירת תעש לאלביט על התחרות במשק, וקבע כי "יש חשש שמכירת תעש מערכות לאלביט תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הביטחוניות הממשלתיות". לדבריו, רשות החברות היתה צריכה להציג לוועדת השרים לענייני הפרטה מידע על השפעת ההפרטה על הכלכלה והמשק, אך עבודה כזו נעשתה רק לאחר התערבות החשבת הכללית (חשכ"לית) לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו ומבקר המדינה.

לדברי המבקר, החשכ"לית לשעבר טענה שרכישת תעש על ידי אלביט עלולה להגדיל את כוחה של אלביט בשוק הביטחוני המקומי ולהביא להתייקרות המוצרים שמשרד הביטחון רוכש ממנה. היא דרשה להעלות את שיעור התמלוגים שאלביט תשלם למשרד הביטחון לאחר הרכישה ולבחון את השפעת הרכישה על החברות הביטחוניות הממשלתיות ועל עלויות הרכש של משרד הביטחון.

מבקר המדינה יוסף שפירא
מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: יוסי זליגר

(תע"א), המתחרה הישירה של תעש בענפים ביטחוניים, טענה כי רכישת תעש בידי אלביט עלולה לפגוע פגיעה חמורה בעסקיה, תקשה עליה להתחרות בתחום הטילים ותפגע ביכולת לשמור על מוקדי ידע אסטרטגיים. גם חברת רפאל טענה כי רכישת תעש מערכות על ידי אלביט תפגע בעסקיה, תפגע קשות ברווחיותה, ותמנע ממנה להתמודד על פרויקטים עתידיים. כמו כן, תע"א ורפאל טענו כי הן תלויות ברכש מוצרים מסוימים מתעש, וכי בעקבות רכישתה עלויותיהם צפויות לגדול במידה ניכרת.

בעקבות טיוטת ביקורת ראשונה של משרד מבקר המדינה במארס 2016, נערכה עבודת מטה על ידי משרדי הביטחון והאוצר, שבה נקבע כי אין מניעה להשלמת מכירת תעש לאלביט וכי יש להסדיר בעניין זה שני תחומים המשפיעים על רפאל ותע"א. משרד המבקר ציין כי "על שני המשרדים לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש לאלביט על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות, ובכלל זה כדי שאספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל לא תיפגע, ולפעול בנושא ככל שיידרש". משרד הביטחון השיב למבקר כי יֵדע להתמודד עם ההשלכות של מכירת תעש לאלביט, והממונה על התקציבים לשעבר אמיר לוי קיבלו את עמדתו.

ליקויים בתיעוד הישיבות

בעקבות טענות של מתמודדות במכרז על העדפה לאלביט, בחן המבקר את הפרוטוקולים של הפגישות והישיבות לאורך התהליך. "הביקורת העלתה ליקויים בנוגע לתיעוד פגישות וישיבות הקשורות להפרטה", כותב המבקר. "נמצא כי מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה ב–2015 נחתמו רק על ידי נציגי רשות החברות. עוד נמצא, כי מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה שהתקיימו מראשית 2016 עד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו כלל, חלקם בגין חילוקי דעות בין חברי הוועדה בנוגע להתאמת תוכנם לאמור בדיון".

בנוסף מצביע המבקר על כך ש"התיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים היה דל, ובחלק מהסיכומים של פגישות אלה אף היו טעויות". בין היתר, "לא תועד תוכן פגישה שקיימה רשות החברות עם אלביט בנוגע לשווי של תעש; לא תועד תוכן השיחות שקיימו יועצי הרשות עם מתמודדים בנוגע לסיבות פרישתם מהליך המכירה; ולא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר (אורי יוגב; א"ק) ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר (דן הראל; א"ק) בארבע עיניים בנושא הפרטת תעש".

לדברי המבקר, "הליקויים בתיעוד מהווים חריגה מכללי מינהל תקין, גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ובפיקוח והבקרה על התהליך ותקינותו. הליקויים בתיעוד ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה אף מהווים חריגה מההוראות המחייבות". עוד מוסיף המבקר כי "על משרד האוצר לקבוע מיהו הגורם שיכריע בעניין נוסח הפרוטוקולים, אם חברי הוועדה אינם מסכימים על הנוסח. כמו כן, על רשות החברות לתעד במפורט תוכן פגישות עם מתמודדים, בין היתר כדי לאפשר שקיפות של מהלך הדיונים וביצוע מעקב ובקרה נאותים על תקינות תהליכי קבלת ההחלטות".

"כל מיני הבטחות מהצד"

החשש להעדפת אלביט בתהליך ההפרטה של תעש עלה גם בעקבות האמירה של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב, בישיבת דירקטוריון תעש באוקטובר 2015.

יוגב נשמע אומר בהקלטה של ישיבת דירקטוריון כי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר (דן הראל; א"ק) וגורמים במשרד לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש, ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד".

"מאמירה חמורה זו לא היה משרד מבקר המדינה יכול להתעלם, שכן בעת אמירתה ולפני בדיקת נסיבות אמירתה, היא הצביעה, בין היתר, על אפשרות של הליך בלתי־תקין בעניין בחירת הרוכש של תעש מערכות". מבקר המדינה אף העיר ליו"ר תעש לשעבר אלוף (במיל') אודי אדם וליתר חברי הדירקטוריון שכיהנו במועד הישיבה, כי היה עליהם לייחס חשיבות לדבריו של יוגב ולפעול לבדיקתם. זאת מכיוון שבמועד שבו נאמרו עלתה מהם האפשרות לפגיעה בחוק או בטוהר המידות — ולהביאם לידיעת השרים האחראים על תעש ומבקר המדינה, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות.

בתגובה לפניית המבקר, הראל ומשרד הביטחון הכחישו את המיוחס להם, ויוגב אף השיב כי לא ידוע לו שהראל או משרד הביטחון מעדיפים את אלביט. היועץ המשפטי לממשלה, שהמבקר העביר לו את המידע, קבע כי אין מקום לפתוח בבדיקה פלילית, ואלביט הודיעה כי לא קיבלה כל הבטחה ממשרד הביטחון. לאחר שקיבל את התשובות, העיר המבקר ליוגב כי "היה עליו להיזהר בדבריו".

מיקי פדרמן
מיקי פדרמןצילום: מוטי קמחי

מיליארד שקל לקידום ההפרטה

המבקר חשף בדו"ח כי משרד האוצר הציע למשרד הביטחון קרוב למיליארד שקל כדי לקדם את ההפרטה. "בביקורת עלה כי משרדי הביטחון והאוצר קבעו בהסכם ההבנות כי האוצר יעביר לתקציב הביטחון עוד 980 מיליון שקל ב–2014–2022. עוד נקבע בהסכם, כי תוספת זו לתקציב הביטחון היא 'ללא קשר להליך ההפרטה', ומשרד הביטחון רשאי להשתמש בסכום זה לפי שיקול דעתו. יובהר כי השימוש האמור הוא לכלל צורכי מערכת הביטחון".

בתשובתו למבקר מפברואר 2017, מסר אגף התקציבים כי הגדלת תקציב הביטחון לצורך יצירת תמריצים לקידום ההפרטה היא "מיצוי התועלות" ממתן התוספת התקציבית האמורה, ולפיכך מדובר במינהל תקין. בספטמבר 2017 הבהיר אגף התקציבים למבקר כי תוספת התקציב לא דווחה לכנסת כשזו דנה בתקציבי הביטחון ל–2015–2018, אלא הועברה למשרד הביטחון לאחר עמידתו ביעדים שנקבעו לו בהסכם ולאחר דיון בוועדות הכנסת.

משרד המבקר העיר למשרדים כי "תוספות לתקציב הביטחון, ובפרט כאשר מדובר בסכום של כמיליארד שקל, אמורות להינתן ב'דרך המלך' למימוש היעדים של מערכת הביטחון — ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה". לדבריו, משרד האוצר היה צריך ליידע את הכנסת בתוספת במועדי אישור התקציב.

דן הראל
מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראלצילום: עופר וקנין

המבקר גם התייחס לסכום נוסף של 1.8 מיליארד שקל שהובטחו כתמריץ להעברת תעש מרמת השרון לאזור התעשייה רמת בקע בנגב ולבניית מתקניה החדשים. לדבריו, מנגנוני ההפרטה אינם מבטיחים יישום מלא של התוכנית להעברת מפעלי תעש ומתקניה. רשות החברות השיבה כי ההסדרים שנקבעו מאפשרים מעבר לאתר אחר, ומשרד הביטחון השיב כי "האינטרס הביטחוני הוא קיום תשתיות ויכולות ייצור בארץ, ולאו דווקא ברמת בקע". המבקר דחה את התשובות, וקבע כי "לפני השלמת הליך המכירה של תעש לאלביט, על משרדי האוצר והביטחון לוודא כי מבוצעות הפעולות הנדרשות להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון לרמת בקע, לא יאוחר מ–2022".

כדי לבצע את הערכות השווי של תעש לקראת הפרטתה, התקשרה רשות החברות עם שני מעריכי שווי חיצוניים (בדצמבר 2011 ובאוגוסט 2015). לאחר שהתגלה ניגוד עניינים של אחד מהם, והתעורר הצורך גם בהערכות השווי לסינרגיה בין תעש לאלביט, הוחלט לבצע הערכת שווי נוספת. ביוני 2016 התקשרה רשות החברות עם שני מעריכי שווי אחרים, וביקשה מהם לאמוד גם את הערך הסינרגי.

בינואר 2017 מסרה החשכ"לית לשעבר עבאדי־בויאנג'ו ליוגב ולמנכ"לים של משרדי האוצר והביטחון מסמך שבו ציינה כי הערכת השווי במכירה לקונה יחיד אינה מהווה אינדיקציה למחיר המכירה, אלא מהווה את הרף התחתון של המחיר, וכי על השרים האחראים להכריע לגבי מכירה במחיר נמוך מהערכות השווי. רשות החברות הדגישה כי הערכות השווי הן הערכות בלבד, ואין בהן כדי לקבוע את ערכה של החברה המופרטת, וכי לעתים למדינה יש שיקולים נוספים — ולכן הערכות השווי אינן רף תחתון של מחיר המכירה. המבקר ציין כי יש לבחון את סוגיית תפקידן של הערכות השווי בתהליכי ההפרטה, ולקבוע, ככל שיידרש, אם נכון למכור חברה מופרטת במחיר הנמוך מהערכות השווי.

רשות החברות קבעה לתעש מחיר מינימום בסך 1.1 מיליארד שקל, המבוסס על עלויות הפרישה של עובדי תעש (כ–600 מיליון שקל); חובות תעש לבנקים (כ–200 מיליון שקל); ונכסיה של החברה בכ–300 מיליון שקל. באשר לדרך חישוב המחיר, ציינה רשות החברות כי הסכום נקבע על פי אינדיקציות שהיו בידיה בנוגע לשווייה של תעש ו"התאים להעמסת אותם תשלומים על הרוכש" שלה. במסמכי הרשות לא פורט אופן קביעת אינדיקציות אלה.

המבקר העיר כי המחיר צריך להיקבע בהערכות שווי — ולא באינדיקציות. לדבריו, מחיר המינימום שנקבע בשלהי 2015 היה 1.1 מילארד שקל, ואילו במארס 2018, במהלך הביקורת, החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה למכור את מניות המדינה בתעש לאלביט בתמורה ל–1.8 מיליארד שקל, ועוד 100 מיליון שקל "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש מערכות. 

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשכ"לית לשעבר
חשבת הכללית באוצר לשעבר, מיכל עבאדי בויאנג'וצילום: שירן גרנות

"השלמת הליך ההפרטה חיונית למדינה"

מתעש נמסר בתגובה: "תעש יזמה את תוכנית ההפרטה, וקדמה אותה מול משרדי האוצר והביטחון. בשנים האחרונות סייעה החברה, ככל שהתבקשה, לרשות החברות — שהובילה וניהלה את התהליך עד לחתימת החוזים.

"במקביל, וללא קשר להפרטה, קדמה החברה את מעבר מפעליה ברמת השרון למתחם החברה בנגב, המצוי כעת בשלב של אישור סופי של תוכנית בניין עיר להקמת מפעלי החברה".

אורי יוגב, מנהל רשות החברות לשעבר
מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגבצילום: אייל טואג

ממשרד האוצר ורשות החברות נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הדו"ח, וככל שקיימים עניינים נוספים הדורשים תיקון או שיפור, נפעל לתקנם בהקדם. עמדתנו היא כי ההליך, חרף מורכבותו, התנהל באופן תקין, שקוף ושקול. כפי שגם עולה ממסקנות הדו"ח, לא נפל כל פגם שחייב את ביטול ההליך. ההיפך הוא הנכון — השלמת הליך ההפרטה חיונית למדינה, שכן היא אמורה להביא לייעולה של תעש, לשיפור ביצועיה ובעיקר לניתוק התלות התקציבית שלה כחברה ממשלתית, שעלתה עד כה למשלם המסים כ–5 מיליארד שקל. בנוסף, במסגרת המשא ומתן מול אלביט, שנוהל לאחר המועד שאליו מתייחסים ממצאי הביקורת, הוספו הוראות שונות, ובהן הוראות שנועדו להבטיח את שימור התחרות בשוק ואת שימור רמת המחירים למשרד הביטחון".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בימים אלה מגיע לסיומו תהליך הפרטת תעש, שנמשך יותר מ–15 שנה. במהלך השנים האלה נבחנו כמה אפשרויות להפרטת החברה או למיזוגה, שבמסגרתן בחן משרד הביטחון את כל ההיבטים הקשורים למבנה השוק הביטחוני ולהשפעות הכלכליות והביטחוניות של ההפרטה, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

ככלל, נתח משמעותי מפעילות משרד הביטחון הוא מול ארבע תעשיות ביטחוניות מרכזיות, כשלכל אחת מהן מערכות אמצעי לחימה בלעדיות בתחומים ספציפיים, והן מהוות ספקים בלעדיים עבור משרד הביטחון. במשך השנים פיתח משרד הביטחון מנגנוני פיקוח ובקרה, כלכליים ותמחיריים, על הרכש מהתעשיות הביטחוניות — זאת מעבר להיותו לקוח מרכזי ולעתים בלעדי, ויש בכך כדי ליצור מנגנון של איזונים ובלמים. כמו כן, במסגרת הסכמי ההפרטה דאג המשרד לעגן מנגנונים כלכליים שישמרו על התחרות בשוק מול תע"א ורפאל, וכן על מחירי הרכש של משרד הביטחון באלביט.

"המשרד דאג והבטיח כי במסגרת ההפרטה יישמרו קווי הייצור וכן יכולת ייצור עצמאית בישראל בתחומים ספציפיים שנקבעו על ידיו, לרבות תשתיות ייצור שצפויות לעבור מרמת השרון לרמת בקע או לכל מקום אחר במדינה כפי שיאשר המשרד.

"לאורך כל הדרך, משרד הביטחון שיתף פעולה עם הליך הביקורת, היה קשוב להערות המבקר והציג בפניו את כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים, לרבות עבודות מטה, ניירות עמדה וניתוחים נוספים".

מיוגב נמסר בתגובה: "אני שמח שגם בנושא זה ובדומה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מצא מבקר המדינה שלא נפל רבב בהתנהלותי. אני מברך על כך שהפרטת תעש התקדמה והגיעה לסיומה, ומצר רק על העובדה שהתהליך נמשך שנתיים וחצי מיותרות. האמירה הנדונה שלי לא היתה חמורה, ואיני חושד במשרד הביטחון שהוא פועל בצורה לא תקינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ