במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים שקרן קיסריה תעביר עד 800 מיליון שקל בקרוב

קרן קיסריה, שבבעלות משפחת רוטשילד, קרובה לחתימה על הסכם עם המדינה שבמסגרתו תעביר 800-600 מיליון שקל לפרויקטים לאומיים, בעיקר בתחום ההשכלה הגבוהה ■ קרן קיסריה: לעת עתה לא נחתם הסכם חדש כלשהו עם המדינה

2תגובות
קיסריה
עופר וקנין

הברונית אריאן דה רוטשילד קיבלה ב-11 ביוני תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון בזכות "מחויבות יוצאת דופן לקידום הפילנתרופיה הבינלאומית", "מסירות איתנה לקידומה של ההשכלה הגבוהה" ו"תמיכה נדיבה בטכניון ובמדינת ישראל".

ייתכן שבקרוב ירצו באוניברסיטאות לכבד את הברונית בפרסים נוספים: במערכת ההשכלה הגבוהה מצפים להזרמה של 800-600 מיליון שקל מקרן קיסריה רוטשילד, שבבעלות המדינה ומשפחת רוטשילד, בזכות הסכם בין המדינה לקרן שצפוי להיחתם בקרוב.

לפי ההסכם המסתמן, הכסף יעבור ישירות מהקרן לפרויקטים לאומיים, בעיקר בתחום ההשכלה הגבוהה, ובהם הקמת מבני הקבע של הפקולטה לרפואה שמפעילה בצפת אוניברסיטת בר-אילן. הצדדים קרובים מאי פעם לחתימה על ההסכם, לאחר משא ומתן ארוך שלווה במתיחות רבה.

מטעם קרן קיסריה נמסר כי לעת עתה לא נחתם הסכם חדש כלשהו עם המדינה.

במשרד האוצר רואים בהסכם הזדמנות להשקיע ביעדים כאלה בלא לפרוץ את מסגרת התקציב - היות שהכספים יועברו ישירות מהקרן, בלי לעבור דרך תקציב המדינה.

ההסכם עשוי להסדיר גם את מחלוקת המס שמתגלעת בין המדינה לקרן קיסריה מאז 2010. הקרן רואה עצמה פטורה ממסים - מעמד שקיבל אשרור מהסכמות עם הממשלה במשך עשרות שנים. למרות זאת, ב-2010 פנתה רשות המסים אל הקרן בדרישה לשלם מס הכנסה בסך 145.5 מיליון שקל בגין הכנסותיה ב-2008-2004. הקרן השיגה על החיוב, והעניין עבר לערכאות משפטיות - ושם נותר בינתיים, לפי מסמך תחזית הטבות המס שפירסם משרד האוצר כחלק מהצעת תקציב המדינה ל-2019.

מעמד יוצא דופן

כדי לרדת לשורשי המחלוקת בין המדינה לקרן קיסריה, יש לחזור ל-1962 - אז חתמו שר האוצר, לוי אשכול, והברון אדמונד אדולף דה רוטשילד, נכדו של "הנדיב הידוע", על על הסכם לשיתוף פעולה בפיתוח אדמות באזור קיסריה, בשטח כ-30 אלף דונם, שאותן רכשה משפחתו הברון לפני קום המדינה. ההסכם קבע כי כי האדמות יפותחו באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, וכי פירותיה הכלכליים של הפעילות יוקדשו לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות קרן קיסריה, שתהיה בבעלות שווה של משפחת רוטשילד ושל הממשלה. ב-1989 האריכו שר האוצר דאז, שמעון פרס, ומשפחת רוטשילד את שיתוף הפעולה עד 2022.

ההסכם העניק לקרן קיסריה מעמד יוצא דופן: "מאז הקמתה היתה הקרן פטורה מתשלומי מס הכנסה ומס שבח מקרקעין על הכנסותיה", כתב מבקר המדינה בדו"ח על יחסי המדינה והקרן מ-2012. "מקורו של הפטור הוא בהבטחות שנתנו פעמים אחדות נציגי מדינה בכירים, ובהם שרי אוצר, שהפטור יעוגן בחקיקה, אך הפטור מעולם לא עוגן בחוק".

הקרן מחזיקה בחברה לפיתוח קיסריה, העוסקת בהכשרת שטחי אדמה בקיסריה ובאזור התעשייה שלה, ובמכירתם למשתכנים וליזמים. החברה גם מעניקה שירותים מוניציפליים לתושבי קיסריה, למשל פינוי אשפה - כפי שעושה רשות מקומית, אבל מבלי שתוגדר כזאת - וגובה בעצם דמי שירותים.

הקרן עשתה חיל בפעילותה, וצברה עודפי נזילות גדולים - 476 מיליון שקל נכון לסוף 2010, לפי דו"ח מבקר המדינה על פעילות הממשלה מול הקרן. העודפים הושקעו בנכסים פיננסיים. המבקר השתמש בנתוני 2010 היות שאלה האחרונים שפורסמו - ומאז לא מפרסמת הקרן דו"חות, בשל התנגדות של משפחת רוטשילד, הגם שמצבה הכספי חשוף בפני נציגי המדינה במועצת הנגידים של הקרן.

הטכניון
חגי פריד

פקידי האוצר מוטרדים מעודפי הקרן

עד 1989, הקרן קבעה את סך התרומות שלה לפי שיקול דעתה, בכל שנה. ב-1989 סוכם בין הקרן לשר האוצר דאז פרס, כי מלבד הכספים שיידרשו לפיתוח קיסריה, תשקיע הקרן את עודפי הכספים שברשותה לפי שיקול דעתה, ותתרום מדי שנה 67% מההכנסות שיניבו ההשקעות - אך לא פחות מ-500 אלף דולר. סכום התרומה המינימלי הוגדל ברבות השנים ל-2 מיליון דולר בשנה. הכספים שלא נתרמו המשיכו להצטבר בקרן, שתפחה עם השנים - עד שהיחס בין סך נכסיה לתרומותיה התחיל להטריד את פקידי משרד האוצר.

ב-2006 פנו החשב הכללי דאז, ירון זליכה, ומנהל רשות החברות הממשלתיות דאז, איל גבאי, בתהייה בנושא לארבעה שרים - אברהם הירשזון, מאיר שטרית, רוני בר-און ויולי תמיר - אך הם לא פעלו בעניין. חלפו עוד שנים עד שנפתח משא ומתן מחודש בין הקרן לממשלה, בין השאר בעקבות קריאה של מבקר המדינה בדו"ח מ-2012, שבו קבע: "אף כי סכומי התרומות שהקרן העניקה היו הסכומים שהיתה מחויבת לתרום, הם היו חלק קטן בלבד ממה שהיה ביכולתה לתרום".

לשם קיום פעילותה הפילנתרופית, סיפקה קרן קיסריה תעסוקה לשורה של מנהלים בכירים במשק, שכיהנו במרוצת השנים בתפקידי סגן יו"ר הקרן - בעוד כיו"ר מכהן הברון בנימין דה רוטשילד, נינו של הנדיב הידוע. בתפקיד סגן היו"ר החזיקו למשל אברהם ביגר, לשעבר יו"ר שופרסל ומכתשים אגן; ושלמה ינאי, לשעבר מנכ"ל טבע ומכתשים אגן. כיום מכהן בתפקיד גיא סברסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#