ניסנקורן: אם הממשלה לא תטפל בקשישים - נצא למאבק - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניסנקורן: אם הממשלה לא תטפל בקשישים - נצא למאבק

יו"ר ההסתדרות בכנס אלי הורביץ: "יש פה מיליון קשישים שתקועים במקום בזמן שיתר האוכלוסייה הולך קדימה" ■ נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ההידברות שלנו עם ההסתדרות מצוינת - בניגוד למצב עם הממשלה

תגובות
קשישים בבית אבות. "המצב עדיין גרוע"
FEDERICA NARANCIO/אי־אף־פ

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הכריז כי בכוונת ההסתדרות להתמקד בתקופה הקרובה בקידום מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל. "אם האי-שוויון בין הקשישים לשאר האוכלוסייה לא יטופל, ולא ייבנה מנגנון שמאזן אותם מול יתר האוכלוסייה - נצא למאבק", אמר ניסנקורן היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בירושלים. "יש פה מיליון קשישים שתקועים במקום בזמן שיתר האוכלוסייה הולך קדימה", הוסיף.

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, העוני בקרב קשישים בישראל דווקא נמצא בירידה. ב-2016 ירד שיעור העוני בקרב קשישים לרמה הנמוכה ביותר זה חמש שנים – 16.9%. ניסנקורן התייחס לנתונים אלה וציין כי "האי-שוויון בישראל אמנם במגמת שיפור, אבל המצב עדיין גרוע והפערים עדיין עצומים. חלק גדול מהמדיניות הממשלתית – וגם ממדיניות המעסיקים – צריך להתמקד בצמצום האי-שוויון, תוך מתן דגש לפריון".

מוקדם יותר בכנס אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר לשעבר, יואל נוה, כי לטעמו יש למדוד את האי-שוויון במשק במונחי ברוטו – כלומר, האי-שוויון בין ההכנסות הכלכליות שמשיג כל אדם בשוק העבודה – ולא כמקובל, במונחי נטו, כלומר, לאחר התערבות הממשלה באמצעות קצבאות ומסים.

על כך הגיב ניסנקורן, "זאת הסתכלות של שוק חופשי, של אדם לאדם זאב. האי-שוויון ברוטו באמת קטן מבעבר, אבל התערבות המדינה בישראל מביאה להקטנתו פחות מבכל מדינות OECD כמעט".

אבי ניסקורן
עופר וקנין

ניסנקורן הלין גם על היעדרו של משא ומתן משולש – ממשלה-עובדים-מעסיקים. "כיו"ר ההסתדרות אני סוגר נושאים עם הממשלה או עם שרגא (ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים), אבל לא ביחד. משא ומתן משולש לא קיים בישראל כבר שנים רבות".

ברוש ביקש להדגיש את חשיבותה של ההידברות בין עובדים למעסיקים. לדבריו, "אנחנו מעדיפים הסכמים קיבוציים על פני חקיקת עבודה, וכשחייבים ללכת לחקיקה – הולכים ביחד. יושבים, מבררים את המחלוקות, מוותרים אחד לשני והולכים לחקיקה. הדבר הזה עובד כבר 13 שנה. לא תמצאו יותר מחלוקות פומביות בין המעסיקים להסתדרות. אין כמעט יום שבו אנחנו לא חלוקים על משהו, אבל תמיד אנחנו יושבים יחד ומבררים את המחלוקות". ברוש הוסיף כי לצערו, "במשך 13 שנה לא הצלחנו להביא את הממשלה לשיתוף פעולה מהסוג הזה".

ברוש אמר כי שיתוף הפעולה בין המעסיקים לעובדים הוא שהוביל לצעדים חשובים כמו פנסיה חובה, קיצור שבוע העבודה והגדלת ההפרשות לפנסיה – "אבל תמיד במקביל רצות הצעות חוק בכנסת. כל אחת מהן היא בסדר – 'בואו נגדיל את ימי החופשה', 'בואו נהפוך את שעת ההנקה לשעת הורות גם לגבר' – אבל מישהו צריך לממן את זה. לכן מאז 2010 אנחנו במקום הרביעי בעולם בהתייקרות עלות העבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#