פרופ' דן שכטמן: "רמת החרדים בחינוך מחרידה; באיראן מעודדים ללמוד מדע - ואצלנו תורה" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' דן שכטמן: "רמת החרדים בחינוך מחרידה; באיראן מעודדים ללמוד מדע - ואצלנו תורה"

זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' שכטמן: "מדינה שואפת חיים לא יכולה להרשות מצב שבו 20% מהילדים לא ילמדו ליבה. האייתולות באיראן, שנראים לנו חשוכים, לא אומרים לילדים לקרוא קוראן כל היום - הם מעודדים אותם ללמוד מדעים"

259תגובות
פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה
אוליבייה פיטוסי

"הרמה של החרדים בחינוך נמוכה להחריד. מדינה שואפת חיים לא יכולה להרשות מצב שבו 20% מהילדים לא ילמדו ליבה. אתם יודעים שהאייתולות באיראן, שנראים לנו חשוכים, הם לא אומרים לילדים לקרוא קוראן כל היום - הם מעודדים אותם ללמוד מדעים. התוצאה היא שעל כל מדען ומהנדס ישראלי יש 20 מהנדסים איראנים". כך אמר היום (ו') פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, בשיחה עם העיתונאית מירב ארלוזורוב, במסגרת מפגש-שישי של TheMarker ובנק הפועלים שהתקיים בירושלים.

"מה שהכי חשוב זה להשקיע בחינוך. במבחן התוצאה אנחנו אי שם במקום רע בסוף במדדי OECD. זה לא קשור לממשלה מסוימת, זה נמשך כבר הרבה שנים. העולם מתפתח בכיוון של אוטומציה ומחשוב, המוני אנשים יאבדו את משרותיהם אם לא יהיו משכילים, ולכן חשוב שהדורות הבאים יהיו ירכשו את הידע, כדי שימצאו מקומם בשוק העבודה", אמר שכטמן.

שכטמן התייחס בהרחבה לאיכות החינוך בישראל. ״שורש הפתרון הוא איכות המורות. ואני אומר מורות כי רוב המורים הם מורות. יש 27 מכללות להוראה בישראל. הן נלחמות על כל ראש ומתוקצבות לפי מספר הנשים שלומדות בהן, ולכן לכל מכללה יש נטייה טבעית לקבל כל אחת שרק אפשר להעביר אותה - אם צריך גם בלי תעודת בגרות ובלי פסיכומטרי.

"במקום להבין שהאנשים החשובים ביותר בישראל הם המורים, כי הם מחזיקים את עתיד המדינה בישראל בידיהם, אנחנו מלכתחילה מכניסים כל בחורה שרוצה להיות מורה אל המכללה. ואז מה קורה? יש מורות נפלאות בישראל, אבל יש גם מורות מאוד גרועות. אתם יודעים מה אחוז הנשירה של מורות בשנים הראשונות? כ-30%. כלומר בתוך שלוש שנים כמעט שליש מהמורות הבינו שזה לא המקצוע שלהן. אז הן עוזבות, וצריך עוד מורות, ושוב מקבלים כל אחת. והמנגנון הזה הרסני. מה שצריך לעשות זה לתקצב לפי איכות, לא לפי כמות".

שכטמן התייחס גם למצב האקדמיה הישראלית. "מהפכת המכללות מזכירה לי קצת את המהפכה הקומוניסטית - רעיון שנראה טוב אבל בדיעבד התוצאה לא מוצלחת. אי אפשר להשוות את המכללות לאוניברסיטאות. זה נחמד שבשביל תוספת למשכורת המוני ישראלים עושים תואר במכללות, אבל זאת לא הרמה שאנחנו צריכים. הרמה במכללות נמוכה, ורחוקה מהרמה באוניברסיטאות כמו הטכניון, ואוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. האוניברסיטאות עושות עבודה טובה מאוד. הבעיה מתחילה בגיל הרבה יותר צעיר. הבעיה באקדמיה היא שאין לנו מתקני מחקר גדולים. אנחנו שותפים באירופה בפרויקטים שונים ושולחים לשם אנשים.

לגבי האוניברסיטאות אמר שכטמן כי "רוב הישראלים המשכילים אחרי פוסט דוקטורט נשארים בחו"ל כי אין להם לאן לחזור לישראל. הם לא מוחות שברחו - הם מוחות שהוגלו. ומדוע אין להם לאן לחזור? משום שאי אפשר לפתוח עוד הרבה משרות באוניברסיטאות, ואין מרכזי מחקר אזרחיים גדולים, כמו מכון וולקני למשל. בארה"ב לכל משרד ממשלתי יש הרבה מרכזי מחקר. למשרד הבריאות יש את מרכזי המחקר NIH שהתקציב שלהם הוא בערך כמו התקציב השנתי של מדינת ישראל.

"אז למה שלא נקים מרכזים כאלה? כי זה לא מה שמעניין את מהפלגות בישראל שמאיימות על שלמות הקואליציה. צריך להקים לפחות שני מרכזי מחקר גדולים בישראל, וכך לתפוס מהר אנשים שמסיימים פוסט בחו"ל. כל חתני הפרס נובל בישראל היו זקוקים לשיתוף פעולה בינלאומי - עדה יונת למשל היתה צריכה לבדוק את הגביש שפיתחה במתקן שאין אותו בישראל. באיראן אגב יש, וגם בירדן. אז יונת הלכה לאירופה וכך יש לה שותפים אירופאיים.

שכטמן השווה בין הגניוס היהודי בישראל לבין זה שבחו"ל. לכאורה יש לנו מספר זוכי פרס נובל גדול ביחס לגודל האוכלוסייה. - אבל למעשה המספר קטן. בואו נניח שמספר היהודים בעולם זהה למספר היהודים בישראל. בעולם יש 200 חתני פרס נובל יהודים. בישראל יש רק כ-10. אבל יש לנו סיכוי טוב מאוד לקבל עוד פרסי נובל, כי עושים בישראל מחקרים פשוט מדהימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#