ברוש ועיני רוצים להתחרות בחברת החשמל - ואיך קשור לזה יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוש ועיני רוצים להתחרות בחברת החשמל - ואיך קשור לזה יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל?

התאחדות התעשיינים שוב פגשה את עסקיו הפרטיים של הנשיא והפעילה באחרונה לחצים על משרד האנרגיה ועל רשות החשמל לקדם רגולציה להקמת תחנות כוח קטנות בשטחי מפעלים ■ במקביל נערכת החברה של שרגא ברוש להיכנס לפעילות בשוק החשמל הפרטי

12תגובות
שרגא ברוש
תומר אפלבאום

שלוש שנים לאחר שנחשף כי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ניהל חברה פרטית שעוסקת בשיווק גז טבעי למפעלים — בעוד שההתאחדות שבראשותו "מיישרת קו" עם מונופול תמר שמכר לברוש את הגז — מסתבר כי עסקיו הפרטיים של ברוש במשק האנרגיה עומדים לפני התרחבות נוספת. זאת, כשגם במקרה זה הכובע הכפול שחובש ברוש ודאי לא יזיק לעסקיו.

ל–TheMarker נודע כי חברת עושרד, שאותה הקים ברוש עם יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני והפרסומאי יורם באומן, מתכננת להיכנס לתחום החשמל הפרטי. עושרד, שהוקמה כדי לספק שירותים למפעלים שמתחברים לגז, מתכננת ליזום הקמה של תחנות כוח קטנות במפעלים — ענף שצפוי להתפתח בשנים הקרובות.

בה בעת, מקורות במגזר הפרטי והממשלתי אישרו השבוע כי התאחדות התעשיינים הפעילה בחודשים האחרונים לחצים על הממשלה כדי לקדם את הפרסום של האסדרה להתקנת מתקני חשמל פרטיים בחצרות מפעלים. זאת, בלי שההתאחדות חשפה כי הנשיא ברוש ייהנה מכך באופן אישי באמצעות החברה הפרטית שלו. לדברי המקורות, ההתאחדות לחצה להגדיל את ההטבות בעיקר למפעלים קטנים — תחום שבו צפויה עושרד להתמקד.

השירותים שמספקת עושרד למפעלים
טיפול בקבלת מענק ממשלתי לחיבור לגז טבעי
תכנון ורישוי של היתר בנייה
הסבת המפעל לשימוש בגז
מכירת הגז למפעל - התחום שבו התאחדות התעשיינים אמרוה להתחרות בעושרד

עושרד הוקמה ב–2014 כדי לספק שירותים למפעלים המעוניינים להתחבר לגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי, ובהמשך לספק להם גז. בחברה, שכיום עוסקת בתכנון והסבה של מפעלי תעשייה לגז ובאספקת גז טבעי למפעלים מחוברים, הגיעו למסקנה כי תחום זה אינו צומח מספיק וכי דרוש לה מנוע צמיחה חדש. על רקע זה החליטה עושרד להיכנס לתחום משיק של ייזום הקמת מתקני ייצור חשמל פרטי בחצרות מפעלים.

אלא שהאסדרה להקמה והפעלה של מתקני חשמל פרטי התעכבה ברשות החשמל — והתאחדות התעשיינים לחצה בחודשים האחרונים על בכירים במשרד האנרגיה וברשות החשמל לקדם את פרסום הרגולציה. המקורות אף ציינו כי במגעים לקידום הנושא מול רשות החשמל היה שותף גם ברוש עצמו, לצד נתנאל היימן, שהיה עד לאחרונה אחראי על תחום האנרגיה בהתאחדות.

"בהתאחדות רצו להגדיל את התמיכות הממשלתיות במפעלים קטנים, או להקטין את התשלום שהוטל על מתקני קו־גנרציה כדי שהמתקנים יהיו כדאיים", אמרו המקורות. "אלה יקלו לא רק על המפעלים, אלא גם עם על עסקי עושרד החדשים, כך שתהפוך לשחקן עסקי משמעותי בשוק החשמל הפרטי, הודות להסכם הגז שהיא מחזיקה מול תמר".

עופר עיני
ניר קידר

לדבריהם, רשות החשמל לא ששה לקדם את הרגולציה, אולם הלחצים על ראשי משרד האנרגיה הובילו לפרסום התקנות לפני כשבוע. כעת, מתברר שהלחצים עזרו: התמיכה הממשלתית במפעל קטן זינקה מ–180 שקל ל–410 שקל לקילו־וואט, אם כי משך ההחזר ירד מ–20 ל–10 שנה.

ההטבות לתעשייה נועדו לפצות את המפעלים על כך שרשות החשמל קבעה בשנים האחרונות שני תשלומים למתקני קו־גנרציה: תעריף מערכתי בגין פעולות כלליות (כדוגמת טיפול של מנהל המערכת וגיבוי), ותעריף רשת (כיוון שחובר לרשת הארצית). לדברי המקורות, בעקבות לחצי התעשיינים, התעריף המערכתי נתון לשימוע שבו בוחנים אם להקטין או לבטל אותו.

יש לציין כי התעשיינים דוחפים מזה כמה שנים למתן היתר להקמת תחנות כוח בשטחי מפעלים. שילוב מתקן קו־גנרציה בחצר מפעל מאפשר לו לחסוך 10%–20% מעלויות האנרגיה שלו. בדרך זו גם המשק מרוויח מירידה בלחץ על רשת החלוקה הארצית, מה שמביא להתייעלות אנרגטית. במשק יש 150–200 מפעלים שהמהלך מתאים עבורם.

"עדיף שהמכסה תחולק בין יותר מפעלים"

לפי הערכות, בכוונת עושרד להשקיע 15–20 מיליון שקל בכניסה לתחום הקו־גנרציה (ייצור חשמל המתבסס על גז וקיטור; א"ק) עד 5 מגה־ואט, ואולי גם לפרויקטים נוספים בתחום החשמל הפרטי. לצורך זה, בכוונתה לחבור לספק ציוד בינלאומי של טורבינות ורכיבים אחרים שיידרשו להפעלת מתקן הקו־גנרציה. קשריו של ברוש, כנשיא התאחדות התעשיינים, עם חברות זרות הפועלות בישראל או שרוצות לפעול כאן יכולים לסייע לעושרד.

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה כי "התאחדות התעשיינים בהובלת הנשיא שרגא ברוש פועלת בכל תחום אפשרי להביא להוזלת עלויות הייצור בישראל, ובהן עלויות האנרגיה. תחנות כוח מפעליות המופעלות באמצעות גז טבעי הן חלק מהתפתחות טכנולוגית המסייעת בהפחתה משמעותית בהוצאות האנרגיה ומשפרת את כושר התחרות של התעשייה, ואין כל ספק בצורך של פעילות ההתאחדות לקידומה.

מחמת הספק

"ברוש שותף בחברת עושרד לשיווק גז טבעי, ופעילותו העסקית הפרטית בהקשר זה אינה עומדת בניגוד עניינים לפעילותה הפרואקטיבית של ההתאחדות לקידום התעשייה הישראלית".

מחברת עושרד נמסר בתגובה כי "החברה עוסקת בשיווק גז טבעי, ובוחנת את מדיניותה ואת מהלך עסקיה מפעם לפעם ככל חברה עסקית".

מקורב להתאחדות התעשיינים אמר כי ההתאחדות רצתה לתת עדיפות למפעלים קטנים, במקום לחמישה מפעלים גדולים שהממשלה בחרה. לדבריו, "ללא התערבותנו, יזמים היו מקימים תחנות, מוכרים חשמל למפעלים ועושים עליהם סיבוב. ברוש אמר לממשלה שבכך היא תייצר עוד חברות ענק כמו דוראד או תתמוך בקומץ חברות גדולות כמפעלי ים המלח או בזן. ההתאחדות העדיפה שהמכסה תחולק בין כמה שיותר מפעלים. נשיא ההתאחדות צריך לדאוג ל–200 מפעלים קטנים, לא לחמישה גדולים".

הישגים מרשימים לעושרד בתחום הגז

בניגוד ללחץ האדיר שהפעילה ההתאחדות לקידום הקמת מתקני הקו־גנרציה הקטנים — שהניב פירות — בולטת הדממה שעולה ממסדרונותיה בכל הקשור לחיבור משותף של מפעלים לגז טבעי. אך גם בנושא זה נותר בעינו ניגוד העניינים לכאורה בין שני כובעיו של ברוש כנשיא ההתאחדות וכבעלי החברה — ההתאחדות עדיין נמנעת לקדם רכישה מרוכזת של גז על ידי מפעלים, שיכולה להוזיל עבורם עלויות או לשפר את השירותים שהם מקבלים. מנגד, עושרד מעניקה למפעלים שירותים דומים, ועשויה להרוויח יותר במגעים מול כל מפעל בנפרד.

ניגוד העניינים של ברוש היה נושא לדיון ציבורי מיום הקמת עושרד. הוא בלט כאשר ברוש הביע תמיכה נלהבת במתווה הגז, אף שזה קיבע מחיר גז גבוה מדי לתעשיינים. ברוש וההתאחדות התייצבו באותם ימים סוערים לימינו של מונופול הגז דלק־נובל אנרג'י. ההתאחדות אף הגנה על מתווה הגז מפני העתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ.

יורם באומן
נתן דביר

זמן לא רב לאחר הקמת עושרד, בפברואר 2015, העניקה רשות ההגבלים העסקיים להתאחדות התעשיינים אישור לרכוש במשותף גז למפעלים, בהנחה שבכך ייקטנו עלויותיהם ותגבר האטרקטיביות של המעבר לגז. אלא שהתאחדות התעשיינים מיסמסה את ההיתר שניתן לה בשלל נימוקים. תחילה טענה ההתאחדות שמפעלים לא מעוניינים להתחבר מכיוון שמחיר הגז גבוה מדי. לאחר מכן טענה שאינה יודעת לנהל רכישה ומכירה של גז. אחר כך הקימה ההתאחדות ועדה פנימית שלא שינתה את המצב, ועד היום ההתאחדות אינה מממשת את המתנה שקיבלה מרשות ההגבלים לשיתוף פעולה בחיבור מפעלים לגז טבעי.

בניגוד להתאחדות התעשיינים, שלא יודעת לקנות גז לחבריה, מתברר שברוש יודע לפעול בתחום כאיש עסקים פרטי. עושרד חתמה בשלוש שנות פעילותה על הסכמים עם תשעה מפעלים שמקבלים ממנה שירותי תכנון, הסבה ומכירת גז טבעי. זאת, מתוך כ–50 מפעלים שחוברו עד כה לגז, ותוך שהיא מתמודדת עם חברות ענק ותיקות ומנוסות ממנה כאמישראגז, סופרגז ודורגז.

למעשה, פרט לעושרד לא נכנסה לתחום אף חברה שאינה קשורה גם לאספקת גז בישול (גפ"מ) למפעלים, למורת רוחם של אנשי משרד האנרגיה. על פי הרגולציה הממשלתית, עושרד וחברות השיווק האחרות רוכשות גז טבעי מתמר במחיר של 5.20 דולרים ליחידת אנרגיה. עד כניסת עושרד לתחום, המכירות למפעלים היו בסדר גודל של 6.30 דולרים ליחידת אנרגיה. לאחר כניסתה החלה מלחמת מחירים — וכיום המפעלים יכולים לקבל את הגז מחברות השיווק ב–5.60–5.70 דולרים ליחידת אנרגיה. חברות השיווק יכולות לשלב בתחרות גם מרכיבי שירות בנוסף למחיר.

הפוטנציאל עצום, הביצוע - 10% בלבד

בנושא חיבור המפעלים לגז טבעי, שהתרחש עד כה בשיעור נמוך במיוחד של כ–10% מהפוטנציאל, לא חסרים חילופי האשמות. במשרדי הממשלה ובחברות החלוקה זועמים על מפעלים שמקבלים מענקי התחברות, מתחברים אבל לא צורכים גז בפועל; בהתאחדות טוענים שחברות החלוקה יושבות על הגדר וממתינות לתמיכה הממשלתית; כולם מאשימים ראשי רשויות מקומיות וגופים אחרים שאינם מעניקים היתרים להעביר את צנרת הגז בשטחם, בין היתר כדי להוציא משטחם מפעלי ייצור ולהכניס מפעלי היי־טק רווחיים.

בימים האחרונים מסתמנת אולי התחלה של שינוי בתחום, שמתבטאת בהחלטת הממשלה להקצות כחצי מיליארד שקל לטובת האצת החיבור, כולל מענקים לחיבור מפעלים מרוחקים ולהגדלת קיבולת הצינורות כדי לחבר צרכנים עתידיים. בשלב זה עוברות חברות החלוקה על הנהלים שפרסם משרד האנרגיה ביחס לתנאים לקבלת המענקים. חברה שלא תקדם את החלוקה עשויה להיקנס או לאבד את הרשיון, ולראות חברה אחרת נכנסת בנעליה.

מאגר תמר
תומר אפלבאום

על רקע היוזמה הממשלתית ציינו המקורות כי זה הזמן ליישם את ההיתר של רשות ההגבלים ולהפעיל את התאחדות התעשיינים, כך שתסייע למפעלים לנצל את המומנטום ולהיערך במשותף ותוך הוזלת עלויות לחיבור לגז. אלא שהתאחדות התעשיינים אינה מקדמת את מימוש ההיתר המיוחד שקיבלה. "איך יכול להיות שההתאחדות לא מסייעת למפעלים להתחבר לגז ביעילות ובמהירות?" שאלו המקורות. "הכל נובע מניגוד העניינים של ברוש, שמעדיף לקדם את החברה הפרטית שלו".

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה כי "נושא הרכש המשותף נבחן בהתאחדות על ידי ועדה מקצועית של תעשיינים. הוועדה הגיעה למסקנה שרכש על ידי ההתאחדות לא יביא להפחתה במחיר, בשל מבנה מחיר הגז שנקבע במתווה הממשלתי, ובנושא זה לא חל שינוי עד כה. החסם העיקרי בהתחברות מפעלים לגז טבעי נעוץ בעובדה שהתשתית היתה צריכה להיפרס על ידי זכיינים בקצב מסוים שאינו קורה בפועל.

"כיום אנו חווים פיגור עצום בלוח הזמנים ברוב אזורי הארץ. הסכומים שהקציבה הממשלה אמנם מיועדים לתמרץ את המפעלים להתחבר לרשת ההולכה, אך משזו אינה נפרסת הרי שהתוצאה אינה מושגת".

הרגולציה החדשה: מפעלים קטנים זכו ברוב ההטבות

לפני כשבוע פירסמה רשות החשמל לשימוע ציבורי משלים את הכללים להקמת מתקני ייצור של חשמל בחצרות מפעלים. מדובר בשימוע שני, שמטמיע הערות שהתקבלו במהלך השימוע הראשון שפורסם בדצמבר 2017. לפי הכללים החדשים, מפעלים יוכלו לקבל 138–410 שקל לכל קילו־ואט שייצרו למשך עשר שנים.

הכללים שונו בעקבות לחץ מצד המגזר העסקי, ובמיוחד מצד התאחדות התעשיינים, לאחר שבהצעה המקורית מסוף 2017 נקבע תעריף שנתי נמוך בהרבה של 140–180 שקל לקיל־ואט מותקן למשך 20 שנה. כמו כן, ברגולציה החדשה בוטלה האפשרות שיצרן האנרגיה יוכל לסחור בה ברחבי הרשת, ונקבע כי יוכל להשתמש באנרגיה רק לצרכיו.

מפעל סלטי צבר בקרית גת, שהתחבר לגז טבעי
אייל טואג

השינויים נועדו לתת מענה לתלונות מצד התעשיינים, שלפיהן הסיכונים שמפעלים קטנים לוקחים על עצמם גבוהים יותר מסיכוניהם של מפעלים גדולים — המתקינים יחידת ייצור אנרגיה גדולות יותר בשטח המפעל — ולכן יש להגדיל את התמיכה בקטנים.

בתגובות הראשונות לשימוע, שהגיעו ל–TheMarker, נמתחת ביקורת על קיצור תקופת ההחזר מ–20 ל–10 שנים. לדברי המבקרים, משך ההחזר צריך להיות 12–14 שנה.

בנובמבר 2017 שיגר יו"ר רשות החשמל, אסף אילת, מכתב לשר האנרגיה יובל שטייניץ, במסגרת התייעצות בנושא, ובו כתב כי העלות למשק החשמל צפויה להיות 28–54 מיליון שקל בשנה, שערכם המהוון הוא 380–730 מיליון שקל, בהתאם לגובה התעריף ולמכסת הייצור שתיקבע.

ברשות החשמל קבעו את גובה התמורה למפעלים כך שלא יווצר מצב שבו המפעלים הגדולים והחזקים נהנים מתמיכות גדולות יותר מאלה שמקבלים המפעלים הקטנים. כמו כן, כדי למנוע מצב של יצרנים שייכנסו לרשת, יקימו מתקני קו־גנרציה וימכרו חשמל למפעלים במחיר גבוה יחסית, הוחלט לבטל את האפשרות של סחר בחשמל.

לכן נקבע כי כל יצרן יוכל לייצר לצריכה עצמית בלבד. בנוסף שונתה בשימוע השני השיטה להקמת המתקנים הקטנים: חברת החשמל חוייבה לחבר אותם לרשת, והם קיבלו הקלות רגולטוריות.

אורן חסון
שרון בוקוב

יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל מונה למנכ"ל עושרד

עושרד כדי לעסוק בחיבור מפעלים לגז טבעי — תחום שנחשב אז בעל פוטנציאל רב, אך בגלל אוזלת ידה של הממשלה נהפך לשחון. עושרד חתמה על חוזה אספקת גז ישירות מבעלי מאגר תמר — ונהנתה מאשראי בנקאי שאיפשר לה להציע למפעלים מימון ביניים לכיסוי עלויות ההסבה לגז.

על בעלי המניות בחברה נמנים האחים שרגא ויריב ברוש (31%), עופר עיני (31%), איש העסקים האמריקאי אלברט נאסר (25%), הפרסומאי יורם באומן (3%), וכן כמה משקיעים פרטיים, ובהם עו"ד חיים אהרון ורו"ח ראובן שיף.

לקראת המהלך, עושרד החליטה למנות לתפקיד המנכ"ל את אורן חסון, יו"ר מנהלת הליגה בכדורגל, שפרש מתפקידו ביחד עם עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל ולשעבר יו"ר ההסתדרות. מי שהחליף את חסון בתפקיד יו"ר המינהלת יהיה ארז חלפון — יו"ר קצא"א ודוראד אנרגיה — ששימש יד ימינו של שר האוצר משה כחלון.

חסון, לשעבר מנכ"ל קבוצת יפנאוטו (יבואנית סובארו), יחליף בתפקיד מנכ"ל עושרד את רו"ח שחר הררי. הררי נחשב למקורבם ואיש אמונם של ברוש ועיני — הוא הקים עבורם את עושרד בתחילת 2015, ומכהן מאז כמנהל בחברה. הררי משמש במקביל גם יועצם הכלכלי של ועד עובדי חברת החשמל במו"מ על הרפורמה וכן כיועץ פיננסי ואסטרטגי באמצעות חברת הייעוץ ברייטנס.

מחברת עושרד נמסר: "אין שום קשר בין החלפת המנכ"ל בחברה לבין אישור רגולציה כזו או אחרת בשוק הקו־גנרציה. מר אורן מעולם לא עסק בשוק הגז הטבעי או החשמל, ויתרונותיו אינם בתחום זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#