נתניהו: "22 שנה אני מנסה להחליש את ועדי השאלטר - ונכשל" - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו: "22 שנה אני מנסה להחליש את ועדי השאלטר - ונכשל"

ראש הממשלה הלין אתמול על כוחם של ועדי העובדים במונופולים הגדולים במשק - אך הממשלה אישרה פה אחד את הרפורמה בחברת החשמל ■ שר האוצר, משה כחלון, סירב לבקשת נתניהו להגביל את זכות השביתה בחקיקה: "סגור את זה בהסכם הקואליציוני הבא"

127תגובות
בנימין נתניהו
AP /Sebastian Scheiner

הממשלה אישרה אתמול פה אחד את הרפורמה בחברת החשמל, לאחר דיון ממושך. במקביל, עלתה בהרחבה השאלה כיצד ניתן להגביל את זכות השביתה של עובדי מונופולים גדולים, כך שלא יוכלו להתנגד לרפורמות מבניות.

ראש הממשלה התייחס לכך שהממשלה הסכימה למשוך את עתירתה לבג"ץ נגד זכות העובדים לשבות בגין הרפורמה המבנית, ואמר: "אנו לא מטפלים בשאלטר על המשק שמחזיקים בידיהם הוועדים הגדולים".

הנוכחים בישיבת הממשלה אתמול הופתעו מהחריפות שבה דיבר נתניהו נגד ועדי העובדים. בדיון הפגין נתניהו אי־שביעות רצון רבה מכך שהמתווה המוצע מותיר כוח רב בידי העובדים.

ראש הממשלה קבל על כך שכבר 22 שנה — מהרגע שבו נבחר לראשות הממשלה ב–1996 — הוא מנסה להביא לשינוי בכוחם של הוועדים הגדולים במשק הישראלי, ללא הצלחה. "לפני 100 שנה היה צורך בוועדי העובדים, בשנים שבהן העסקה של ילדים היתה נפוצה במשך שעות ארוכות", אמר. "כיום, במקום להגן על העובדים — הם פוגעים בחברה עוד יותר. כיום צריך לשמור על האזרחים מפני הוועדים".

קבורתה ותחייתה של הרפורמה

נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד שנכחה בדיון, הציעו צעדים כמו חקיקה מיוחדת או עתירה חדשה לבג"ץ במקרה של התנגדות עתידית לרפורמה מבנית, אך לא התקבלו החלטות בעניין.

עם זאת, לדברי מקורות שהשתתפו בדיון, "ראש הממשלה אמר כי מצב של רפורמה מהווה שיפור לעומת המצב הנוכחי, ולכן אף שיש בה בעיות — הוא יתמוך בקידומה".

נתניהו, שקד ושר החינוך, נפתלי בנט, אמרו אתמול כי הרפורמה משפרת את מצב משק החשמל באופן משמעותי ביחס למצב הקיים. לדברי בנט, "בסיכום, בעיני זו רפורמה משמעותית מאוד שתשפיע על התחרות בעתיד ועל הביטחון האנרגטי של ישראל. השתכנעתי שמוטב שתעבור משלא תעבור. אבל לצד כבדהו צריך גם חשדהו ביחס לחברת החשמל, ולכן צריך את המנוף הזה של איסור שביתות על רפורמות מבניות, אחרת יוכלו לתקוע מקלות בגלגלים".

בנט הוסיף כי יביא בתוך שבועיים הצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, לאיסור שביתה בגין רפורמות מבניות. נתניהו הביע שביעות רצון מהרעיון.

לדברי אותם מקורות, נתניהו אמר כי "יש כרסום זוחל בהלכת בזק, ואם לא נתקן את זה בבג"ץ — אולי נצטרך לעגן זאת בחקיקה. גם בעולם נהוג לאסור על מגזרים מסוימים לשבות. אולי נצטרך להעביר את חוק בוררות חובה או איסור שביתה בשירותים חיוניים".

כחלון: "השגתי רפורמה הרבה יותר טובה"

מנגד, שר האוצר, משה כחלון, טען בדיון, בגיבוי הממונה על אגף התקציבים שאול מרידור, כי אין לכרוך את הרצון לשנות את זכויות השביתה עם רפורמת החשמל. לדברי כחלון, "אני הוא זה שהלך לבג"ץ נגד ההסתדרות, לא אתם. בזכות העתירה הזאת לבג"ץ השגתי רפורמה הרבה יותר טובה. בג"ץ ביקש שנשב למשא ומתן בנפש חפצה וננסה להגיע להסדר. ישבנו בתום לב והגענו — גם אני וגם שר האנרגיה, יובל שטייניץ — להסדר שכולם סומכים עליו".

נתניהו שאל את כחלון אם יהיה מוכן לקדם חקיקה שתגביל את זכות השביתה, וכחלון סירב להתחייב לכך. לפי המקורות, כחלון השיב כי "בהסכם הקואליציוני ובהסכם שלי עם ראש הממשלה כתוב שאני מנהל את כלכלת ישראל. אם מישהו רוצה לעשות שינויים, שיעשה אותם בהסכם הקואליציוני הבא".

שיתוף הפעולה בין כחלון להסתדרות הוליד את הרפורמה המרוככת בחברת החשמל. לפיכך, היה צפוי שכחלון יתנגד לחקיקה שתגביל את זכות השביתה של העובדים. יתר על כן, כחלון הצליח לקבל מנתניהו הסכמה לכך שאם תגובש רפורמה מפורטת עם העובדים תוך פרק זמן נתון, תמשוך המדינה את העתירה לבג"ץ להגבלת זכות השביתה.

על פי מקורות ממשלתיים, נתניהו צפוי לעמוד בכך, ולאפשר למשרד האוצר למשוך את העתירה — בכפוף לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שהתיר שביתות גם נגד רפורמות ממשלתיות.

המקורות הדגישו כי נתניהו חזר על עמדתו שלפיה יש יותר מדי כוח לוועדים ששולטים בשאלטרים של המדינה. לדבריו, הממשלה צריכה לקדם רפורמות שייטיבו עם האזרחים והשוק, אך ישנם ועדים שמונעים רפורמות, וצריך לדון בשאלה כיצד ממשיכים עם ההגנה על זכות הממשלה לבצע רפורמות.

הם הוסיפו, כי "בדיון עלתה האפשרות להגבלת הוועדים הגדולים בחקיקה. שקד ציינה כי בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת קידמה הצעת חקיקה בסוגיית בזק, אך נתניהו לא הנחה לקדם חקיקה חדשה במהלך הדיון והסתפק בהצגת עמדתו בסוגיה".

בדיון הוזכרו החסרונות של הרפורמה בחשמל, ובהם מתן היתר לחברת החשמל לבנות תחנות חדשות לפני שתמכור חלק מהקיימות, היעדר הבטחה חד־משמעית לפיתוח רשת ההולכה, ומתן אפשרות לכניסת חברת החשמל לתחומים חדשים מול הצרכנים שיצמצמו את התחרות, יסיטו השקעה מרשת ההולכה ועלולים לסבך אותה פיננסית.

"בנט והשר לפיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי, שאלו שאלות בעיקר על ערבויות לפיתוח רשת ההולכה, אבל לא הביעו התנגדות", סיפרו המקורות. "הם קיבלו תשובות שכנראה הניחו את דעתם, שכן לבסוף הם הצביעו בעד הרפורמה".

אדריכלי הרפורמה ציינו כי על אף החסרונות, הרפורמה כוללת תמריצים לחברת חשמל לפיתוח הרשת, מכיוון שהיא תקבל מימון רק לאחר שהפיתוח יתבצע בפועל, וללא המימון לא יהיה לה ממה לשלם לעובדים. בנוסף, החברה תהיה ממוקדת יותר בפיתוח תשתית ההולכה לאחר שניהול הרשת ייצא משליטתה.

קברניטי הרפורמה התייחסו לכך שהציבור יממן אותה ב–7.1 מיליארד שקל דרך תעריף החשמל, ואמרו כי "במצב של היעדר רפורמה, הציבור ממילא לא יראה כל הוזלה בחשמל, לא בשמונה השנים הקרובות ולא באלה שאחריהן. לעומת זאת, במצב של רפורמה, מחיר החשמל אמנם לא יירד כתוצאה מחיסכון בעלויות חברת החשמל בסעיף כוח האדם, אך לאחר שמונה השנים ייהנה הציבור מהורדה משמעותית במחיר החשמל".

לדבריהם, בעקבות הרפורמה ייהנה הציבור גם מרשת הולכה יעילה שתצמצם את הפסקות החשמל במשק. "את הרפורמה צריך להשוות למצב של היעדר רפורמה", אמרו, "לא למצב של רפורמה היפותטית שלא ניתן היה להשיג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#