מנכ"ל משרד השיכון נגד הכלכלן הראשי: "טיפשות במקרה הטוב, רשעות במקרה הרע" - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד השיכון נגד הכלכלן הראשי: "טיפשות במקרה הטוב, רשעות במקרה הרע"

בשבוע שעבר אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר הפורש, יואל נוה, כי במשפחות מרובות ילדים שבהן רק מפרנס אחד, הגדלת קצבאות אינה פתרון רצוי להתמודדות עם עוני ■ הדברים עוררו תגובה חריפה, גם בתוך מסדרונות הממשלה

19תגובות
חגי רזניק
ששון תירם

המדיניות של ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים לטיפול בעוני ובאי-שוויון התבססה בין השאר על ניסיון להעביר מקבלי קצבאות מסעד לעבודה - כלומר לשלב אזרחים רבים ככל האפשר בשוק העבודה, כדי שלא יהיו סמוכים על שולחנה של הממשלה, גם באמצעות קיצוץ הקצבאות.

בראיון שפורסם ב-TheMarker בשבוע שעבר, אמר יואל נוה, עם פרישתו מתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כי בישראל יש בעיה מטרידה במיוחד של עוני במשפחות שבהן שני מפרנסים. עם זאת, הוסיף, במשפחות מרובות ילדים שבהן רק מפרנס אחד, הגדלת קצבאות אינה פתרון רצוי להתמודדות עם עוני. "זו העדפה תרבותית", אמר נוה. "מי שבוחר בזה, המדינה לא צריכה להציל אותו מהבחירה התרבותית שלו". לדבריו, המדינה אמנם מטפלת במצב בכך שהיא מעודדת את הגדלתו של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, "אבל לתת עוד קצבאות זה לא הפתרון".

הדברים עוררו תגובה חריפה, גם בתוך מסדרונות הממשלה. "דבריו של נוה הם בושה ותעודת עניות לשירות הציבורי", אומר בתגובה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק. "אוי לנו אם אלה הם הפקידים האמונים על רווחתן הכלכלית של השכבות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית. תמריצים לעבודה לעולם לא יוכלו לעמוד כפתרון יחיד ללא הגדלת קצבאות, סיוע רווחתי ורשת ביטחון סוציאלי".

קיצוץ בקצבאות, מוסיף רזניק, מבוצע באופן עיוור ללאום, דת או אורח חיים. "הוא נעשה לרוב לרוחב ובאכזריות", הוא אומר. "כמי שבגיל צעיר יצא מהבית בצו שופט לאחר שאמו לא ספגה את ההתעמרות של אביו ולא מצאה את הכוחות להגן על ילדיה, אני רואה יום-יום נשים עם סיפור אחר, נשים שבחרו להילחם. הן נשענות לרוב על קצבאות וסיוע, ועדיין עוברות תלאות במציאות בלתי-אפשרית. הפסקת הקצבה לאישה כזאת היא גזר דין מוות, אבל לא רק לה, אלא קודם כל לילדיה - שהם בוודאי שלא בחרו בעוני".

לדברי רזניק, "כשאם חד-הורית נפגעת אלימות מנסה לגדל את שני ילדיה בדוחק, האם אפשר לומר לה שלא מגיעה לה קצבה מוגדלת, כי אנחנו רוצים שתצא לעבוד יותר? בעיני זו טיפשות במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע".

בקרב מקבלי ההחלטות הכלכליים, עיקר הדגש בגיבוש מדיניות הוא על הגברת השילוב בשוק העבודה של מי שמסוגל לכך - הגישה שבה תומך נוה. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הזכיר זאת בדבריו בכנס שרי האוצר של OECD בפריז בשבוע שעבר, שבו ייצג את ישראל לצד שגריר ישראל לארגון, כרמל שאמה הכהן.

באב"ד אמר כי התעסוקה שימשה בישראל מנוע מרכזי לצמצום האי-שוויון, והוסיף: "הביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, לצד הפיתוחים החדשניים, הפכו את ישראל לגורם דומיננטי ומשפיע בדיון על האופן שבו ממשלות יתמודדו בעתיד עם המהפכה הטכנולוגית. החינוך הוא המרכיב הקריטי בהכנת האזרחים לעתיד. קידום השכלה במקצועות בעלי הלימה עם שוק העבודה העתידי הוא גורם מכריע בתשתית זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#