חברות הטבק יחויבו לחשוף את הרכב הרעלים בסיגריות

משרד הבריאות יסתפק בדיווחים של היצרנים והיבואנים, ולא יפקח בעצמו על התכולה של מוצרי הטבק והאידוי ■ בסיגריות יש כ–350 חומרים מסוכנים, מהם 70 ידועים כמסרטנים — אבל אין בישראל כל חובת דיווח או פיקוח על תכולתן

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיגריות
צילום: רויטרס

משרד הבריאות מתכוון להטיל לראשונה על יצרני ויבואני סיגריות וטבק חובת דיווח על החומרים שמכילים מוצרי טבק ואידוי ועל חומרים שנפלטים לאוויר עקב השימוש בהם, ולפרסם את המידע הזה לציבור — כך הודיע בשבוע שעבר סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, למנכ"לית המיזם למיגור העישון, שירה כסלו.

ההודעה הגיעה בעקבות פנייה של כסלו לליצמן, שבה כתבה כי "בשלו התנאים לפעול לכינונה של סמכות מפורשת בחוק שתאפשר הגבלת או מניעת יבוא, שיווק או הפצה של מוצרי עישון, טבק וניקוטין על בסיס תכולתם". מכתבה של כסלו נשלח בעקבות הניסיונות הנוכחיים של משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לעצור או להגביל את שיווק הסיגריה האלקטרונית ג'ול בישראל — מוצר עתיר ניקוטין שפופולרי מאוד בקרב בני נוער וצעירים בארה"ב.

עם זאת, ליצמן הבהיר כי משרד הבריאות יסתפק בחובת דיווח על תכולה — ואין בכוונתו לפקח על התכולה, הפליטה והרישוי של מוצרי טבק. הסיבה לכך, לדברי ליצמן, היא כי "המשמעויות של אסדרה (כזאת; רל"ג) הן הקצאה משמעותית של תקני כוח אדם מקצועי, רכישה או או פיתוח של יכולות מעבדתיות לצורך בדיקה ואימות, הקמת תשתית מחשובית למאגרי מידע, גיבוש תקינה ועוד. וכל זאת מול תועלות המוטלות בספק מבחינת קידום בריאות הציבור בהקשר של שימוש במוצרי טבק וניקוטין — במיוחד בהתחשב בכך ש–90% מהסיגריות, כל הסיגריות האלקטרוניות, ומוצרי טבק נוספים מיובאים לישראל כמוצרים מוכנים לצריכה".

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמןצילום: אילן אסייג

הפיקוח על תמרוקים הרבה יותר מחמיר

בישראל אין כל פיקוח או אפילו חובת דיווח על תכולה של מוצרי טבק, שאחראים לפי הערכת משרד הבריאות למותם של כ–8,000 ישראלים מדי שנה. בניגוד למדינות רבות במערב — ובהן ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, שבהן מתקיים פיקוח ממשי על תכולת מוצרי הטבק — החוק בישראל מתייחס למוצרי טבק כאל מוצרי צריכה רגילים, שלא חלים עליהם פיקוח מיוחד או חובת דיווח על רכיביהם. הדבר תמוה לאור העובדה שידוע כי עישון מקצר בעשר שנים בממוצע את חיי המעשנים.

חברות הטבק לא מחויבות, ולכן גם אינן טורחות, לדווח למשרד הבריאות על תכולת המוצרים שלהן, שכוללים חומרים רעילים ומסוכנים. לרשות משרד הבריאות עומד רק מידע מחקרי גלוי וידוע, שלפיו בסיגריות יש 4,000–7,500 חומרים, שמהם 350 לפחות מוגדרים מסוכנים לאדם ו–70 חומרים המוגדרים מסרטנים. ואולם, אין בידי המשרד מידע ספציפי על המותגים שנמכרים בישראל, הרכב המוצרים ומידת הרעילות שלהם. בשונה מסיגריות, על מוצרים הרבה פחות מזיקים שבאים במגע עם הגוף, כמו תמרוקים, מתקיים פיקוח הדוק ודקדקני.

שירה כסלוצילום: אייל טואג

ב–2014 טורפד ניסיון של משרד הבריאות, אז בראשות השרה יעל גרמן, להעביר חוק שיחייב את חברות הטבק לחשוף את רשימת הרכיבים והרעילות שלהם. חברת הטבק הישראלית דובק "התריעה" אז כי החוק יגרום לה נזק כלכלי אדיר, יו"ר הוועדה שהוקמה אז לצורך העניין, ח"כ אבישי ברוורמן, הודיע כי "עניי עירך קודמים" — וההצעה נפלה.

כסלו מברכת על הכוונה לחייב את חברות הטבק לדווח על תכולת המוצרים, אבל מבהירה כי זה ממש לא מספיק: "מבחינתנו, זהו רק השלב הראשון. טוב שמשרד הבריאות יידע מה מכילים מוצרי הטבק, אבל כדי להגן על הציבור הישראלי הוא חייב לקבוע גם את הסטנדרט, בדיוק כמו שקורה באירופה. כך למשל, הדירקטיבה האירופית מגבילה את כמות הניקוטין המותרת בסיגריה אלקטרונית, ומעבר לכך — אסור למכור. גם ארה"ב הולכת לכיוון של הפחתת שיעור הניקוטין במוצרי טבק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker