שש שנים לאחר שהוגשה: הצעת חוק המשכון עולה לדיון בכנסת - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שש שנים לאחר שהוגשה: הצעת חוק המשכון עולה לדיון בכנסת

ההצעה מאפשרת גם ליחידים לשעבד נכסים עתידיים, וקובעת עדיפות למלווה האחרון ■ גופים חברתיים: הלווים הקטנים עלולים להסתבך

ניסן סלומינסקי
אמיל סלמן

שש שנים לאחר שהונחה על שולחן ועדת החוקה, היום יתקיים דיון ראשון בהצעת חוק המשכון. ההצעה של משרד המשפטים משנה את סדרי השעבוד והמשכון, ומתאימה אותם למקובל בחוקים המודרניים בארה"ב וקנדה. ארגונים חברתיים מתנגדים בתקיפות להצעה בטענה שהיא מתבססת על החוק האמריקאי, המאפשר יותר מדי דרגות חופש בשעבוד נכסים של אנשים פרטיים — ולכן עלולה לגרור הסתבכות בחובות אבודים.

ועדת החוקה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, תקיים את הדיון הראשון בהצעת החוק, שהונחה על שולחן הוועדה ב–2012. הצעות חוק אחרות כבר טיפלו בחלק מהיבטי ההצעה הנוכחית — ועדת שטרום ביטלה את היכולת להגביל שעבוד נוסף על נכסי חייב וחוק חדלות פרעון שינה את סדרי הנשייה.

עם זאת, זוהי הצעת חוק מקיפה וחשובה, משום שהיא משנה את סדרי השעבוד במדינת ישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק מסביר משרד המשפטים את חשיבות סדרי השעבוד — חובות מובטחים בשעבודים הם לעולם חובות זולים יותר, ולכן הקלת השעבודים מגבירה את הנגישות לאשראי ואת התחרות עליו. "החוק נועד לפשט את מערכת השעבודים ולהקנות יותר ודאות למלווים, שעשויה להשפיע על המחיר של האשראי או על התנאים שלו", נכתב.

כמה מהעקרונות בהצעה הם מהפכניים. כך, היא מאפשרת לשעבד זכויות, לרבות עתידיות, גם ליחידים. הכוונה, למשל, לשעבוד מלאי או חובות של לקוחות לעסקים קטנים. האפשרות לשעבד נכסים עתידיים מקלה גם את השעבוד של נכסים שהרכבם אינו קבוע, כמו חשבונות בנק וניירות ערך. בכך החוק בישראל סוגר פער מול העולם, שבו זכויות עתידיות הוכרו כבר מזמן כניתנות לשעבוד. החוק חוזר על האיסור שמוטל על מלווה להתנות קבלת שעבוד נוסף על אותו נכס, מרחיב את עיקרון השעבוד השני שכבר נקבע בחוק שטרום — ובכך משחרר לווים מהתלות בבנקים, שהם בדרך כלל מלווים ראשונים ובעלי שעבוד ראשון.

כלל חשוב נוסף שנקבע הוא העדיפות שתינתן בשעבודים דווקא למלווה האחרון — מתוך רצון לעודד מתן אשראי נוסף לעסקים. כך עסקים יוכלו להמשיך ולקבל הלוואות ולהתפתח, גם אם יש כבר שעבוד ראשון על הנכסים שלהם.

הצעת החוק גם מונעת אפשרות לשעבד נכסים אישיים החיוניים לקיום החיים, כמו בית המגורים. ארגונים חברתיים טענו שההצעה מרחיקת לכת מדי ביכולת לשעבד זכויות עתידיות על ידי יחידים — הם חוששים שהציבור יסתבך בגלל שעבוד כל ההכנסות העתידיות.

לנוכח העובדה שבדרך כלל הרגולציה בישראל מואשמת בשמרנות ולא בנטייה לתחרות יתר, הדיון בהצעה צפוי להיות מורכב.

יו"ר איגוד חברות האשראי החוץ־בנקאיות, מיכה אבני, אמר כי ביטול השעבוד הצף — שעבוד כולל על כל נכסי העסק, שהבנקים דורשים אוטומטית — יגדיל את האשראי העסקי במשק. להערכתו, הבנקים ינסו למנוע את אישורו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#