הריבית נותרה ללא שינוי - אבל בוועדה המוניטרית יש מי שחושב שהגיע הזמן להעלותה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריבית נותרה ללא שינוי - אבל בוועדה המוניטרית יש מי שחושב שהגיע הזמן להעלותה

בנק ישראל החליט להשאיר את שיעור הריבית 0.1% - הרמה שבה הוא מצוי כבר יותר משלוש שנים ■ למרות זאת, אחד מששת חברי הוועדה הקובעת את הריבית התחיל להצביע באחרונה בעד העלאתה ל-0.25%

10תגובות
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

הריבית במשק תישאר כצפוי ללא שינוי, ברמה של 0.1% - כך הודיע היום (ב') בנק ישראל. שיעור הריבית במשק לא השתנה כבר יותר משלוש שנים - מאז מארס 2015, כשהריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1%.

עלייה בשיעור הריבית אינה נראית סבירה בקרוב, בין השאר מפני ששיעור האינפלציה במשק נמוך מטווח היעד הממשלתי, 1%-3%. בהתבוננות של שנה לאחור, השינוי במדד המחירים לצרכן כבר אינו שלילי - אבל עדיין נמוך: המדד עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-0.4% בלבד, לפי הנתון האחרון שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנכון לאפריל 2018. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-0.2% בלבד, והמדד בניכוי דיור אף ירד - ב-0.2%.

את ההחלטה על הריבית מקבלת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל. מאז הקמת הוועדה ב-2011, הריבית נעה רק למטה - בהתאמה למגמה ברוב הכלכלות המפותחות, שחלקן אף הנהיגו ריבית שלילית. עם זאת, בשני הדיונים הקודמים שנערכו בוועדה על גובה הריבית במשק, בפברואר ובאפריל 2018, הצביע אחד מחברי הוועדה בעד העלאת הריבית ל-0.25%. הצבעה זו חריגה: מאז הפחתת הריבית ל-0.1% במארס 2015, שנעשתה ברוב של ארבעה חברים בוועדה מול אחד, לא הצביע איש מחברי הוועדה בעד שינוי כלשהו בריבית.

לא ידוע מיהו חבר הוועדה (או חברי הוועדה) שהתחילו לתמוך בהעלאת הריבית, משום שהפרוטוקולים על דיוני הוועדה המוניטרית מתפרסמים ללא פירוט שמי של ההצבעה. בעוד שבועיים, כשיתפרסמו הפרוטוקולים מדיוני הריבית שנערכו השבוע, אפשר יהיה לדעת כיצד התפלגה ההצבעה הפעם.

לפי הפרוטוקולים על דיוני הריבית הקודמים, שנערכו באפריל, מרבית בחברי הוועדה סברו כי העלאת הריבית לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד הממשלתי עלולה לעכב את התייצבות האינפלציה בטווח היעד. הם ציינו כי אף שהריבית הנמוכה יוצרת סיכונים פיננסיים, "הם לא גבוהים במידה שמצריכה העלאה של הריבית". לעומתם, נכתב בפרוטוקולים, חבר הוועדה העלום שהצביע בעד העלאת הריבית "טען כי האינפלציה הנמוכה אינה מעידה על בעיה בביקוש. וחבר ועדה זה סבר כי יש להפחית את המשקל שמעניקים לשער החליפין המיוסף, שכן צפוי כי היצוא ייעשה פחות רגיש לשער החליפין מפני שהמשק עובר מיצוא סחורות ליצוא שירותים ומפני שהסחר העולמי מתרחב. על כן נכון לייחס יותר משקל לשיקולים אחרים, לרבות האופן שבו הריבית הנמוכה המתמשכת משפיעה על מחירי הנכסים ועל החיסכון".

פחות החלטות בנושא שינוי ריבית

בוועדה המוניטרית יש כיום שישה חברים - שמחציתם אנשי בנק ישראל והשאר נציגי הציבור. מטעם הבנק חברים בוועדה הנגידה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנברג, ומנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר (חבר בוועדה מאוקטובר 2017). נציגי הציבור הם הפרופסורים ראובן גרונאו (חבר בוועדה מ-2011), צבי הרקוביץ (חבר בוועדה מאוקטובר 2017) ומשה חזן (חבר בוועדה מאוקטובר 2017).

מאז חקיקת חוק בנק ישראל החדש, מתקבלות החלטות הריבית על ידי הוועדה המוניטרית - ולא על ידי הנגיד לבדו. מלבד ההצבעות הבודדות בעד העלאת ריבית בחודשים האחרונים, הקול היחיד בעד העלאת הריבית נרשם בוועדה בהחלטה על הריבית במאי 2014 (מול חמישה קולות בעד השארתה על רמתה אז, 0.75%).

בעבר היו החלטות על ריבית בנק ישראל מתקבלות אחת לחודש, אבל תדירות ההחלטה הופחתה לשמונה פעמים בשנה. ההחלטה הבאה על שיעור הריבית תפורסם ב-9 ביולי ב-16:00.

בבנק ישראל מציגים גם את "המדד הכללי בניכוי הפחתות שיזמה הממשלה", שעלה ב-0.8% ב-12 החודשים האחרונים. לפי ההודעה על החלטת הריבית שפורסמה היום, "סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד. הציפיות והתחזיות לשנה נמוכות מעט מהגבול התחתון של היעד, והציפיות לאינפלציה בטווח של שנתיים ומעלה מצויות בתוך היעד".

עוד מדווחים בבנק ישראל כי "הנתונים לגבי הכלכלה העולמית מוסיפים להיות חיוביים, אם כי התמונה כעת פחות אחידה. בשבועות האחרונים פחת הסיכון להתפתחות 'מלחמת סחר', אך נמשכים הסיכונים הגיאו-פוליטיים, וגבר הסיכון הפיננסי במשקים המתעוררים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#