רשות החברות בעידן שאחרי יוגב: נשכנית פחות או פועלת בשקט? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות החברות בעידן שאחרי יוגב: נשכנית פחות או פועלת בשקט?

מבקריו של מנהל רשות החברות החדש, יעקב (ינקי) קוינט, שנכנס לתפקידו בינואר האחרון, טוענים כי הוא אינו מורגש, "עדיין לומד את העבודה" וכי "רשות החברות נעלמה" ■ ואילו מקורביו מספרים על אדם ישר, העובד בסגנון אחר, ופועל לשיקום הקשר בין הרשות לממשלה

15תגובות
יעקב קוינט (משמאל). מעדיף לפעול מאחורי הקלעים
מיכל פתאל

יעקב (ינקי) קוינט, מנהל רשות החברות מאז ינואר, נחשב בעיני רבים לאיש חיובי — אדם ערכי, איש צוות חרוץ שבא לעבוד. ואולם מי שהיה היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל במשך תשע שנים, ונחשב גם שם לבולדוזר מוערך, מתקשה מעט, לטענת מבקריו, בתפקידו החדש.

אחת הסיבות לכך היא הנעליים הגדולות שאליהן נכנס, שיצרו ציפיות גדולות לא פחות. קוינט החליף את אורי יוגב, מי שהוגדר על ידי בכיר בממשלה כ"פנומן ופירומן". יוגב הוא איש דומיננטי, השולט בכל פרט, מכיר את רזי הפוליטיקה ולא מהסס להשמיע את קולו ולעמוד על עקרונותיו גם במחיר של סכסוכים אישיים, כמו אלה שכמעט הביאו לפיטוריו על ידי שר האוצר משה כחלון.

גם שר הרווחה חיים כץ דרש לא פעם את פיטוריו של יוגב, בטענה כי מנהל רשות החברות רודף אותו באופן אישי. יוגב נכנס לתפקיד בסערה, והוביל את רשות החברות באופן מיידי, בעיקר בשל היכרותו עמוקה עם הגורמים הרלוונטים. זאת, בזכות ניסיונו כממונה על התקציבים באוצר בין 2002 ל-2004, והיכרות עם הצד המסחרי של התפקיד דרך פעילותו, שלא תמיד היתה מוצלחת, בשוק הפרטי.

אורי יוגב. השאיר אחריו נעליים גדולות
אייל טואג

קוינט הוא אדם שונה, עם ניסיון שונה, ולכן גם כניסתו לתפקיד נראית אחרת. בניגוד ליוגב, הוא אדם מופנם, שאינו מחבב את המגע עם כלי התקשורת, ומעדיף לעבוד מאחורי הקלעים. יתרה מכך, מכיוון שהכשרתו היא כיועץ משפטי, הוא חסר רקע מסחרי נרחב, לא הכיר מראש את התחום עליו הוא אמון, ונדרש לזמן ארוך יותר כדי ללמוד את התחום ואת התפקיד. "עברו חמישה חודשים, והוא עוד לומד", אומר גורם בכיר בשירות המדינה. "לא לחינם הקדנציה הזו בת ארבע שנים. נכון יותר יהיה לבדוק אותו בסוף השנה הראשונה".

עדיין לומד את התפקיד

למרות העצה הטובה הזאת, לרשות החברות, כמו לרגולטורים אחרים, אין את הפריווילגיה שהעומד בראשה ילמד בנחת את התפקיד. במקומות כאלה חייבת להיות עקומת למידה קצרה ביותר כדי להתמודד באופן יעיל עם דרישות המציאות. קוינט ניצב בפני לא מעט אתגרים, החל מרפורמות מורכבות בחברת חשמל ובנמלים, דרך הפרטות של חברות כמו חברת נמלי ישראל ותעשייה אווירית, ועד שמירה קפדנית על נבחרת הדירקטורים, זאת שהשרים מנסים שוב ושוב לפרקה כדי לאפשר להם לקדם יותר מינויים פוליטיים.

מכיוון שקוינט מעדיף לפעול מאחורי הקלעים, ובמובנים רבים עדיין לומד את תפקידו, התחושה בקרב חלק ממקבלי ההחלטות בחברות הממשלתיות היא ש"רשות החברות נעלמה".

כך למשל, בכיר בתעשייה האווירית מספר שקוינט ביקר פעם אחת בחברה, אך מעבר לכך הוא לא מורגש בשום צורה. בין היתר, עולה השאלה מדוע לא נשמע קולו של קוינט החודש, כשיאיר כץ נבחר למזכיר ועד התעשייה האווירית, למרות המלצת המשטרה להעמידו לדין. קוינט גם לא הגיב באופן פומבי לנאום הבחירות של כץ, שכלל - כפי שחשף TheMarker, את ההבטחה להגיע לקוינט עצמו כדי לבטל את הסעיף שלא מאפשר העסקת קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחברות הממשלתיות. אף שהנאום של כץ היה חד ובוטה, מרשות החברות לא נשמע ציוץ, לטוב או לרע. נדמה שקוינט פיספס שוב ושוב את ההזדמנות לתקוע מסמרות ניהול אתיות ומוסריות. "אצל אורי יוגב זה לא היה קורה", אומר הבכיר.

יו"ר ועד עובדי תע"א, יאיר כץ
אילן אסייג

עם כניסתו של קוינט לתפקיד התפוצצה פרשת שירה רבן, אישה חרדית בשנות ה-20 לחייה, שהועסקה בניקיון במעון ראש הממשלה, והגישה תביעה נגד שרה נתניהו על סך 225 אלף שקל בטענה כי עברה התעללות מתמשכת מצדה. ככל הנראה לפני הגשת התביעה, פנתה יועצת ראש הממשלה רבקה פאלוך למנכ"ל רשות הדואר, דני גולדשטיין, כדי שיסדר לרבן עבודה בדואר. רבן דחתה את ההצעה, ובהמשך אף הגישה תלונה במשטרת ירושלים בגין איומים והטרדות עליה ועל בני משפחתה.

רשות החברות פתחה בבדיקה קצרה בנוגע להצעת העבודה, והסתפקה בהסבר של המנכ"ל, שטען כי רק העביר טכנית את שמה של רבן למשאבי האנוש, כפי שהיה עושה עבור כל אדם אחר שמבקש לעבוד בדואר. העובדה שמדובר במנכ"ל של חברה ממשלתית, שמשתף פעולה עם יועצת של ראש הממשלה לא עשתה רושם על המנהל החדש ברשות החברות.

סרבן ראיונות

החלטה שנרשמה על שמו של קוינט היא מינוי מחודש של דירקטור שהתקבלה עליו חוות דעת שלילית לדירקטוריון של רכבת ישראל. אלי כהן, נציג משרד האנרגיה בדירקטוריון, סיים את הקדנציה שלו לאחר שלוש שנים בתקופת כהונתו של יוגב. הוא ביקש להתמנות מחדש אולם רשות החברות התנגדה לבקשתו משום שקיבלה עליו חוות דעת שליליות. אלא שלאחר שיוגב עזב את התפקיד, קיבל כהן אישור מרשות החברות לשוב לדירקטוריון.

מיכל לוגסי, יו"ר ועד מינהלי בנמל אשדוד
מוטי מילרוד

קוינט גם שינה נהלים קיימים. כך למשל, במטרה לשמור על נבחרת הדירקטורים ממינויים פוליטיים, קבע יוגב נוהל שהופיע באתר הרשות, שלפיו כל מועמד לדירקטוריון מטעם שר יעבור בדיוק את אותו תהליך שעובר חבר נבחרת אחר, ואף נדרש לאותו ציון סף שמאפשר כניסה לנבחרת הדירקטורים. כדי להתחיל את התהליך, נקבע כי השר הרלוונטי יחד עם שר האוצר יחתמו בעצמם על הפנייה, כדי שתהיה להם אחריות ברורה על המינוי. קוינט שינה את הנוהל, והפך אותו אישי פחות. מעתה לא נדרשות פניות בחתימת השרים, ודי בפנייה של עוזרי השרים כדי להתחיל את תהליך המעקף.

גם הרפורמות בחברת החשמל ובנמלים מזמנות לא מעט אפשרויות להבעת עמדות נחרצות בנושאים מרכזיים, כמו דרישות מופרכות של ועדים. גם במקרה הזה, הנציגים המקצועיים אמנם נמצאים בדיונים, אבל אין קול אחד ברור ומייצג. במהלך השביתה הפראית שהוכרזה בנמלים לאחרונה לא נשמע כלל קולו של קוינט, כאילו לא מדובר בחברות שהוא המפקח עליהן מטעם המדינה."עוד לא ברור אם מדובר רק בהבדלי סגנון או בהבדלי גישה ומהות לרפורמה בנמלים", אומר גורם בכיר באחד הנמלים, שכמובן לא מתלונן על כך שמנהל רשות החברות לא מעורב באופן דומיננטי בתהליך.

קוינט סירב להגיב בעניין זה, וכן בעניינים אחרים שהופנו אליו. הוא מסרב להתראיין, או לפרוש את משנתו לגבי ניהול רשות החברות, גישה שמתכתבת עם טענות מבקריו כי הוא עוסק בעיקר ביוזמות שהחלו בתקופת יוגב, ולא ברור מה הוא יוזם בעצמו.

מתקן את הנזקים שהשאיר יוגב?

מנגד, אנשים שעובדים עם קוינט טוענים כי עדיין מוקדם להעריך את פועלו. לדבריהם, דווקא העובדה שהוא עובד בשקט לא מפחיתה מעוצמתו, ולעתים מגבירה אותה. קוינט, כך אומרים אנשים המכירים אותו, מבצע בימים אלה עבודת שיקום של הרשות מול משרדי הממשלה, לשיטתו. לטענתו, הדומיננטיות של אורי יוגב גרמה ללא מעט מקבלי החלטות להחרים את הרשות, והוא זה שפועל לתיקון. עוד נאמר כי קוינט פועל לקידום הפרטת התעשייה האווירית והפרטת חברת נמלי ישראל (חנ"י), נמצא בקשר הדוק עם משרדי ממשלה, ועובד בצמוד למנכ"ל האוצר.

  שרה נתניהו ויועצת ראש הממשלה לשעבר לענייני חרדים, רבקה פאלוך. בדק את הצעת העבודה, והסתפקה בהסבר של מנכ"ל הדואר
אמיל סלמן

מרשות החברות לא נמסרה תגובה, וקוינט עצמו סירב לענות על שאלות כמו מהו מספר האנשים שנמצאים בשלב זה בתהליכים "עוקפי נבחרת", בכמה חברות וישיבות דירקטוריון ביקר קוינט בחצי השנה שבה הוא מכהן בתפקיד, ומדוע ביטל את הכנס השנתי של רשות החברות, שבו הוצג דו"ח הרשות ושזכה עד היום לסיקור תקשורתי נרחב יחסית, שחיזק את ההכרה הציבורית ברשות.

דו"ח מבקר המדינה חושף התנהלות משפטית לקויה ברמ"י

קוינט מונה לתפקידו על ידי כחלון, השר הממונה כיום גם על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). קוינט שימש היועץ המשפטי של הרשות במשך תשע שנים.

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה הוקדש פרק למועצת מקרקעי ישראל, המנהלת את הרשות. המבקר קבע כי פעילות המועצה לוקה בחסר, בין היתר מכיוון ש ל-73 מתוך 79 הצעות החלטה שנבדקו במועצה לא צורפו חוות דעת משפטיות, ול-63 לא צורפו גם חוות דעת כלכליות.

"במקרים מסוימים, שבהם חברי מועצה ניסו לתהות על המידע שהוצג בפניהם ודרשו לקבל נתונים נוספים, סיפקה לכך רמ"י מענה דל", נכתב בדו"ח. המבקר אף הוסיף: "בהיעדר מלוא המידע, עולה החשש שהתקבלו החלטות שאינן מושכלות".

קוינט כיהן כיועץ המשפטי של הרשות באותה תקופה, אך ככל הנראה לא נדרש להצגת חוות הדעת החשובות האלה. ולראיה, בתגובה לדו"ח טענה רמ"י: "בין היתר יזמה הרשות שינויים בתקנון מועצת מקרקעי ישראל, שעיקרם חובת הצגת תשתית נתונים ראויה להצעות ההחלטה, לרבות התייחסות היועמ"ש והתייחסות להיבטים תקציביים ככל הנדרש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#