הלקח שלמדה דורית סלינגר מקריסת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלקח שלמדה דורית סלינגר מקריסת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים

הטלטלה בעקבות פירוק ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, שהשאיר מיליון מבוטחים ללא מענה, משנה את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הגדולים ביותר בישראל - ביטוחי קופות החולים ■ מעתה לא יתאפשר לפרקם אחת לחמש שנים, והם יתקרבו למודל של ביטוח הדדי, בלי תיווך חברות הביטוח

3תגובות
הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר
מוטי מילרוד

מיליון המבוטחים בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, שנותרו ללא ביטוח לאחר שרשות שוק ההון, בראשות דורית סלינגר, ביטלה את הביטוח שלהם, חוו טלטלה עזה בשנה האחרונה. למעשה, לא רק הם חוו זאת, אלא כל ענף הסיעוד בישראל — דבר שבין השאר גרם לכך שהמדינה אישרה תוכנית לאומית לסיעוד בעלות של כ–2 מיליארד שקל בשנה.

הטלטלה הגדולה הזו אינה אפילו קרובה לסיום, בגלל פרט אחד שכולם שכחו: קופות החולים. ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים בוטלו בידי סלינגר מכיוון שהם התיימרו להבטיח ביטוח לעוד 30 שנה, אבל ההבטחה המעשית היתה לחמש שנים בלבד. רשות שוק ההון קבעה כי הפער בין ההבטחה ארוכת הטווח לבין ההתקשרות קצרת הטווח בלתי־ניתן לגישור.

אלא שהפער אינו נחלת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים בלבד. פער דומה קיים גם בביטוח הסיעודי העיקרי של ישראל — ביטוחי קופות החולים, המבטחים יותר מ–4 מיליון איש. גם ביטוחים אלה מתחייבים להבטיח טיפול סיעודי לקשישים, אבל מדובר בביטוחים קצרי טווח המתחדשים כל חמש שנים. אותה הסכנה, כי לחברת הביטוח לא יתחשק להאריך את תוקף הביטוח, קיימת גם בקופות החולים — אבל שם היא מסכנת יותר מ–4 מיליון מבוטחים, כולל מאות אלפי מבוטחים שהם פליטי ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים שזה עתה פורקו.

לא עוד יצור כלאיים

האם מבוטחי הסיעוד הקבוצתי, שנמלטו אל חיקן של קופות החולים, עלולים לעבור את אותה טראומת פירוק בפעם השנייה ברציפות? כן ולא. הטעות שנעשתה בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, שאיפשרה להם להתנהל כביטוחים קצרי טווח לחמש שנים בלבד, לא חזרה על עצמה בקופות החולים. זה עשור שהפיקוח על הביטוח (רשות שוק ההון) מחייב את קופות החולים לצבור קרנות הון, קרנות מבוטחים, כדי שאלה יוכלו לגבות את ההתחייבות של ביטוח הסיעוד לטווח הארוך.

קרנות המבוטחים צוברות הון לתקופה של 100 שנה. כלומר, השאיפה היא שכאשר הקרנות יגיעו למלוא הצבירה שלהן הן יוכלו לשלם את כל תביעות הסיעוד הצפויות להן במשך 100 שנה — בדיוק הפוך ממודל המתחדש כל חמש שנים.

כבר כיום, ההון שנצבר בידי קרנות ההון של ביטוחי קופות החולים הוא יותר מ–4 מיליארד שקל. זהו אמנם סכום ניכר, אך עדיין תחילת הדרך אל היעד של צבירת הון מספקת ל–100 שנות תביעות סיעוד. לכן, בשלב הביניים, ביטוחי קופות החולים מתנהלים כיצור כלאיים: הם מתחדשים אחת לחמש שנים — כלומר בכל חמש שנים מפורסם מכרז לבחירת חברת הביטוח שתספק את שירותי הביטוח לקופה — והם גם צוברים כל העת הון להגדלת קרנות המבוטחים לטווח הארוך.

שלב הביניים הזה מעורר אי־נוחות גם ברשות שוק ההון עצמה. הטלטלה שנוצרה מביטול ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, שהיתה קרובה לעלות לסלינגר במשרתה בגלל מתקפה פוליטית של ההסתדרות עליה, עוררה מחשבות ברשות לגבי אופן הניהול של תקופת הביניים. המסקנה האחת שהתקבלה שם, ופורסמה בתחילת החודש, היתה לבטל את היכולת לפרק את קבוצת הביטוח בתום חמש שנים, ובפועל לבטל את הסיכון העיקרי הנובע מכך שביטוחי הסיעוד של קופות החולים הם קצרי טווח וארוכי טווח בו זמנית.

עד עתה, אם בתום חמש שנים חברת הביטוח בחרה לא לגשת שוב למכרז — ואף חברת ביטוח אחרת לא היתה ניגשת במקומה למכרז — הפוליסות של קופות החולים היו אמורות לעבור תהליך דומה לזה שעוברות פוליסות ביטוח הסיעוד הקבוצתי: הקבוצה מתפרקת, וחברת הביטוח מחויבת לקלוט את המבוטחים לשורותיה, אבל בתנאים שונים לחלוטין (תנאי פוליסת ביטוח פרטית של חברת ביטוח, שיכולה להיות יקרה במאות אחוזים).

הלקח מביטול ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים לימד שהפתרון הזה אינו עובד, בעיקר בגלל קפיצת המחיר האסטרונומית הנובעת ממנו. בעקבות זאת, ברשות החליטו לוותר עליו, ובמקום זאת הוחלט שאם ביטוח של קופת חולים אינו מצליח להיקלט בחברת ביטוח חדשה בתום חמש שנים, הביטוח לא יתנהל על ידי חברת ביטוח, אלא יחל להתנהל כביטוח הדדי, תוך הסתמכות מלאה על קרן המבוטחים שלו.

יותר ביטחון למבוטחים בפחות כסף

זהו פתרון מבלבל קצת, והוא דורש הסבר לגבי חלוקת התפקידים בין חברת הביטוח לבין קרן המבוטחים בביטוחי קופות החולים. כעיקרון, חברות הביטוח מטפלות בביטוחי הסיעוד של קופות החולים, והן מציעות לביטוחים הללו שירותי ניהול (שירות, ניהול תביעות, חישוב העלויות הביטוחיות והאקטואריה), אבל גם שירותי ביטוח. עד עתה מדובר היה בשלושה שירותי ביטוח. האחד הוא ביטוח השייר, הסיכון האולטימטיבי במקרה שקרן המבוטחים קורסת. במקרה נדיר כזה צריכה חברת הביטוח לגבות את הביטוח של קופות החולים, והיא כמובן עושה זאת בעזרת חברות ביטוח גדולות מהעולם (ביטוח משנה).

ביטוח נוסף הוא זה של תשלום עבור תביעות ביטוח הסיעוד בחמש השנים הקרובות. שתי קופות חולים, מכבי ולאומית, אכן קונות מחברות הביטוח שלהן את השירות הזה, ואינן משתמשות בינתיים בקרן המבוטחים, וחברת הביטוח משלמת תביעות עכשוויות במקום קרן המבוטחים. שתי קופות חולים, כללית ומאוחדת, ויתרו על שירות הביטוח הזה, וכבר כיום הן משלמות את תביעות הסיעוד מקרן המבוטחים (המשמעות: קרן המבוטחים צוברת הון בקצב אטי בהרבה, בגלל הצורך לשלם תביעות כבר היום). הביטוח השלישי הוא זה שמופעל במקרה של אי־חידוש הסכם הביטוח בתום חמש שנים, אותו ביטוח שהתברר כבעייתי מאוד על רקע לקחי פירוק ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים.

שירות הביטוח השלישי, זה שמופעל במקרה של אי־חידוש תקופת ההסכם בתום חמש שנים, בוטל. מעתה, במקרה שלא תימצא חברת ביטוח שתסכים לחדש את ההסכם בתום חמש שנים, קופת החולים תחל להשתמש בקרן המבוטחים שלה כדי לשלם תביעות, ותעבוד לפי המודל שכללית ומאוחדת כבר עובדות בו היום.

לכן, השינוי המוצע יביא לוויתור על אחד מהשירותים שחברות הביטוח מגישות היום לקופות החולים, ויוזיל את התשלום שחברות הביטוח גובות מקופות החולים. בכל מקרה לא היה מדובר בעלות גבוהה מאוד — לפי דו"ח מבקר המדינה, חברות הביטוח כנראה מרוויחות בקושי (ואף מפסידות) על השירותים שהן מגישות לקופות החולים — ובכל מקרה עלות הביטוח העיקרית והחשובה ביותר שחברות הביטוח מספקות היא של ביטוח השייר — ביטוח קרן המבוטחים מפני סכנת קריסה. את השירות הזה קופות החולים ימשיכו לקנות מחברות הביטוח, משום שרק מבטחי המשנה העולמיים יודעים לגדר את הסיכון הזה.

לפיכך, הטלטלה מביטול ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים השפיעה גם על ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הגדולים ביותר בישראל — אלה של קופות החולים. אלה יהיו מעתה קצת פחות ביטוחים קבוצתיים קצרי טווח, וקצת יותר ביטוחים קבוצתיים ארוכי טווח, לאחר שאופציית הפירוק שלהם בתום חמש שנים חלפה מן העולם. עבור המבוטח, המשמעות היא הורדת מחיר קלה בלבד, אבל בעיקר הגדלת הוודאות של מודל הביטוח ההדדי ארוך הטווח של קופות החולים. על רקע היתרון העצום של ביטוח הדדי — המבוטחים מבטחים זה את זה, באמצעות קרן המבוטחים, בלי הצורך לממן את חברת הביטוח באמצע — זהו בכל מקרה הכיוון הנכון שאליו צריך לשאוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#