באב"ד מטרפד לכחלון את ההישגים הגדולים ביותר שלו - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באב"ד מטרפד לכחלון את ההישגים הגדולים ביותר שלו

הפיכת הפיקוח על שוק ההון באוצר לרשות עצמאית היא אחד המהלכים האמיצים ביותר של שר האוצר ■ אלא שכעת הוא מאפשר למנכ"ל שלו להתערב ברגל גסה במינויים ברשות, וכך חותר תחת העצמאות שלה

17תגובות
משה כחלון (משמאל) ושי באב"ד. הפוליטיקאים פועלים בניגוד גמור ללשון החוק ורוחו
דודו בכר

עוד מוקדם לסכם את הכהונה של שר האוצר, משה כחלון, אבל כבר עתה, שניים מהמהלכים שלו מתבלטים מעל כולם, ומעניקים לו את הזכות להיקרא שר אמיץ.

האחד הוא התמיכה שהעניק לראש אגף התקציבים שלו, אמיר לוי, בהעברת ההחלטה ההיסטורית על הקצאה תקציבית מתקנת לחברה הערבית בישראל, בסכום של יותר מ–10 מיליארד שקל. לא מובן מאליו לשר אוצר להעביר סכומים גדולים כל כך לחברה הערבית, ובוודאי לא לשר אוצר המזוהה עם צדה הימני של המפה הפוליטית. המהלך השני, גם הוא היסטורי, הוא תמיכתו בהפרדה של אגף הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר, בראשותה של דורית סלינגר, והפיכתו לרשות פיקוח עצמאית — מהלך המנוגד כמובן לאינטרס הטבעי של כל שר אוצר, השואף רק להגדיל סמכויות ולא לוותר עליהן.

שרי האוצר לדורותיהם סירבו במשך עשרות שנים להישמע להמלצות המומחים לבצע הפרדה כזו, כדי להעניק לפיקוח על הביטוח את העוצמה ואת העצמאות שהוא זקוק להן. רק כחלון שמע ועשה. אלא שעתה נראה כי המהלך ההיסטורי שביצע כחלון עומד בסכנה מצד המנכ"ל הכוחני של האוצר, שי באב"ד — בינתיים, מבלי שהשר בולם אותו.

המהלך האחרון של מנכ"ל משרד האוצר מצטייר כקטנוני וחסר חשיבות: באב"ד מנסה להתערב במכרז על מינוי דובר לרשות שוק ההון העצמאית, ודורש כי דובר הרשות יהיה כפוף לדוברות משרד האוצר. בתגובות שצוטטו מפיו בעיתונות אמר באב"ד כי מדיניות רשות שוק ההון צריכה להיות מתואמת עם מדיניות משרד האוצר. הוא אף הביא דוגמה להמחשה שלפיה "לא יעלה על הדעת שיוזמת מוסד לבוררות חובה, שהיא יוזמה של שר האוצר בחוק ההסדרים, תדוברר על ידי הרשות על דעת עצמה". לכאורה, באב"ד מנסה לרמוז כי במאבק על הקמת המוסד לבוררות, שבעטיו סלינגר נמצאת תחת התקפה אלימה מצד יו"ר לשכת סוכני הביטוח, שר האוצר לא קיבל את הקרדיט שהוא ראוי לו.

המאבק על מינוי דובר חדש לרשות שוק ההון הסתבך, לאחר שנציבות שירות המדינה התערבה ועצרה את המכרז לבחירת הדובר, בטענה שסלינגר הפרה הוראה של הנציבות להמתין ולא לקיים את המכרז עד לסיום בדיקות הנציבות בנושא. סלינגר, אגב, מכחישה וטוענת כי לא היתה הוראה כזו מהנציבות, וכי המכרז קוּדם בהסכמת הנציבות.

כך, המכרז כרגע מוקפא, נציבות שירות המדינה רותחת, באב"ד ניצב בעמדת המתנה, וגם משרד המשפטים אינו טומן ידו בצלחת — לאחר שסירב ככל הנראה להכריע בשאלה האם דובר רשות שוק ההון צריך או לא צריך להיות כפוף לשר האוצר, וגילגל את ההכרעה לפתחה של הנציבות. אלא שכל המהומה הזו מסיטה את תשומת הלב מהדבר האמיתי: מדוע בכלל צריך לשקול את כפיפותו של דובר רשות שוק ההון לשר האוצר, אם נקבע בחוק שהרשות היא רגולטור עצמאי?

הסמכות למינוי דובר שייצג את מדיניות רשות שוק ההון בלי קשר למדיניות משרד האוצר, היא כמובן רק ביטוי לעצמאותה של רשות הפיקוח החדשה. תפקיד הדובר אינו תפקיד מרכזי, אבל אם לא ניתן למנות אפילו דובר עצמאי הרי שקשה להניח שתהיה עצמאות בתחומים אחרים, רגישים יותר.

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר
מוטי מילרוד

סלינגר פורשת מתפקידה באוגוסט. היא משאירה אחריה פיקוח שעבר מהפכה, הפך לרשות עצמאית, ונמצא בשיא כוחו. גם פעלתנותה הרבה של סלינגר, למשל בקידום רעיונות מהפכניים כמו המוסד לבוררות, העלו את קרנו של התפקיד. ניתן להניח שבשל כך מספר הקופצים להחליף את סלינגר יהיה גדול מתמיד, לרווחתו של כחלון שנדרש לבחור בין המועמדים השונים (המינוי נתון להחלטת שר האוצר, בלי צורך בוועדת איתור).

אלא שכל זה עלול להשתנות לרעה אם המועמדים השונים יבינו כי אף שרשות שוק ההון היא עצמאית על פי חוק, היא אינה עצמאית בפועל, ומשרד האוצר ממשיך לשלוט בה מאחורי הקלעים. במקרה כזה ניתן להניח שמרבית המועמדים הרציניים ימשכו את מועמדותם.

יש אפוא קשר ישיר בין המאבק של באב"ד לשלוט בדובר של רשות שוק ההון ובין מעמדה העצמאי של הרשות. או שהרשות עצמאית על פי חוק, ואז היא יכולה לבחור את מדיניותה ולמנות מינויים כרצונה (למשל, דובר), או שהרשות אינה עצמאית, והיא ממשיכה להיות כפופה בפועל למשרד האוצר.

העובדה שסימן השאלה לגבי מידת העצמאות של רשות שוק ההון עדיין שריר וקיים, אף שהיא פועלת מכוחו של חוק שבו נקבעה עצמאותה, ואף שאת החוק הזה קידם שר האוצר המכהן רק לפני כשנתיים, היא מופרכת מיסודה. במידה רבה, זהו סיפור תאגיד השידור "כאן" בשידור חוזר: גם אחרי שנחקק חוק, וגם אחרי שנקבע בחוק כי גוף כלשהו ייהנה מעצמאות, הרי שהפוליטיקאים — או עושי דברם של הפוליטיקאים — עושים את החוק פלסתר, ופועלים בניגוד גמור ללשון החוק ורוחו. במדינת ישראל, מתברר, גם חוק חלוט אינו סוף פסוק.

אין דרך אחרת לראות את המאבק של באב"ד להכפפת דוברות רשות שוק ההון תחתיו כי אם כחתירה ישירה וברורה תחת החוק שהפך את רשות שוק ההון לרגולטור עצמאי. אי־אפשר שלא להתפלא על משרד המשפטים ועל נציבות שירות המדינה, שלא בלמו את הדרישה הלא־לגיטימית של באב"ד להתערב במינוי הדובר, ואי־אפשר גם שלא להתפלא על שר האוצר משה כחלון, שמאפשר למנכ"ל שלו לטרפד את אחד משני ההישגים הגדולים ביותר שלו כשר אוצר.

מטעמו של מנכ"ל משרד האוצר נמסר: "איננו מגיבים למירב ארלוזורוב, לאחר שהפגינה לא פעם התנהלות בעייתית ולא אמינה ככתבת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#