כוח המשיכה של ועד תע"א פעל גם בחלל: למה המדינה קונה ליאיר כץ לוויין ב-200 מיליון דולר?

ערב הבחירות לוועד בתע"א קיבלה חלל הודעה מוזרה ממשרד המדע, שלפיה המדינה עשויה לבחור בתע"א לבניית לוויין חדש ■ ראיון לחדשות עשר של יו"ר הוועד הנבחר יאיר כץ, אולי מבהיר מדוע שר המדע אקוניס מיהר להכריע בן לילה בסוגיה של מאות מיליונים ■ התעשייה האווירית: "לוויינות תקשורת כחול לבן הינה צורך לאומי"

חגי עמית
גיא ארז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר ועד עובדי תע"א, יאיר כץ
יו"ר ועד עובדי תע"א, יאיר כץ. קוינט לא השמיע קול לגבי המינויצילום: אילן אסייג
חגי עמית
גיא ארז

"אני מברך את כל הגורמים שמסייעים לנו בהשארת ייצור הלוויין בישראל. בין היתר, זה בזכות היכולת שלנו להגיע למקבלי ההחלטות במדינה. אם הם היו מאכזבים אותנו — סביר להניח שאותם מקבלי החלטות לא היו מקבלים בשנית את אמון העובדים במסגרת הפריימריס בליכוד".

כך, במלים פשוטות, פירט ביום חמישי היו"ר החדש של ועד העובדים בתעשייה האווירית, יאיר כץ, בראיון לערוץ עשר, את המנגנון שעשוי להביא לכך שהמדינה תרכוש לוויין חדש בתמורה לכ–200 מיליון דולר מהתעשייה האווירית (תע"א). זהו תסריט שמיטיב יותר מכל עם תע"א — ומבחינה כלכלית רחוק למדי מלהיות אידיאלי עבור המדינה, שבהתנהלות נכונה היתה יכולה להגיע לאותה תוצאה בסכום נמוך בהרבה.

כץ אמר את הדברים במסגרת ראיון ניצחון שהעניק לאחר בחירתו לתפקיד יו"ר ועד העובדים — ניצחון שהושג ברוב מוחץ של 80%. קודם לכן, בתחילת אפריל, הוא זכה לחדשות טובות כשפורסם בכלי התקשורת כי המשטרה נוטה לסגור את התיק נגדו בפרשת השחיתות בתע"א. מצבו טוב יותר משל אביו, שר העבודה והרווחה חיים כץ — שלגביו המשטרה הודיעה בפברואר כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעקבות החשד כי השר כץ ובכירי ועד אחרים פעלו לכאורה בקרב עובדי החברה לתועלתם האישית.

המנגנון שבאמצעותו מתרגמים כץ הבן והאב את כוחם בתע"א לכוח במרכז הליכוד סיבך אותם בשנה וחצי האחרונות בחקירות משטרה. ואולם לפי דברי יאיר כץ, הוא עדיין מספק את הסחורה. תע"א אמנם מעסיקה את אחד הלוביסטים החזקים במשק — בוריס קרסני — כדי שההחלטות בכנסת יפלו לטובתה, אבל אלפי העובדים שהם גם חברי ליכוד ומצביעים בבחירות הפנימיות של המפלגה הם כוח משמעותי הרבה יותר.

1. פוליטיקה פנימית

ההחלטה על כך שהמדינה תזמין לוויין מתע"א לא התקבלה במשרד הביטחון או במשרד התקשורת. הם לא היו מעורבים בה. משרד המדע הוא שהודיע לפני כשבוע לחברת חלל תקשורת כי הוא פועל לרכישת לוויין תקשורת דרך תע"א. זאת לאחר שהמדינה התמהמהה במשך יותר משנה בהפניית תקציבים מספקים עבור תע"א, כדי שזו תוכל לבנות עבור חלל תקשורת את הלוויין הבא שלה, עמוס 8 — למרות הצהרות בומבסטיות של שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בדבר הצורך האסטרטגי בכך. ההחלטה, כך נראה, התקבלה במהירות בזק בשבועות האחרונים — הרבה אחרי הדדליין שהציבה לעצמה המדינה, ולאחר שחלל כבר בחרה בחברה זרה שתבנה עבורה את הלוויין.

שר הרווחה, חיים כץ
שר הרווחה ויו"ר תע"א לשעבר, חיים כץצילום: אוליבייה פיטוסי

אקוניס ואביו של ראש ועד העובדים בתע"א, חיים כץ, מכירים היטב זה את זה מפעילותם במרכז הליכוד. לפני כחודש, בערב המימונה, הם בילו יחד בביתו של ראש עיריית לוד, יאיר רביבו. לפני שנתיים, כשחיים כץ התמודד על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד, אקוניס תמך בו באופן פומבי. תמיכה זו יכולה להשתלם לאקוניס בעתיד, שכן חיים כץ הוא שמפיץ לאנשי תע"א ערב הבחירות לרשימת הליכוד את רשימת המועמדים שלהם הוא ממליץ להצביע בבחירות. בפעם האחרונה שהוא הפיץ את הרשימה, ב–2014, אקוניס לא השתלב בה. הפעם סיכוייו גבוהים יותר.

לפוליטיקה הפנימית הזאת של מרכז הליכוד יהיו השלכות משמעותיות על תקציב המדינה. העימות הנוכחי סביב הלוויין נובע מכך שחלל תקשורת חתמה לפני כחודש עם יצרנית הלוויינים האמריקאית לוראל על הסכם לבניית הלוויין עמוס 8 תמורת 112 מיליון דולר. חלל העדיפה את לוראל על פני תע"א, מפני שזו יצרנית לוויינים מסחרית ותיקה ויעילה; בגלל הפרש המחיר המשמעותי בין העלות שלוראל הציעה לבין העלות שתע"א הציעה — 112 מיליון דולר לעומת כ–200 מיליון דולר בהתאמה; ובגלל הפרש הזמנים המשמעותי: זמן אספקת הלוויין על ידי תע"א הוא שלוש שנים — ואילו זה של לוראל נמוך בהרבה, כך שחלל תקשורת מתעתדת לשגרו כבר ב–2020. כל זאת, כשחלל תקשורת עצמה נמצאת בטלטלה עסקית, ונטולת בעל שליטה.

המהלך של המדינה הוא חסר תקדים. למעשה, מדינת ישראל ותע"א — שהיא חברה ממשלתית — הבהירו לחלל תקשורת שהן יתחרו בה באמצעות לוויין משלהן, אם היא לא תזמין מהן לוויין. זוהי מכה קשה לחלל, שהלקוח העיקרי שלה הוא ממשלת ישראל, שהיתה אחראית לכ–30% מהכנסותיה בשנים האחרונות.

פרט לאובדן ההכנסות של חלל שתאבד את המדינה כלקוח, המהלך גם עשוי להעיב מאוד על גיוס האג"ח של חלל לצורך רכישת הלוויין. הגופים המוסדיים עשויים להימנע מלהלוות לחברה כסף, או לדרוש על כך ריבית גבוהה בהרבה — מפני שאין להם ביטחון לגבי היותה של המדינה לקוח לחלל.

שר המדע, אופיר אקוניס
שר המדע, אופיר אקוניסצילום: אוהד צויגנברג

ואולם ספק אם בחלל תקשורת הופתעו מכך. החברה קיבלה בעבר מבכירים בתע"א את המסר שלפיו הם לא יתנו לחלל לבנות את הלוויין שלא באמצעותם.

2. איחורים כרוניים

זו לא הפעם הראשונה שבה דילמה כזו ניצבת בפני חלל. גם במקרה של ייצור עמוס 6 הועלו דרישות במועצת המנהלים של חלל שלא להזמין את הלוויין מתע"א בשל חוסר היעילות שלה. מנכ"ל חלל תקשורת, דוד פולק, הפעיל אז לחץ שבניית הלוויין תיעשה בתע"א. אלא שהפעם בחלל החליטו להתעקש.

המניע הוא לא רק ההפרש הגדול בעלויות, אלא גם החשש מכך שהדרישות מהלוויין החדש יביאו לכך שהזמן שייקח לתע"א לייצר אותו יתארך מעבר לשלוש השנים שעליהן היא מצהירה כרגע. עבור חלל, שנלחמת על חייה ועל אמון המשקיעים בה — הזמן קריטי.

חלל למודת סבל מאיחורים של תע"א, הלוקה בחוסר יעילות קיצוני בהשוואה לחברות מסחריות. עד היום שתי החברות נמצאות בבוררות משפטית סביב פיצוי שחלל דורשת מתע"א בגין איחור של 16 חודשים באספקת הלוויין עמוס 6, כך לטענת חלל.

חלל נמצאת במצב עדין מבחינה עסקית, שבעקבותיו לוח הזמנים שלה לקבלת הלוויין אינו גמיש. התפוצצות הלוויין עמוס 6 בספטמבר 2016 על כן השיגור היתה אסון כלכלי מבחינתה. בעקבות הפיצוץ הפסידה החברה כ–100 מיליון דולר רק בגין אובדן של חברת פייסבוק כלקוח. בנוסף, התפוצצות עמוס 6 הביאה לביטול מכירתה של חלל תקשורת לתאגיד הסיני Xinwei תמורת כ–1.1 מיליארד שקל — סכום שנראה כיום דמיוני עבור החברה, הנסחרת לפי שווי של כ–277 מיליון שקל בלבד, כשהיא סובלת מנפילתו של בעל השליטה שלה לשעבר, שאול אלוביץ'. התפוצצות הלוויין גם אילצה את חלל לחכור לוויין חלופי, שאותו היא כינתה "עמוס 7", לצורך אספקת שירותים ללקוחותיה. העלות הגבוהה של חכירת הלוויין עדיין פוגעת בחברה, שהפסידה ב–2017 14 מיליון דולר.

3. שאלת המחיר

הבחירה שניצבה בפני חלל היא להזמין לוויין מחברה הבונה לוויינים בקצב של אחד בארבע שנים או מחברה הבונה כמה לוויינים בשנה. ההפרש הזה הוא הגורם המרכזי להיעדר הכדאיות בהזמנת לוויין מהתעשייה האווירית.

בתחום לווייני התקשורת יש יתרון מובהק לגודל החברה. יצרני הלוויינים הגדולים בעולם מייצרים 6–2 לוויינים בשנה, בעוד תע"א, שמייצרת לוויין אחד בארבע שנים, אין כל סיכוי להתחרות בהן במחירים שהיא מציעה. לפיכך, את הלוויין הקודם שהזמינה, עמוס 17, בחרה חלל לבנות באמצעות החברה האמריקאית בואינג בתמורה לכ–160 מיליון דולר — בעוד תע"א כלל לא היתה מועמדת לבנייתו, בשל הצורך בשיגורו כבר ב–2019. עם הבחירה בבואינג, הבהירה חלל כי תשמח לבחור בתע"א כיצרנית עמוס 8, אך הדבר ידרוש את התערבותה של המדינה בתקצוב פערי המחיר לא רק בבנייתו, אלא גם בהיעדר ההכנסות של תע"א בפרק הזמן שבו לא יופעל לוויין.

מבנה הענף אינו האחראי היחיד לפערי המחירים ולכך שלא נמצאו עד היום לקוחות נוספים בעולם מלבד חלל שיזמינו מתע"א לוויינים. דרך התשלום הגבוה על הלוויין מסבסדת המדינה את עובדי תע"א. העלות של שעת עבודה של מהנדס תע"א גבוהה משל המתחרים, וכוח האדם המיותר שהיא סוחבת על גבה במסגרת תוכניות ההבראה שלה מייקרים גם את הלוויין שתמכור למדינה. השאלה בנוגע לרכישת הלוויין נוגעת גם לשאלה אם המדינה צריכה לספק תעסוקה לאנשי חטיבת החלל של תע"א ביהוד.

חברת הלוויין  SSL
חברת הלוויין SSL. עלות הייצור של הלוויין היא 112 מיליון דולר ועלות שיגורו היא לפחות 62 מיליון דולרצילום: מתוך ערוץ היוטיוב

בחירתו של יאיר כץ ליו"ר עובדי תע"א גם היא אינה צפויה להביא שקט ביחסי העבודה בחברה. יו"ר תע"א מתכנן לבצע מהלך של איחוד חטיבות בחברה שצפוי להציף בעיה של מאות עובדים חסרי תעסוקה. ואולם ניסיון להתייעלות יהיה כרוך במשא ומתן ארוך עם הוועד, והיו"ר הטרי של הוועד לא ירשה לעצמו להיכנע להנהלה.

4. לא המצאה ישראלית

מימון לווייני תקשורת על ידי הממשלה הוא לא המצאה ישראלית. סוכנות החלל האירופית הכריזה באחרונה על תוכנית של חמש שנים שבה הוקצו 700 מיליון יורו לשיפור כושר התחרות הארופי בתחום לוויינות התקשורת.

כמעט כל המדינות שבהן מיוצרים לוויינים רוכשות לוויינים מהיצרניות המקומיות. פעמים רבות המדינה משלמת ליצרנית המקומית מחיר גבוה — בעוד אותו לוויין נמכר למדינות אחרות במחיר נמוך הרבה יותר.

במקרה של ישראל, קיימת סיבה נוספת להעדפת שימוש בלוויין תוצרת תע"א. הגופים המעורבים מעולם לא פירטו את השימושים של המדינה בלוויין תקשורת, כך שניתן להניח כי מדובר בין היתר בצורכי מודיעין שונים, ולצרכים אלה המדינה מעדיפה להשתמש בלוויין ישראלי. בנוסף, לישראל חשוב להסתמך רק על עצמה במקרי חירום ולשמר את יכולותיה בתחום לווייני התקשורת. בתע"א הצהירו שוב ושוב כי אם היא לא תהיה זו שתבנה את הלוויין בשנים הקרובות — הידע שצברה בתחום יירד לטמיון.

כפי שמדינת ישראל סיבסדה בעבר את תעשיית הלוויינים הישראלית כשחלל קנתה לוויינים מתע"א — גם הפעם, אם חלל תרכוש לוויין מתע"א, המדינה תסבסד את העסקה. אבל ספק אם הסבסוד הממשלתי של ההפרש בין העלויות של הלוויינים יינתן בקלות. משרדי המדע והאוצר ותע"א נמצאים עד היום בעימות עסקי הנוגע ל–7 מיליון דולר מכספי הביטוח שהם אמורים לקבל כפיצוי על פיצוץ לוויין עמוס 6.

אף שמשרד המדע הוא שהודיע לפני כשבוע לחברת חלל כי הוא פועל לרכישת לוויין תקשורת דרך תע"א — אין לו בסיס כלכלי לכך, ועיקר המימון של הלוויין לא יגיע מהתקציב הדל שלו. עיקר הנטל התקציבי אמור ליפול על משרדי האוצר והביטחון — אבל הם עדיין לא חלק מהמשחק.

5. גורל התעשייה

כנגד הטענות האלה ניצבת מבחינת מקבלי ההחלטות בממשלה הטענה שלפיה על הזמנת עמוס 8 מתע"א יקום או יפול עתיד תעשיית לווייני התקשורת הישראלית כולה. ואולם גם סביב הטענה הזאת יש כמה סימני שאלה.

ראשית, זו לא הפעם הראשונה שבה חלל מזמינה לוויינים מגורמים אחרים. גם את עמוס 5 ועמוס 17 היא לא הזמינה מתע"א — מה שהזיק בהחלט לענף הלוויינים הישראלי, אבל לא חיסל אותו.

שנית, הצורך הנוכחי של חלל בלוויין נובע מהפיצוץ של עמוס 6 — מה שמעלה את השאלה מה היה עולה בגורל תעשיית הלוויינים הישראלית לולא עמוס 6 התפוצץ.

הלוויין הנוכחי, עמוס 8, מוזמן 4 שנים אחרי שהוזמן מתע"א הלוויין הקודם. משמעות הטענה לגבי הצורך האסטרטגי החיוני בהזמנת לוויין מתע"א היא שמעתה מדינת ישראל תצטרך להזמין בכל 4 שנים לוויין כדי לדאוג להישרדות התעשייה. אלא שאין צורך טכנולוגי בכל כך הרבה לוויינים. לטענת חלל, במקום להתדיין על בניית עמוס 8, על תע"א להתחיל כבר כעת להתכונן לבניית הלוויין הבא — כדי שלא תפספס גם אותו.

בנוסף, לא ברור כמה מקומות עבודה תפסיד תע"א מהמהלך, וגם טענתה בדבר "השארת כספי ההשקעה בארץ" מוטלים בספק. הלוויינים שמיוצרים בתע"א אמנם מתוכננים בישראל, אבל חלקי הלוויין מגיעים ברובם המכריע מחו"ל, והבדיקות של הלוויין נעשות בחו"ל.

ההישענות של תע"א על קבלני משנה היא כורח הנובע מהמספר המועט של הלוויינים שהיא בונה — אבל היא אחד האחראים למחיר הגבוה שהיא מציעה עבור הלוויין ולמשך האספקה הארוך שלו. ההישענות על יצרנים זרים גורמת לחוסר יעילות ולכך שתע"א חייבת לקחת רזרבות כספיות ורזרבות בלוח הזמנים שהיא מנהלת מול הלקוח שלה.

6. מה עם הלקוחות?

אם המדינה תקנה לוויין מתע"א ותותיר את חלל מחוץ למשחק — לא ברור מי ירכוש את שירותי הלוויין הזה. מבנה הפעולה של חלל הוא כזה שהיא רוכשת את הלוויין ולאחר מכן משווקת את ה'משיבים' שלו, שדרכם עוברים ערוצי התקשורת, ללקוחות נוספים.

חברת חלל הוקמה במקור כדי לסייע לתע"א למכור את שירותי הלוויין עמוס 1. המדינה הבינה שתע"א אינה יכולה להתחרות בשוק שבו היא אמורה להתמודד עם לקוחות טלוויזיה ואינטרנט — ותפקידה של חלל היה לשווק את שירותי הלוויינים שתע"א בונה.

לחטיבת החלל של תע"א אין את הידע, הניסיון והיכולת למכור את המשיבים האלה, לא כל שכן לבצע ניהול מוצלח של לקוחות, או אפילו להתקשר לשיגור הלוויין. על רקע זה, הצעתה הראשונית של תע"א לממשלת ישראל בחודש שעבר — שלפיה זו תבנה עבור הממשלה לוויין ואף תנהל לקוחות מסחריים שיהוו הכנסות נוספות — נתפשה על ידי רבים בשוק כספין תקשורתי שנועד ללחוץ את חלל תקשור, אך אלה התבדו והממשלה בחרה בתסריט זה.

7. מלחמות בשמים

העימות בין תע"א לחלל משקף מצב שבו תע"א יוצאת למלחמה נגד הלקוח היחיד שלה בתחום. חברת חלל היא הגורם היחיד בעולם שהזמין לוויינים ישראליים ב–30 שנות הפעילות של תע"א בתחום. עד כה הזמינה חלל מתע"א ארבעה לוויינים בעלות כוללת של יותר מ–2 מיליארד שקל.

מאחורי הקלעים של המאבק בין תע"א לחלל תקשורת נמצאת מלחמה על השמיים. בין חברות הלוויין בעולם יש עימותים על נקודות השמים הטובות מבחינה גיאוגרפית ונגישות לאזורי שירות טובים יותר. שני לוויינים באותה נקודת שמים אפשריים מבחינה טכנית, אך יפריעו זה לזה. תע"א וחלל נלחמות על אותה נקודה — W4.

8. יש דדליין

לחלל אין זמן להיכנס למשא ומתן עם תע"א והממשלה על המחיר והסבסוד הכספי. גם כך ההצעה של לוראל תקפה רק עד 25 במאי, ובזמן זה אמורה חלל לגייס אג"ח לצורך רכישת הלוויין. משא ומתן מול המדינה ייקח זמן רב, יעכב את אספקת הלוויין ויביא לכך שאחריו יהיה מאוחר מדי לחזור ללוראל.

נציגי החברה דחו מכל וכל אפשרות של ביטול ההסכם מול לוראל, מכיוון שהמהלך יביא לפגיעה אנושה במוניטין החברה מול יצרנית הלוויינים.

חלל היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, ולמרות הסנטימנט שלה כלפי תע"א והאינטרסים של המדינה — היא מחויבת קודם כל לבעלי המניות ולמחזיקי האג"ח שלה, כלומר לציבור. היא אינה יכולה להסתמך על כוונות טובות של הממשלה.

חלל מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן. מול חברה ממשלתית שמדברת על צורך לספק מקומות עבודה לישראלים ועל הצורך בשימור היכולת האסטרטגית של ישראל לייצר לוויינים — ומן הצד השני, מול לקוחות פרטיים ובעלי המניות, שלהם היא חייבת מבחינה משפטית דיווח רק על השורה התחתונה של הרווח.

התנהלות הממשלה גרועה ומביכה

קשה להעלות על הדעת תסריט גרוע ומביך יותר בהתנהלותה של ממשלת ישראל בסאגה הזאת. הדיון בשאלה אם תפקידה של המדינה לממן את חוסר היעילות של תע"א ראוי בהחלט. אלא שהמדינה היא זו שהגדירה בעצמה את הצורך בהשארת יכולותיה בתחום לווייני התקשורת כ"צורך אסטרטגי". למרות הצהרות מלאות פאתוס, המדינה גררה רגליים במשך יותר משנה בהפניית תקציבים לבניית לוויין דרך תע"א — ונכנסה ללחץ בחודש האחרון, תוך שהיא מנסה לדחוק את חלל תקשורת לפינה. גם בכירי תע"א יסכימו כי התמהמהות המדינה היא שדחפה את חלל תקשורת לפנות פעם נוספת ליצרנית לוויינים זרה עבור בניית הלווין הבא שלה.

כעת המדינה בוחרת לשלם את מלוא העלות של ייצור לוויין דרך תע"א, וכן את עלות שיגורו — עלויות שעשויות להגיע לכמיליארד שקל. בנוסף לעלויות הגבוהות, לפי תרחיש זה ובהתאם להצעתה, תע"א תפנה לפעילות שזרה לה — ניהול לקוחות מסחריים. זאת, לעומת תרחיש שבו חלל תקשורת היתה מממנת את מרבית עלות הפרויקט, והמדינה היתה מממנת את פערי העלות בלבד. כעת, חלל תקשורת בדרך לתשלום של רכישת לוויין ושיגורו בעצמה, ובמקביל המדינה תרכוש מתע"א לוויין נוסף ויקר יותר, ותשלם עוד עשרות מיליוני דולרים עבור שיגורו.

לאחר ההתנהלות הקלוקלת, החלטת המדינה להציל את תחום הלוויינים בתע"א במהירות בזק חורה עוד יותר בצל אמירתו של יאיר כץ שעסקה בהשפעה הרבה של עובדי תע"א על תוצאות הפריימריס במפלגת הליכוד. ישראל מעוניינת להיות מעצמת חלל, אך נראה כי התואר מעצמת חלם הולם אותה יותר.

השר אקוניס לא הגיב לשאלה אם קיבל פנייה מאנשי תע"א, ומסר: "עמדת משרד המדע והטכנולוגיה מקצועית ומבוססת על המלצות ועדת וזאן. עמדתנו מתבססת על מכלול שיקולים, ובראשם האינטרס הלאומי בתחומים שעליהם אנו מופקדים".

מהתעשייה האווירית נמסר: "לוויינות תקשורת כחול לבן הינה צורך לאומי. הנהלת התעשייה האווירית היא הפועלת מול הגופים המקצועיים במשרדי הממשלה ורה"מ, וזאת על מנת להבטיח בניית לווין ישראלי בתעשייה האווירית. מדינת ישראל לא יכולה להיות תלויה בחברה זרה  לטובת צרכיה הלאומיים בחלל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker