הגרזנים של נתניהו נוחתים - בעדינות - חדשות - דה מרקר TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגרזנים של נתניהו נוחתים - בעדינות

שנתיים לאחר שהבטיח להילחם ברגולציה בגרזנים, ראש הממשלה מציג שנה נוספת של הפחתת הנטל הרגולטורי בממשלה, עם חיסכון של 1.35 מיליארד שקל ו-41 מיליון ימי עבודה ■ התעשיינים טוענים כי ההשפעה בפועל קטנה בהרבה, ואמנם רק 67% מהיעדים הושגו עד כה

17תגובות
ראש הממשלה נתניהו
עופר וקנין

54 פעולות ביורוקרטיה ורגולציה של משרדי הממשלה צפויות להיחסך: מדובר בביורוקרטיה לא נחוצה בעלות שנתית של 1.35 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי, שגם מבזבזת למגזר העסקי 41 מיליון ימי עבודה בשנה במצטבר. כאשר מוסיפים לכך חיסכון דומה בשווי 1.27 מיליארד שקל שבוצע ב-2016, מגיעים לנתונים מרשימים. גם בארגון OECD כבר התרשמו, ויציינו את ישראל לטובה בגין הפעילות הזו.

זה הזמן לסכם את השנה השניה של התוכנית הפחתת נטל הרגולציה בישראל - בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ביחד עם אגף ממשל וחברה במשרד, בראשות אורן כהן. במסגרת התוכנית החמש־שנתית נדרש כל רגולטור ממשלתי לחסוך 25% מעלות הרגולציה הקיימת מדי שנה.

דיאטת רגולציה

תוכנית הפחתת נטל הרגולציה מצטרפת לתוכנית נוספת של משרד ראש הממשלה, תוכנית RIA (Regulatory Impact Assessment), שמחייבת את הרגולטורים בממשלה לבחון את העלות והתועלת של כל רגולציה חדשה ולהצדיק את נחיצותה. מאז נפתחה התוכנית, לפני כשנתיים, היקף הרגולציה הממשלתית החדשה (פרט לתחום הפיננסים, שהוחרג מה-RIA) צנח, לפי הערכות, בעשרות אחוזים.

על פניו, נראה שממשלת ישראל מתייחסת ברצינות לדירוג הגרוע של ישראל בתחומי הביורוקרטיה הממשלתית, וההערכה כי נטל הביורוקרטיה הוא אחד המשקולות הכבדות ביותר על הצמיחה ועל הפריון. כך, הוחלט להחיל את התוכנית בשנה השניה להפעלתה (2017) מ-31 תהליכים ל–54 תהליכים. כמו כן, משרדי ממשלה שסירבו לשתף פעולה עם התהליך ב–2016 או שיתפו פעולה באופן חלקי בלבד, הצטרפו ב–2017 למאמץ הכללי - ובהם משרד הבריאות, שב–2016 איים עליו משרד ראש הממשלה בסנקציות (לרבות חסימת כל יוזמת חקיקה חדשה של המשרד), אחרי שלא עמד בהבטחותיו לצמצם את הרגולציה שלו; וכן משרדי הביטחון, התחבורה והגנת הסביבה, ורשות ההגבלים.

הדיגיטציה של הרגולציה

קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר נרשמה בחיסכון בימי עבודה שיורדים לטמיון, בעיקר לעסקים, בגלל רגולציה ממשלתית חונקת. השיפור הבולט ביותר והחיסכון הגדול ביותר בימי עבודה בוצע, בין היתר, באמצעות הרפורמה ברישוי עסקים, המאפשרת קבלת רישיון עסק על סמך תצהיר הבעלים - הליך שצפוי לחסוך 900 אלף ימי עבודה בשנה; הפרטת בחינות הרישוי לנהגים ברכב פרטי (טסטים) שתחסוך 18 מיליון ימי עבודה; וצמצום החובה של מבקשי רישיון נהיגה מקצועי לעבור בדיקה רפואית, שתחסוך 5 מיליון ימי עבודה למשק.

החיסכון נובע מדרישת התוכנית, שלפיה על משרדי הממשלה לבחון היטב את ההנחיות והדרישות שלהם מהציבור ולוודא את נחיצותן, וכן לייעל אותן. עיקר ההקלות מתרחש בשני תחומים: הראשון, מעבר מאישור פרטני של הרגולטור לכל בקשה, לאישור על בסיס הצהרה עצמית של המבקש (כאשר רק בקשות בתחומים מסוכנים או בקשות גדולות במיוחד ימשיכו להידרש לאישור פרטני). כך למשל, הרפורמה ברישוי עסקים, שבה 100 אלף מתוך 150 אלף עסקים בסיכון נמוך יוכלו לקבל רישיון עסק מיידי על בסיס הצהרה על עמידה בכל הכללים הנדרשים; רפורמת המזון היבש ("רפורמת הקורנפלקס") שמאפשרת יבוא של מזון לא־רגיש לישראל על בסיס הצהרת היבואן; הצעת חוק חדשה לגבי יבוא מוצרי תקשורת על בסיס הצהרת יבואן; והצעת חוק חדשה שעדיין לא אושרה, הנוגעת להצהרה של היבואן לגבי הנצילות האנרגטית של מוצרי חשמל מיובאים.

התחום השני שבו יחולו הקלות משמעותיות הוא הדיגיטציה של תהליכי הרגולציה. עד לאחרונה הממשלה התמקדה בדיגיטציה רק של השירות לאזרח, ולא של השירות לעסקים. ספר הפחתת הנטל הרגולטורי כולל השנה לא פחות מ–60 תהליכים שעברו דיגיטציה, כך שהיזם יכול לקבל את האישור הנדרש לו דרך האינטרנט.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הפורש, אלי גרונר
מרק ישראל סלם

הצלחה ממשית? תלוי את מי שואלים

ההצהרות הממשלה הן מרשימות – אבל האם מדובר בהצלחה ממשית? כך, ארגון לשכות המסחר מבקר את הממשלה כי למרות הצהרותיה שהיא מפחיתה את נטל הרגולציה, הארגון דווקא מבחין בהגדלת מספר הרגולציות (אם כי הדיווח של הארגון הוא מ–2014, לפני התחלת המהלך).

גם בהתאחדות התעשיינים טוענים כי הדיווח הממשלתי אופטימי מדי. התעשיינים טוענים כי חישוב עלות החיסכון כתוצאה מצעדי הממשלה מנופח. בהתאחדות טוענים גם שחלק מהמשרדים מתחמקים מהאחריות להקלות הרגולציה, בעיקר משרדי הבריאות, הגנת הסביבה, התחבורה והביטחון - וכי צעדי ההקלות שהם נוקטים זניחים בלבד ביחס לעומס הרגולציה שהם מטילים.

במשרד ראש הממשלה מתגוננים וטוענים כי הם עושים כמיטב יכולתם לבדוק את הערכות החיסכון של צעדי המשרדים, וכי במקרה אחד לפחות (במשרד הביטחון), הערכת החיסכון נבדקה שוב והופחתה משמעותית. עם זאת, במשרד ראש הממשלה דוחים את הטענה כי צעדי הפחתת הרגולציה זניחים בהיקפם, ומתעקשים כי בתום חמש שנים, היקף ההפחתה של עלות הרגולציה אכן יגיע ל-25% מהרגולציה הקיימת של כל משרד.

ואולם, כל המספרים שהמשרד מציג מתבססים על הצהרות של משרדי הממשלה - כלומר, בתכנון בלבד. בדיקה של הצהרת הכוונות מ–2015–2016 העלתה נתון של 67% ביצוע: הממשלה הצהירה כי תחסוך 1.27 מיליארד שקל עלות רגולציה ב–2016, אבל היא חסכה רק 850 מיליון שקל - בעיקר בגלל התמשכות התהליכים הביורוקרטיים בתוך הממשלה (הקמת מערכות המחשוב, למשל) או הליכי החקיקה. בתוכניות של 2017, חצי מיליארד שקל מתוך חיסכון מיועד של 1.39 מיליארד שקל, כבר יצאו לפועל.

עמידה ביעד של 67% היא סבירה יחסית, וגם עצם המדידה וההודאה כי היעד לא הושג במלואו, גם היא ראויה לשבחים. ממשלת ישראל, מתברר, כבר לא עוסקת יותר במריחה: היא מציבה לעצמה יעדים ואף נותנת פומבי לעמידה (או אי־העמידה) בהם.

התהליך מבטיח, והראיה לכך היא ההתקדמות משנה לשנה, לרבות התרחבות מעגל הרגולטורים הממשלתיים שמעיזים לקחת בו חלק. מאחר שממשלת ישראל היא עדיין אחת הממשלות היעילות פחות והשירותיות פחות בעולם, מדובר בתהליך חשוב מאין כמוהו, החיוני לביסוס המשך ההצלחה של ישראל. נתניהו, שהבטיח בזמנו להלחם ברגולציה בגרזנים, עדיין לא השיג את מטרתו, אבל הוא בהחלט חותר אליה.

"הרגולציה עדיין מכבידה מאוד"

התאחדות התעשיינים מסרה בתגובה: "אנו מברכים על המשך פעילות משרד ראש הממשלה אל מול הרגולטורים השונים להפחתת רגולציה. הנתונים שפרסם המשרד מדגישים את חשיבות המשך התהליך על מנת לשפר את הסביבה העסקית בישראל, לשפר את מיקומה של ישראל במדדים הבינלאומיים ולאפשר לעסקים וליזמים להתפתח ולהעסיק עובדים.

"כך לדוגמה, במסגרת הליך טיוב הרגולציה, הרשות הארצית לכבאות והצלה פירסמה במהלך 2017 מסמך הפחתת רגולציה בתחום כיבוי האש. ההפחתות חוסכות לעסקים עשרות ואף מאות אלפי שקלים. העלות הכוללת אשר נחסכה למגזר העסקי נאמדת במיליארד שקל. 

"ואולם יש לזכור כי הנטל הרגולטורי ממשיך להוות משקולת כבדה על גב המגזר העסקי בישראל, רגולציות חדשות צצות חדשות לבקרים, ויש צורך בעבודה מאומצת יותר של כלל הגורמים על מנת ולהפסיק את הפגיעה המתמשכת בקטר שמניע את גלגלי המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#