ביום שישראל כבר לא תהיה אטרקטיבית: פצצת המס של טראמפ תחולל כאן מהפכה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביום שישראל כבר לא תהיה אטרקטיבית: פצצת המס של טראמפ תחולל כאן מהפכה

רפורמת המס של נשיא ארה"ב פוגעת באטרקטיביות ההשקעות בישראל וברווחי חברות ההיי־טק הישראליות בארה"ב, ומבטלת את כוח המשיכה שיש לחוק עידוד השקעות ביחס לחברות אמריקאיות ■ בממשלה מבולבלים ומחפשים פתרונות, לרבות ביטול חוק עידוד השקעות הון

40תגובות
דונלד טראמפ בביקורו בישראל
מארק ישראל סלם

שיתוף הפעולה הישראלי־אמריקאי בתחום הגרעין האיראני אמנם נראה הדוק מתמיד, אבל זה לא אומר שהאמריקנים נהפכו לפתע למגיני האינטרס הישראלי. לפחות בכל הנוגע לתחום המס, האמריקאים דואגים רק לעצמם, על חשבון העולם, וישראל בתוכו.

ככל שחולף הזמן, ואף שפרטי רפורמת המיסוי שעליה בישר טראמפ בסוף השנה שעברה עדיין לא נחשפו, מתברר כי ההשפעה של הרפורמה על מס החברות בכל העולם היא רחבה מכפי שהובן תחילה, וישראל צפויה לחטוף גלי הדף משמעותיים כל כך, שמתחולל כרגע מאמץ של כמה משרדים בממשלה להבין את ההשלכות ולהציע פתרונות. המאמץ כולל את התקלה הישראלית הרגילה: חילוקי דעות בנוגע לגוף הממשלתי שירכז את המאמץ, ויוביל את תהליך קבלת ההחלטות.

המאבק בין המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות אבי שמחון, ובין משרד האוצר, בראשות הכלכלן הראשי יואל נווה, מתנהל מאחורי הקלעים, אבל כולם מסכימים על הבעיות שהנחית טראמפ על שולחננו, ויש ארבע בעיות מרכזיות:

1. הפשוטה שבהן היא ההכרזה של טראמפ על הפחתת מס החברות האמריקאי מ–35% ל–21% (המס האפקטיבי הוא שונה מכך), דבר שהופך את ההשקעות בארה"ב לאטרקטיביות בהרבה מכפי שהיו בעבר. המהלך פוגע באטרקטיביות ההשקעה בישראל. לאור חוק עידוד השקעות הון, שמציע לחברות היי־טק ולחברות יצוא שיעורי מס של 5%–16% — ניתן היה לשער שישראל מוגנת יחסית, אך היא לא.

2. הבעיה השנייה היא שינוי המיסוי בארה"ב למיסוי טריטוריאלי, כדי לפתור את בעיית הרווחים הכלואים של חברות הענק האמריקאיות. החברות האלה מחזיקות, על פי הערכות, רווחים של 2–3 טריליון דולר בחו"ל, שהן נמנעו להעביר לארה"ב בשל המס הגבוה בארה"ב. טראמפ הציע לחברות האמריקאיות סוכריה של מיסוי מופחת בשיעור של 8%–15% עבור שחרור הרווחים הכלואים, מה שאכן קרה. אפל לבדה, על פי הערכות, החזירה לארה"ב רווחים של 250 מיליארד דולר. זוהי אמנם פעולה חד־פעמית, אבל משמעותה היא שכמות הכסף האמריקאי הפנוי, שמסתובב ומחפש הזדמנויות השקעה בעולם — לרבות בישראל — קטנה באופן דרמטי.

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. הרפורמה כוללת סעיף הממסה חברות המעבירות רווחים מארה"ב למדינה זרה בשיעור של 10%
עופר וקנין

3. הבעיה השלישית היא כבר מתמשכת, ופוגעת בבטן הרכה של חברות ההיי־טק הישראליות המצליחות, וצ'ק פוינט בראשן. הרפורמה כוללת סעיף שנקרא BEAT, הממסה חברות המעבירות רווחים מארה"ב למדינה זרה בשיעור של 10%. מרבית חברות ההיי־טק הישראליות המצליחות, שיש להן חברות בנות בארה"ב, עושות בדיוק את זה — מסיטות את הרווח שלהן מארה"ב לישראל, כדי ליהנות משיעורי המס המופחתים המוצעים להם בישראל במסגרת חוק עידוד. מעתה הן ייאלצו לשלם מס נוסף לאמריקנים.

4. הבעיה הרביעית היא הסבוכה מכל, והיא נוגעת לסעיף ברפורמה שנקרא GILTI, הדן ברווחים של חברות אמריקאיות בחו"ל. האמריקאים דורשים לקבל מס של 10.5% על הרווחים האלה — גם אם הם מוסו כבר בחו"ל. למען הסדר הטוב, הם מוכנים להכיר ב–80% מהמס ששולם בחו"ל. מתמטיקה פשוטה תגלה שכל שיעור מס בחו"ל שנמוך מ–13.1% יחייב את החברה האמריקאית בהשלמת מס לרשויות בארה"ב.

בכך, האמריקאים הרגו את מדרגות המס הנמוכות של חוק עידוד השקעות הון, שמציעות מיסוי אטרקטיבי של 5%–13% כדי למשוך חברות אמריקאיות להשקיע בישראל ולפתוח פה מרכזי פיתוח. כל מדרגת מס של פחות מ–13% תחייב את החברה האמריקאית להשלים את המס הנוסף בארה"ב.

במידה רבה, הצעד הזה שומט את הבסיס מתחת לרציונל של חוק עידוד השקעות הון: למשוך חברות רב־לאומיות לישראל, או להשאיר חברות יצוא ישראליות בישראל, באמצעות הפיתוי של שיעורי מס נמוכים. בכך, אגב, האמריקאים החריפו את המירוץ לתחתית של הפחתת שיעורי מס החברות בעולם, אבל גם בלמו אותו — לאף מדינה לא יהיה טעם להפחית את מס החברות שלה מתחת ל–13%, כי האמריקאים ידרשו בכל מקרה השלמה.

לעודד השקעות במו"פ

אז מה עושים? בהיעדר פרטים מדויקים על האופן שבו תפעל רשות המס האמריקנית (IRS), והאופן שבו היא מפרשת את כללי המס החדשים ברפורמה, קשה מאוד לקבל החלטות. עם זאת, הצוותים השונים במשרד האוצר, הכלכלה וראש הממשלה מגלגלים רעיונות.

אפשרות אחת נוגעת לסעיף ה–BEAT, והיא שישראל תבטיח לחברות הישראליות כי הן לא ייפגעו מהמס הנוסף שיגבו מהן האמריקאים. כלומר, תגדל תגדיל את ההטבה של חוק עידוד השקעות הון בגובה המס הנוסף שמוטל על חברות ישראליות בארה"ב.

אבי שמחון. מעודד את ביטול חוק עידוד השקעות הון
תומר אפלבאום

אפשרות אחרת, שנוגעת לסעיף ה–GILTI, היא להרחיב את תכולתה של פסקת היציבות, שהרגיזה כל כך בעבר את הכנסת, ולהבטיח לחברות האמריקאיות הפועלות בישראל כי מיסוי של 13.1% יהיה המרבי שמוטל עליהן. ההערכה היא שמרבית החברות האמריקאיות שפועלות בישראל יוכלו לספוג את העלייה בשיעור המס שלהן ל–13%, ובלבד שיובטח להן שהמס הזה הוא קבוע ואינו משתנה. האפשרות הזאת תחייב להגביל את כוחה של הכנסת לשנות את דעתה, ולשנות את שיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון באופן תדיר.

אפשרות שלישית והדרמטית ביותר היא זו של ביטול חוק עידוד השקעות הון, לאחר אינספור שינויים שנערכו בו בעשור האחרון, והחלפתו בהטבת מס על השקעות במחקר ופיתוח וחדשנות. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מקדם את ההצעה הזאת, ברוח הטבות מס דומות שקיימות במדינות המפותחות. הכוונה היא שחברות שמבצעות השקעות במו"פ יקבלו החזר מהמדינה באמצעות הטבת מס על ההשקעה שלהן במו"פ — תוך שהמדינה מעודדת בכך פעילות מו"פ, לרבות פעילות מו"פ או חדשנות של חברות שאינן חברות יצוא.

בכך תיפתר הלקונה, שישראל נמצאת כיום בחזית הידע בחברות היצוא שלה, אבל מפגרת שנות דור בחדשנות בחברות התעשייה המסורתיות. חברות היצוא מקבלות פרדוקסלית הטבות מס של 7–8 מיליארד שקל בשנה, ואילו החברות המסורתיות אינן מקבלות תמריצים להתקדם ולהשתפר.

ניתן לפתח את רעיון הטבת המס על השקעות במו"פ כך שתינתן עדיפות בהטבה לחברות קטנות. זהו מענה נוסף לביקורת על חוק עידוד השקעות הון, שמסייע בעיקר לחברות הגדולות, ואף לחברות סטארט־אפ מפסידות, שיקבלו מענק במקום הטבת מס על ההשקעות שלהן. ההצעה הזאת גם נותנת מענה לביקורת העיקרית על כך שחברת טבע גרפה את מרבית ההטבה של חוק עידוד, אף שהקטינה תעסוקה והשקעות בישראל, היות והיא קושרת קשר ישיר בין היקף ההשקעה במו"פ להיקף ההטבה.

מרכז פיתוח של EMC בחיפה
ללא קרדיט

לבסוף, ההצעה הזאת גם מתמודדת היטב עם התחרות בין החברות הישראליות המפתחות את המו"פ שלהן בארץ, ובין מרכזי הפיתוח הרב־לאומיים שמסיטים את מרבית רווחי הקניין הרוחני שלהן לחו"ל. החברות המקומיות מלינות שנים שמרכזי הפיתוח מתחרים בהן על עובדים מוכשרים, ומונעים מהחברות הישראליות להתפתח בגלל העלות העצומה של שכר המהנדסים, בעוד התרומה שלהם למשק הישראלי במיסוי ובתעסוקה היא נמוכה בהרבה.

ההצעה לתת הטבות מס רק עבור מו"פ שנשאר בישראל משמעה שהחברות המקומיות יקבלו מהמדינה השתתפות של 25% בעלות העובדים שלהן, בעוד מרכזי הפיתוח לא יקבלו סיוע דומה. ואולם היתרון הגדול ביותר של ההצעה הזאת הוא התקווה כי היא מאפשרת להעלות את שיעור המס בישראל מעל למדרגת ה–13.1%, ועדיין להישאר אטרקטיבית לחברות אמריקאיות באמצעות הגדלת הרווח שלהן בשל הכרה בהוצאות המו"פ. בפועל, במקום לשלם מס נמוך על רווח נמוך, ההצעה מציעה לשלם מס גבוה על רווח גבוה הרבה יותר.

גם ב–IRS עוד לא הבינו

נקודת התורפה בהצעה הזאת היא שכלל לא ברור שהאמריקאים יאפשרו לבצע מעקף כזה. ייתכן שהם יתעקשו לכלול הטבות מס כאלה ב–10.5% שהם דורשים לקבל. נקודת תורפה נוספת היא שההצעה הזאת היא סבוכה מאוד, והיא מחייבת חיכוך גדול בין החברות ובין הביורוקרטיה החונקת של רשות המסים בישראל. אחד היתרונות החשובים של חוק עידוד השקעות הון הנוכחי היא העובדה שהוא פשוט מאוד לחישוב, ולכן היתרונות שיש לחברות גדולות, שיודעות להתמודד עם הביורוקרטיה, הולך לאיבוד. היות וזוהי הטבה סבוכה, גם גדל הסיכוי שחברות במשק ינסו "לתחמן" את רשות המסים, משום שיהיה קשה לקבוע מהי הוצאה לצורכי חדשנות, דבר שיגביר את החשדנות ואת הביורוקרטיה הלופתת של רשות המיסים.

מרכז פיתוח של ווסטרן דיגיטל בכפר סבא
שלומי יוסף

במשרד האוצר לא מתלהבים מההצעה ומביטול חוק עידוד, ולו משום שזוהי הצעה שיקח זמן רב לגבש, ומעדיפים לנסות ולמצוא פתרונות נקודתיים וקלים יותר לרפורמה של טראמפ, רק שהם יהיו כנראה חלקיים בלבד. פתרונות מסתמנים, ואפילו החלטה מי יקבע את הפתרונות, עדיין אין. בכל מקרה, לא ניתן לנסח פתרונות סופיים לפני שהאמריקאים יפרסמו את פרטי הרפורמה. ההערכה היא שה–IRS בעצמו עדיין לא מבין את החקיקה שהוציא טראמפ תחת ידו. לכן, תהליך השינוי של חוקי מס החברות לחברות יצוא ולחברות זרות ייארך זמן, אבל בסופו של דבר זו תהיה כנראה מהפכה משמעותית בכללי מיסוי החברות המוכרים כיום בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#