העולם נהפך למקום מסוכן יותר - ויצוא הנשק מישראל זינק ל-9 מיליארד דולר - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העולם נהפך למקום מסוכן יותר - ויצוא הנשק מישראל זינק ל-9 מיליארד דולר

זינוק דרמטי של 40% בחוזים שחתמו חברות ישראליות ליצוא ביטחוני ב-2017 ■ הפריחה ביצוא הביטחוני היא חלק ממגמה עולמית של עלייה בהיקף הסחר בנשק ■ עסקת ענק שנחתמה בשנה שעברה עם התעשייה האווירית בהודו אחראית לעיקר הזינוק

13תגובות
משגר הרקטות כידון קסום, מתוצרת תעש
תע"ש

היקף החוזים ליצוא ביטחוני של חברות ישראליות שנחתמו ב–2017 הסתכם ב–9.1 מיליארד דולר — עלייה של 40% לעומת 2016 — כך עולה מדו"ח שפירסם היום (ד') אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט). זהו זינוק דרמטי, לאחר שב–2016 עלה היצוא הביטחוני ב–14% בלבד לעומת 2015.

הפריחה של היצוא הבטחוני הישראלי היא חלק ממגמה עולמית של עלייה בהיקף הסחר בנשק. ההסלמה בעימותים בין המעצמות הגדולות ועליית הטרור הגלובלי תורמים למגמה. עם זאת, הצמיחה הישראלית ביצוא הביטחוני גבוהה מזו העולמית באופן משמעותי. לפי נתוני מכון המחקר השוודי SIPRI, היקף הסחר העולמי בנשק ב–2013–2017 היה גבוה ב–10% מהיקפו ב–2008–2012. לפני עשור ישראל היתה אחראית ל–2.1% מיצוא הנשק העולמי, וכיום היא אחראית ל–2.9% ממנו.

היצוא הביטחוני מישראל ב-2017

הזינוק נשען בעיקר על עלייה בהיקף החוזים שנחתמו בתחום הטילים ומערכות ההגנה האוויריות, שסכומם מכלל החוזים היה 31% ב–2017, לעומת 15% בלבד ב–2016. גם שיעור החוזים ליצוא מערכות תקשוב וקשר זינק מ–4% ב–2016 ל–9% בשנה שעברה.

עסקת ענק שעליה חתמה התעשייה האווירית לפני כשנה עם הודו למכירת טילי ברק 8 בהיקף של 1.6 מיליארד דולר אחראית לעיקר הזינוק.

"שליש מהעסקות שעליהן חתמנו הן עסקות הגנה אווירית עם הודו. יש עוד עסקות כאלה בקנה גם השנה. חלקן מתעכבות, חלקן במהלך של משא ומתן, ואחרות בשלב הסיכומים", אמר היום ראש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן ברוך.

התפלגות היצוא הביטחוני מישראל ב-2017

השבחת מטוסים בקרואטיה

העסקות עם הודו אחראיות גם לגידול בנתח של אסיה והפסיפיק בפילוח הגיאוגרפי של החוזים — עם שיעור של 58% לעומת 40% מהחוזים ב–2016. הדומיננטיות של אזור אסיה והפסיפיק בולטת בהתחשב בעובדה שישראל אינה מייצאת נשק ליבואנית הנשק החמישית בגודלה בעולם — סין — מסיבות גיאופוליטיות.

"אסיה היא נדבך מרכזי בהתחזקות שלנו. זו אמנם מגמה עולמית, כי כל הענף מזהה את האפשרות להגביר את היצוא הביטחוני לשם, אבל ישראל מוערכת שם במיוחד. גם אירופה מתעוררת מבחינתנו כשוק נשק, בכל הקשור להגנת גבולות, לוחמה בטרור ופתרונות סייבר, ובכל הנוגע לשמירה על העורף והגנת המדינה. אלה לא רק מדינות מזרח אירופה, שאנו מכירים אותן כלקוחות מהעבר, אלא גם לקוחות מאירופה הקלאסית", אמר בן ברוך.

עלייה נוספת נרשמה גם בהיקף החוזים עם מדינות אפריקה, מ–4% ב–2016 ל–5% ב–2017.

מערכת ברק 8 לשיגור טילים
התעשייה האווירית

בן ברוך הדגיש גם את הערך המוסף האסטרטגי שיכול לנבוע מעסקות הנשק. "יש מגמה של יותר מדינות שרוצות שיועברו אליהן ידע וטכנולוגיות יצוא. אנו משתפים פעולה עם תעשיות מקומיות, וכך חודרים אליהן. יש יותר הסכמים עם ממשלות שלוקחות חברות מקומיות תחת חסותן וסוגרות אתנו הסכמים. קרואטיה היא דוגמה לכך. מאז שהוקמה לא היו לנו יחסים ביטחוניים עם קרואטיה, אך בשנה האחרונה הם התעניינו ב–F16 כתוצאה מההובלה העולמית שלנו בתחום, וזכינו בעסקה להשביח עבורם מטוסים חדשים.

"שיתוף הפעולה הביטחוני הוא גשר לשיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות. במקרה של קרואטיה, בעקבות העסקה הגדולה, בהיקף של חצי מיליארד דולר, יקודם שיתוןף פעולה בין משרדי הממשלה לקרואטיה גם בתחומי האנרגיה, התשתיות החקלאות והמים".

בן ברוך ציין כי חל שינוי בתנאי העסקות. "יותר מדינות דורשות תנאי מימון נוחים, ואנו יודעים לעשות זאת באמצעות מתן אשראי ופרישתו יחד עם התעשיות, כדי לסייע להן. מגמה נוספת שמתגברת היא העברה של הייצור למדינות אחרות, דבר שמהווה אתגר.

היקף חוזי היצוא הביטחוני של חברות ישראליות, במיליארדי דולרים

"מדובר על מדינות שרוצות שהייצור יהיה בשטחן, ומבקשות לייצר גם עבור צד ג', מה שמצריך יצירה של איזון ושליטה בתחום, כדי למנוע זליגה של מוצרים ישראליים למדינות אחרות".

בן ברוך הוסיף: "ישראל משתייכת לעשירייה הפותחת בעולם של יצואניות ביטחוניות (לפי SIPRI, ישראל מדורגת במקום השמיני; ח.ע). אלה 35 מיליארד שקל, שהמדינה מכניסה. 75% מהתוצר הביטחוני שלנו מופנה ליצוא. 25% הנותרים נשארים אצלנו לצורכי פיתוח מוצרים ומערכות חדשות, והצטיידות באמצעי לחימה מתקדמים. יותר מ–150 אלף ישראלים עובדים בתעשייות הביטחוניות".

"מובילים בסייבר ורחפנים"

"זו שנה חסרת תקדים בהתקשרויות שלנו", אמר אלי אלפסי, סמנכ"ל השיווק של התעשייה האווירית. "העלייה נובעת מהבשלה של כמה פרויקטים גדולים באחת ממדינות אסיה ומחדירה שלנו לשווקים שבהם אנו רוצים להגדיל פעילות. ההישג הוא משמעותי לאור התהליכים שהתעשיות עוברות. אנו מתמודדים עם ענקיות עולמיות — אמריקאיות ואירופיות, אבל גם עם חברות סיניות שנכנסות לפעילות באירופה ודרום מזרח אסיה".

אילו מדינות הן יעדי הצמיחה העיקריים שלכם?

"יש כמה מדינות שאנו רוצים לחדור ולהעמיק את הפעילות בהן — באירופה, במערב ובמזרח אפריקה ובדרום אמריקה. אף שחלקן מדינות עם מבנה שלטון שונה, תרבות שונה ואיומים אחרים".

רפאל

יש הבדל בשיעורי הרווח שלכם ממכירות למשרד הביטחון לעומת המכירות שלכם לחו"ל?

"לא ניכנס לזה. אבל אנו לא מפסידים כסף".

אילו תחומים התחזקו במיוחד בשנה שעברה?

"תחום הסייבר, שבו אנו מובילים, והרחפנים, תחום שבו לתעשייה האווירית יש את אחת המערכות המתקדמות שאפשר להציע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#