כורעים תחת הנטל: כך הידרדרה היכולת לעשות עסקים בישראל - חדשות - דה מרקר TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כורעים תחת הנטל: כך הידרדרה היכולת לעשות עסקים בישראל

הביורוקרטים לא מצליחים להסכים אפילו על הדרך שבה יש להקל על אזרחי ישראל הכורעים תחת נטל הביורוקרטיה. התוצאה הבלתי־נמנעת: ישראל הידרדרה 25 מקומות במדד הביורוקרטיה העולמי בתוך 12 שנה - ותמשיך להידרדר

15תגובות
מסעדה ארלוזורוב 23
תומר אפלבאום

למה צריך 17 רגולטורים כדי לפתוח פיצוצייה", שאלה באחרונה כותרת ב–TheMarker, בציטוט שהובא מפיו של אבי כץ, מנכ"ל קופיקס. "גם אם יש לך אישור של משרד הבריאות, יכול להגיע אדם ממחלקת הבריאות של העירייה, והוא מבחינתו מתחיל את הכל מחדש", סיפר כץ. "הוא יכול לומר: 'אין לכם ארון למעילים? עובדים צריכים מקום לתלות מעילים, ולכן לא תקבלו רישיון'.

"עניין נגישות כיבוי האש גרוע עוד יותר", המשיך כץ. "יש להם תקנות בלתי־ניתנות לאכיפה, ועוד לא דיברתי על הכשרות של הרבנות, שהתקנות שלה משתנות מעיר לעיר. הרבנות בנתניה רוצה שני מיקרוגלים, אחד לפרווה והשני לחלבי — אף שאין בה מזון בשרי". 

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר (מימין) והחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו
מגד גוזני ומוטי מילרוד

כץ כמובן אינו בודד בתלונתו: הקמעונאים בישראל טוענים כי הביורוקרטיה המכבידה מייקרת את הביגוד ב–15%–30% ואת המזון ב–20%. איגוד לשכות המסחר מעריך כי הנטל הרגולטורי מביא לאובדן של 3% מהתמ"ג, כ–27 מיליארד שקל בשנה, ולאובדן הכנסות ממסים של 9 מיליארד שקל בשנה. 

כל מי שצוטטו בכתבה הם אינטרסנטים, אבל במקרה של הביורוקרטיה הממשלתית — אין עוררין לגבי צדקת דבריהם. מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה פירסם לפני כשנה מחקר על הנטל הביורוקרטי, ובו ציטוטים מעבודות מחקר מכל העולם, הקושרות באופן מובהק בין נטל ביורוקרטי לחדשנות של מדינה, רמת הכלכלה השחורה בה, היזמות, ההשקעות הזרות והצמיחה. שלא יהיה ספק, הקשר הוא שלילי ומובהק: ככל שהנטל הביורוקרטי גובר — כך החדשנות, היזמות וההשקעות פוחתות. 

גם הממשלה אינה חולקת על טענות הקמעונאים. מאז 2009 התקבלו כעשר החלטות ממשלה שנועדו להפחית את הנטל הביורוקרטי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף הגדיל לעשות והכריז מלחמת חורמה על ממשלתו שלו; עם הצגת אחת התוכניות הממשלתיות לצמצום הביורוקרטיה הוא התבטא בדרכו הצבעונית, ואמר: "אנחנו מבריחים עסקים ויזמים מכאן, אנחנו יוצרים כאן אווירה ומציאות של רגולציית יתר, של משפטיזציית יתר, של רגולטור שנכנס בתוך רגולטור שנכנס בעוד רגולטור ועוד רגולטור... התחייבנו להילחם בזה עם גרזנים. זה לא יהיה".

אז הבטחה לגרזנים יש, ועשר החלטות ממשלה גם יש — אבל מה קורה בשטח? התוצאה הבולטת העיקרית היא שב–2018 ישראל הגיעה למקום 54 במדד Doing Business (קלות עשיית העסקים) של הבנק העולמי, המדד המוביל בעולם למדידת נטל ביורוקרטי. זוהי הידרדרות של מקום אחד נוסף למטה, ובכך השלימה ישראל נסיגה של 25 מקומות בדירוגה הבינלאומי מאז 2006. רק כדי לסבר את האוזן, ישראל מפגרת במדד אחרי מדינות כמו גיאורגיה, לטביה, איחוד האמירויות, מלזיה, תאילנד, קזחסטן, רואנדה, רומניה, מקסיקו וארמניה.

הדירוג של ישראל לעומת ממוצע 50 המובילות במדד קלות עשיית עסקים, ב-2017

האתגר של חזקיהו

ההידרדרות הנמשכת של ישראל מתסכלת את הממשלה, שמאשרת החלטה אחר החלטה בניסיון להיאבק בביורוקרטיה. בעיקר מתוסכלים מכך במשרד ראש הממשלה: בעשור האחרון, אגף המדיניות והממשל במשרד מוביל את המדיניות לצמצום הביורוקרטיה.

בעשור הזה הוביל משרד ראש הממשלה לפחות שני מהלכים ענקיים לצמצום הביורוקרטיה: ההחלטה על הכנסת ה–RIA — החובה החלה על כל רגולטור לבחון את העלות של רגולציה חדשה המוצעת על ידו מול תועלתה (ההחלטה מטפלת ברגולציה עתידית); וההחלטה להטיל חובה על כל משרדי הממשלה להקטין את הנטל הביורוקרטי שלהם ב–25% מדי שנה, כולל איום בסנקציות של אי־אישור חקיקה חדשה למשרדים שלא יעמדו בחובה זו.

במשרד ראש הממשלה טוענים שהצלחת התוכנית אדירה. רק השבוע הוגש הדו"ח השנתי ל–2017 ובו צמצום נוסף של 54 הליכי ביורוקרטיה, עם עלות חיסכון מוערכת למשק של 1.35 מיליארד שקל. אלא שהביצוע מפגר אחר התוכנית, ורק 67% מהמהלכים לצמצום הביורוקרטיה אכן מתממשים, ובכל מקרה אלה שעליהם חלה הביורוקרטיה — איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים — טוענים כי זו טיפה בים, וכי רחוק היום שבו תורגש הפחתה משמעותית בנטל הביורוקרטיה או הרגולציה בישראל.

על רקע חוסר ההצלחה הנראה לעין ממשיכה הממשלה במאמציה להפחתת העול הביורוקרטי המופרך. מי שאמור להיות ראש החץ של המאמץ הפעם הוא החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, שעם כניסתו לתפקיד לקח על עצמו את האתגר של הקלת הביורוקרטיה. 

חזקיהו עמד בראש ועדה בין־משרדית שמונתה כדי לגבש המלצות למלחמה בביורוקרטיה. הוועדה התמקדה בשני נושאים. האחד, קצר טווח, הוא שיפור הדירוג של ישראל במדד Doing Business. ההערכה היא ששיפור דירוגה של ישראל במדד יקרין תחושת הצלחה לממשלה, וגם ישדרג את תדמיתה העסקית של ישראל ויסייע במשיכת השקעות זרות. עצם העמידה בקשר עם עורכי המדד בבנק העולמי עשויה לשפר את דירוגה של ישראל, בגלל המאמצים שכבר עשתה לשיפור הביורוקרטיה שלה.

ובכל זאת, Doing Business אינו חזות הכל. הוא סוקר בסך הכל עשרה הליכים ביורוקרטיים, והמטרה אינה רק שיפור קוסמטי של הדירוג — אלא שיפור ממשי בביורוקרטיה. לשם כך צללה ועדת חזקיהו גם לסוגיות ארוכות טווח, בניסיון להבין את פשר הקשיים.

"הממשלה מדכאת יזמות", אומרים באגף החשב הכללי. "היזמים אינם יודעים מהן הדרישות מהם, והם נתקלים בתופעת ה'הלוך ושוב' — בכל פעם צצה דרישה חדשה, וזה אף פעם לא נגמר. אף שאנחנו סטארט־אפ ניישן, השירות הציבורי כמעט אינו מקוון — צריך לבוא למשרד, להיפגש עם פקיד, ואז מתברר בדיעבד שאמרו לך רק חלק מהדברים, וצריך לבוא שוב. על רקע זה צמחה תעשיית הלוביסטים והיועצים. בקיצור, מאכערים".

באגף החשב הכללי מדווחים כי משרדי הממשלה מודים בקיום הכשלים, לרבות היעדר שיתוף פעולה ביניהם כשיזם צריך לקבל אישורים מכמה משרדים. ואולם החשב הכללי מדגיש את ההבדל בין רגולציה, שהיא התוכן של הפיקוח הממשלתי, לבין הביורוקרטיה, שהיא הביצוע הטכני של הרגולציה. ההדגשה אינה מקרית: משרד ראש הממשלה הרי מוביל כבר עשור את התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי, ובאוצר נזהרים שלא להיכנס להם בין הרגליים. אבל כפי שמלמדות העובדות, זה לא כל כך מצליח.

הקימו ועדה שממליצה על הקמת ועדה

השאלה הגדולה שוועדת חזקיהו עסקה בה היא איך מפחיתים בפועל את הנטל הביורוקרטי, משימה שמתגלית כסבוכה ביותר. אחת ההמלצות המתבקשות, השאובה מגיאורגיה, היא לרכז את כל הפיקוח הממשלתי במקום אחד — המלצת ה–One Stop Shop ("בגיאורגיה נכנסים למשרד, עם נציגות לכל משרדי הממשלה, והפקיד הוא זה שמתרוצץ בין השולחנות של המשרדים כדי להשלים את הטיפול עבור היזם. אפילו המחשב הוא דו־כיווני, כדי שהיזם יוכל לעקוב אחר מה שהפקיד מקליד", אמרו מקורות במשרד החשב הכללי). 

זה נשמע מצוין בתיאוריה, אבל מסובך הרבה יותר במציאות: איך מגשרים במקום אחד בין הדרישות של משרדי העבודה, הבריאות, השיכון והכבאות? אפילו מערכת מחשב אחידה אין למשרדים האלה — כך שגם פתרון המבוסס על העברת כל הדרישות באופן דיגיטלי אינו עומד לרשות הממשלה. 

הכיוון המסתמן של המלצות ועדת חזקיהו הוא הקמת גוף מתכלל אחד, שירכז את כל היבטי הביורוקרטיה הממשלתית, וינסה לעשות בהם סדר. גוף כזה יוכל לאתר סתירות וחפיפות בין משרדי הממשלה ולפעול לתיקונן. אלא שגם כאן התיאוריה מתנגשת עם המציאות: נניח שיתגלה כי הוראה של משרד הבריאות מתנגשת עם זו של המשטרה — האם יורו למשרד הבריאות לשנות את הרגולציה? איזו סמכות חוקית תהיה להוראה, ומה הסיכוי שהמשרד יציית לה?

לכן, לאחר כשנה של דיונים בין־משרדיים, ההמלצה העיקרית של ועדת חזקיהו היא להקים צוות יישום, שיעמול על הקשיים הטכניים, המחשוביים והמשפטיים הכרוכים בהקמת יחידה מרכזית בחשב הכללי, שתהיה אמונה על תכלול הביורוקרטיה הממשלתית. אלא שההמלצה הזאת לא פורסמה וגם לא הובאה לאישור הממשלה — מאחר שחזקיהו מצא את עצמו דורך על האצבעות של משרד ראש הממשלה ומנכ"ל המשרד, אלי גרונר.

במשרד ראש הממשלה עיקמו את האף למקרא ההמלצות של חזקיהו, בטענה כי אינן בשלות, וכי "הקימו ועדה שממליצה על הקמת ועדה". באגף החשב הכללי טוענים מנגד כי הכל מונע משיקולי אגו, וכי הוויכוח הוא בשאלה מי יהיה הגוף המתכלל של המלחמה בביורוקרטיה — משרד ראש הממשלה או משרד האוצר. 

שני הצדדים מתבצרים בינתיים בעמדותיהם, והתוצאה ממחישה את בעיות הביורוקרטיה של ישראל: אפילו בהחלטות על צמצום הביורוקרטיה לא מצליחים הביורוקרטים להסכים ביניהם. בקצב הזה, גם בשנה הבאה ישראל תמשיך להידרדר בדירוג Doing Business העולמי.

נוקשות הרגולציה על ענף הקמעונות ב-OECD


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#