תנובה עשויה לקבל מהמדינה 40 מיליון שקל תמורת אי פיטורי עובדים

לפני כשנה וחצי הודיעה תנובה כי בכוונתה לסגור את מפעל אדום אדום בבית שאן, המעסיק כ-200 עובדים, לאור מדיניות פתיחת יבוא הבשר הטרי של הממשלה

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תנובה
אורה קורן

הבחירות מתקרבות, והממשלה מתחילה לפזר הטבות גם לחברות ענק ריכוזיות ומבוססות, שמרוויחות במשך שנים רבות הון עתק על גב הצרכנים. כך, תנובה עשויה לקבל מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשות אריה דרעי, עד 40 מליון שקל תמורת אי פיטורי עובדיה בבית שאן, והוספת 20 עובדים חדשים לפחות במהלך 7-5 שנים. כלומר, כ-2 מיליון שקל לעובד.

כך עולה מנוהל שפירסם באחרונה המשרד לפיתוח הנגב והגליל בתיאום עם משרד האוצר. מדובר בסכום גבוה במיוחד לעובד חדש. לצורך השוואה, אפילו אינטל, הנחשבת לתעשיית היצור מהמתקדמות ביותר בישראל, שלממשלה יש אינטרס גדול בהשארתה בארץ, מקבלת מימון הנאמד במאות אלפי שקלים לעובד.

לפני כשנה וחצי הודיעה תנובה כי בכוונתה לסגור את מפעל אדום אדום בבית שאן, המעסיק כ-200 עובדים, לאור מדיניות פתיחת יבוא הבשר הטרי של הממשלה. מדיניות זו מעודדת יבוא בשר טרי באמצעות הפחתת מכסים, וזוכה להצלחה גדולה יחסית, המתבטאת בכניסת מגוון רחב של בשר טרי, חלקו במחירים נמוכים במיוחד לעומת מחירי תנובה שלפני היבוא.

במשך שנה וחצי התעלמה הממשלה במידה רבה מהאיום. אחרי הכל, תנובה מוכרת בשר טרי מזה שנים רבות במחירים גבוהים במיוחד וכמעט בבלעדיות ברשתות הגדולות. הכיסים העמוקים שלה מוכרים, ולמרות השחיקה ברווחיה בשנים האחרונות וטענותיה להפסדים ממכירת בשר טרי, היא ממשיכה למכור אותו. תנובה היא אחת החברות הגדולות והרווחיות בענף המזון החולשת על מגוון תחומים, בהם בשר, עופות, חלב, גבינות, ביצים וירקות קפואים. היצרנית השנייה של בשר טרי בארץ, דבאח, מוכרת אותו במחירים נמוכים יותר, בעיקר בגליל ובמגזר הערבי.

אולם באחרונה השתנתה תגובת הממשלה, וקשה שלא לייחס את השינוי לבחירות הקרבות. המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שמפעיל מזה כשנתיים מסלול תמיכות כללי לחברות בפריפריה, החליט לייצר מסלול ייחודי ליצרני בשר טרי. במשק קיימים כאמור שניים כאלה, תנובה ודבאח, שהחזיקו עד לשנים האחרונות בכ-80% מהשוק המקומי. במשרד מדגישים כי הנוהל נועד לשמר תעסוקה בפריפריה, למנוע פיטורי עובדים ולעודד קליטת עובדים חדשים.

ככל משרדי הממשלה, נדרש גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל לתיאום עם משרד האוצר בהוצאת נהלים מסוג זה, ולכן פנה להתייעצויות עם אנשי משרד אוצר. במשרד האוצר הבינו שמדובר במסלול שנועד להוסיף עובדים, לא למנוע סגירת מפעל שמתקשה להתמודד מול היבוא, ואישרו את הנוהל מבלי להתייעץ עם משרדי הכלכלה או החקלאות ועם רשות ההגבלים העסקיים, השותפים לפתיחת השוק לתחרות באמצעות יבוא בשר טרי.

הנוהל עומד בסתירה מוחלטת למדיניות הממשלה בשנים האחרונות בתחום התמיכה במפעלים, ולכן לא מפתיע שהוא אינו מגיע במסלול המרכזי של משרד הכלכלה, אלא במסלול עוקף. הממשלה חרטה על דגלה אי מתן תמיכה במפעל כושל - כזה שלא יכול להתחרות מול היבוא בתחומו. הצד השני של אותו מטבע הוא התמקדות הממשלה בתמיכה במפעלים שמייצאים לפחות 25% מתוצרתם, מתוך הנחה שמפעל שמייצא יודע להתמודד בתחרות הגלובלית, מה שמעיד עליו שהוא כנראה יעיל ובעל פריון גבוה לעובד.

לאור הרצון להטמיע טכנולוגיות מתקדמות במפעלי תעשייה, נפתח באחרונה מסלול תמיכות נוסף במשרד הכלכלה במפעלים שיגדילו פריון, גם אם אינם מייצאים. המסלול נועד לחזק מפעלים, להבטיח התייעלות וצמיחה כולל קליטת עובדים חדשים. מסלול ייעודי נוסף, שמתפרסם אחת לשנה ומתעלם מרף היצוא, הוא תמיכה במפעלים חדשים בענף ריכוזי במיוחד - ענף החלב.

אבל כל התנאים האלה, שמבטיחים תרומה ראויה למשק, כנראה לא התאימו לתנובה, וזו מקבלת עתה מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל מסלול תמיכה מקל בהרבה. כל מה שהיא נדרשת לעשות זה לעמוד לפחות בשלושה תנאים מתוך שבעה, הכוללים תוספת של 10% לפחות במחזור הכספי; ביצוא; במצבת העובדים - מבלי לפגוע בשכר העובדים הקיימים; השקעה במחקר ופיתוח; שיווק מוצרים חדשים; פיתוח שווקים חדשים; וגיבוש תוכנית השקעות בסכום של יותר מ-10 מליון שקל.

תוכנית הפיתוח שהחברה תגיש בבקשת התמיכה תיבחן על ידי שני המשרדים, שיחליטו מה גובה המענק שיאושר לה. ככל שתענה על יותר סעיפים ייגדל המענק. עם זאת, אם רק תנובה תגיש בקשה לסיוע, היא תוכל לזכות בכל הסכום ללא קשר לתוכנית העסקית שלה. בממשלה מדגישים כי אפשר יהיה לתת לה פחות מהסכום אם תהיה מתמודדת יחידה.

מקורות ממשלתיים אמרו ל-TheMarker כי המשרד לפיתוח הנגב והגליל פועל לקידום תעסוקה בפריפריה, וכי מדובר במהלך משלים למאמצי הממשלה להוריד את יוקר המחיה, לא במהלך סותר כפי שהדברים מצטיירים. לראיה, ציינו כי ב-2017-2016 הפעיל המשרד מסלול כללי של תמיכה במפעלים, שבמסגרתו קיבלו 32 מפעלים תמיכה בסך של 25 מיליון שקל, לאחר שייצרו כ-600 מקומות עבודה חדשים.

בתשובה לשאלה, מדוע למרות קיומו של המסלול הכללי החליט המשרד לפתוח מסלול ייעודי לתנובה וליצרני בשר נוספים, נמסר כי בענף הבשר נוצר חשש לפיטורי מאות עובדים, לאחר שהממשלה פתחה את היבוא ופגעה במפעלי בשר באזורים הנמצאים במצב כלכלי-חברתי בינוני ונמוך.

מהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמסר בתגובה: "המשרד פועל באופן מתמיד לחיזוק הפריפריה. במסגרת מאמצי הממשלה לשמר מקומות תעסוקה ומפעלים קיימים, פורסם בתיאום עם משרד האוצר נוהל שנועד לתמרץ פעילות כלכלית בענף הבשר במפעלים הממוקמים במקומות פריפריאלים מרוחקים ובכך למנוע פיטורי עובדים אשר חלק משמעותי מעובדיו מתגוררים בפריפריה (כאשר לפחות 50% מהעובדים מתגוררים ברשויות מקומיות בדירוג 4-1). המשרד רואה בכך צעד משלים לפעילות הממשלה להפחתת יוקר המחייה בענף אשר עלול לפגוע בעובדי המפעלים בתעשייה זו המתגוררים בפריפריה. 

"בימים אלה מתבצע הליך בחינת הזכאות בהתאם לנוהל. יובהר כי חברות המגישות בקשות מחויבות בהתאם לתוכנית עסקית שתגובש על ידי החברה. המשרד מחייב את החברות להגדיל את מצבת העובדים ב-10% לפחות על פני התקופה המוצעת, העלאת שיעור היצוא ב-10% לפחות, הגדלה של כמות היצור/תוצרת ב-10% לפחות, הגדלת המחזור הכספי ב-10% לפחות, פיתוח מוצרים חדשים ו/או כניסה לשווקים חדשים בתקופה המוצעת, בהתאם לתוכנית אסטרטגית שתוצג למשרד הכוללת גם תוכנית השקעות.

"התוכנית האסטרטגית תכלול בתוכה אבני דרך לעניין התרומה למשק וחייבת לכלול בתוכה את האופן בו תגדל הפעילות הכלכלית כתוצאה מסיוע המדינה ותוכנית השקעות לפיתוח המפעל הגבוהה מ-10 מיליון שקל על פני התקופה המוצעת. עדיפות בתקצוב תינתן לחברה שתציג תוכנית להגדלת הפעילות הכלכלית ביותר מתחום אחד.

"כמו כן, במטרה לספק תעסוקה לעובדים רבים בפריפריה, פורסם על ידי המשרד נוהל סיוע לחברות ליצירת מקומות תעסוקה חדשים. לפי נוהל הסיוע, חברות בפריפריה המגדילות את כח האדם זכאיות לקבל עד מיליון שקל. במסגרת נוהל זה אושרו בשנים 2016 ו-2017 מענקים ל-32 חברות בסך 25 מיליון שקל שסיפקו כ-600 מקומות תעסוקה בפריפריה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker