ציון תעודת השליש של ישראל: עובר בקושי. ויש רק תחום אחד שבו אנחנו מצוינים - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המהפך והנפילה

ציון תעודת השליש של ישראל: עובר בקושי. ויש רק תחום אחד שבו אנחנו מצוינים

השוואה בינלאומית חדשנית של המרכז הבינתחומי מציבה מראה בנוגע לאיכות של ישראל לעומת המדינות המובילות ■ השורה התחתונה: אנחנו לא משהו

48תגובות
קהל סביב אסכלת מנגל מעלת עשן בדשא
אוליבייה פיטוסי

אחרי כל הלטיפות העצמיות של חגיגות יום העצמאות ה-70, הגיע הזמן לחזור לקרקע המציאות ולבחון עד כמה ישראל היא מדינה מוצלחת וטובה בהשוואה בינלאומית. אז הנה החדשות המסעירות: יש השוואה בינלאומית כזאת, חדשה מהניילונים, והיא כמובן מפקחת ומפכחת. השורה התחתונה היא שישראל היא אכן מדינה מצוינת, אבל רק בתחום אחד ויחיד: בריאות. ההישגים שלנו בתחום זה מעמידים אותנו בפסגה העולמית, כאשר ההישג הוא כפול ומכופל: ההישגים בתחום בריאות הציבור גבוהים, ואנחנו מצליחים להשיג אותם עם הוצאה נמוכה - כלומר, היעילות שלנו בתחום היא מרבית.

מדד גילת־נפתלי לבריאות ויעילות, ב 2015

מי שקושר לנו את הכתרים הללו הוא מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהעלה השבוע אתר חדש של מדדי הביצוע של מדינת ישראל בהשוואה עולמית. האתר בוחן עשרה תחומי חיים מרכזיים (צמיחה ועוני, יציבות פיסקלית, בריאות, חינוך, סביבה ואנרגיה, תחבורה, תעסוקה ושכר, ביטחון פנים, ביורקרטיה ומחירים), ובכל אחד מהם הוא בוחן כמה ישראל משקיעה, כמה היא משיגה, ומהי היעילות שלה - כלומר, את היחס בין הביצועים לבין ההשקעה. בחינת היעילות נעשית לפי כמה שיטות שונות, ובסוף מוצג גם מדד מסכם ליעילות של ישראל בכל תחום. כל המדדים שנבחרו הם כאלה שמתפרסמים גם בעולם, ומאפשרים לבחון את ביצועיה של ישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

התעקשות על פרסום וניתוח של מדדים המאפשרים השוואה בינלאומית אינה מקרית. המטרה של האתר החדש היא לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות הממשלתי, ולסמן לציבור ולממשלה היכן יש לרכז מאמצים כדי להשתפר. "נתונים ומדידה בהשוואה בינלאומית של ביצועי המשק הם מרכיב חיוני בדיון על מצב המשק ועל דרכים לשיפור", כותבים במכון אהרן. "מטרת האתר לספק נתונים בהשוואה בינלאומית, בחתך של מדינות ולאורך זמן, כדי לתרום לדיון הציבורי על מצב המשק ולשפר את ביצועי הממשלה".

ההשקעה בתחבורה עדיין לא ניכרת

באתר המכון יש גם גרף המסכם את מדדי היעילות של ישראל בכל עשרת התחומים בהשוואה בינלאומית. מתוך המדדים הללו, קיים תחום אחד שבו מציגה ישראל יעילות גבוהה מזאת של העולם - הבריאות. תוחלת החיים שלנו גבוהה יותר, והתמותה שלנו ממחלות נמוכה יותר, בזמן שבכל מדדי ההוצאה של בריאות (מספר מיטות, מספר אחיות, מספר מכשירי MRI, וכמובן ההוצאה הלאומית לבריאות) אנחנו נמוכים משמעותית מממוצע המדינות המפותחות. בקיצור, היעילות שלנו בתחום הבריאות - תוצאות בהשוואה לתשומות - היא הרחק מעל מרבית המדינות העשירות בעולם.

הצד הפחות משמח של ההשוואה הבינלאומית הזאת היא העובדה שישראל מצטיינת רק בבריאות. בכל התחומים האחרים שנבדקו ישראל מפגרת בביצועיה אחרי העולם במונחי יעילות. בחלק מהתחומים - צמיחה ועוני, איכות סביבה, ביטחון פנים, ביורוקרטיה ותחבורה - הפיגור שלנו עמוק. בתחומים אחרים הפיגור שלנו בינוני, ואפילו קל. כך, באחד התחומים היותר מושמצים בישראל, החינוך, ישראל מפגרת אחרי העולם גם בביצועים וגם ביעילות שלה.

אורך דרכים סלולות בק"מ ל 100- אלף איש, ב 2014

עם זאת, אי־אפשר להתעלם מהשיפור הניכר בביצועיה של מערכת החינוך, שצימצמה דרמטית את הפער שלה מול העולם בתחילת העשור הנוכחי. זאת, כמובן, בעקבות ההשקעות העצומות שביצעה המדינה בחינוך - רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, והחלת חינוך חינם מגיל שלוש - על רקע ההשוואות הבינלאומיות הלא־מחמיאות של ביצועיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים.

הצבת המראה מול פניה של ישראל והמחשה עד כמה המדינה מפגרת באיכויות שלה אחרי המדינות המובילות בעולם היא מהלך אפקטיבי במיוחד. הדבר מאלץ את מקבלי ההחלטות לפעול. בחינוך הצבת המראה הזאת כבר הובילה לשינוי משמעותי בהשקעות ובמדיניות, וזה לא התחום היחיד שבו השתפרה ישראל באופן דרמטי. מהפך ניכר גם בהשקעות של ישראל בתחום התחבורה בשנים האחרונות. כיום משקיעה ישראל בתחבורה יותר ממרבית המדינות המפותחות, אך מכיוון שהתעוררנו להשקיע רק בעשור האחרון - שטח הכבישים בישראל הוא עדיין מהנמוכים בעולם. ככל הנראה, רק בשנים הבאות נתחיל לראות שיפור במדדי היעילות עם ההשפעה המצטברת של סכומי ההשקעה הגדלים בשנים האחרונות.

שיפור כזה כבר חל בתעסוקה - בעשור האחרון עקפה ישראל את העולם בסיבוב מבחינת שיעורי התעסוקה הגבוהים שלה, ושיעורי האבטלה הנמוכים שלה, ובמדדי היעילות של עולם התעסוקה אנחנו מככבים. הסיבה היחידה שישראל עדיין מפגרת בתחומי השכר והתעסוקה היא שהשכר אצלנו בעייתי, בגלל נקודת התורפה הנמשכת של המשק: פריון העבודה הנמוך, שגוזר שכר נמוך. עם זאת, אין ספק שבתחומי התעסוקה עברנו מהפך, וזהו הישג שמעטות המדינות שיכולות לרשום אותו לעצמן.

מדד גילת־נפתלי לתעסוקה ושכר, ב 2016

הרבה שוטרים, הרבה פשיעה

לצד הביצועים המרשימים, עומדים ביצועים מרשימים הרבה פחות. חלקם מפתיעים לרעה ממש. כך למשל, מכון אהרן מגלה לנו שההשקעות של ישראל בתקציב המשטרה הן מהגבוהות בעולם - מספר השוטרים גבוה במיוחד - ועדיין הביצועים של המשטרה מבחינת מדדי פשיעה בינוניים מינוס. מספר מקרי הרצח, התקיפה והאונס בישראל גבוהים מבמדינות המפותחות. התוצאה היא מדדי יעילות נמוכים בתחום ביטחון הפנים, כאשר פער היעילות שלנו מול העולם רק גדל.

המצב רע עוד יותר בתחום איכות הסביבה: בחלק גדול ממדדי איכות הסביבה ישראל מפגרת אחרי העולם, ורק בצריכת האנרגיה לנפש היא נמוכה יותר. מכיוון שההוצאה שלנו על איכות סביבה אינה נמוכה, התוצאה היא פיגור עמוק במדדי היעילות שלנו.

כל אלה מובילים למדד החשוב מכולם - הצמיחה והעוני. למרות שיעורי הצמיחה הגבוהים, הפיגור של ישראל במדד זה עמוק, בעיקר בגלל הפריון הנמוך והעוני הגבוה. בעוני, אגב, צריך לשים לב למהפך שישראל ביצעה: העוני הכלכלי בישראל - מהשכר המשולם בשוק העבודה - נמוך מזה של המדינות המפותחות, תוצאה של הצלחת מדיניות התעסוקה שלנו ושילוב גובר גם של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה. הבעיה של ישראל נותרה בעוני נטו, לאחר מסים וקצבאות - שם שיעור העוני שלנו הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח.

לכן, הציון הכולל של ישראל הוא שהמדינה מצטיינת במדיניות הבריאות והתעסוקה שלה, ועושה עבודה טובה גם ביציבות הפיסקלית. לעומת זאת, ישראל חלשה להחריד באיכות סביבה, ביטחון פנים, ביורוקרטיה, ובעיקר בצמיחה ועוני. מצבנו בחינוך ובתחבורה אינו איום, אבל הוא בהחלט טעון שיפור משמעותי. לכן ציון תעודת השליש של ישראל, בחלוף 70 שנה, היא עובר בקושי. לתשומת לבם של הנואמים מדושני העונג על פסגת הר הרצל ביום העצמאות.

אישה מחטטת בפח זבל
אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#