מנכ"ל משרד הרווחה: "זה בסדר שמרוויחים בהפרטה, בתנאי שהרווח לא חזירי" - חדשות - דה מרקר TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד הרווחה: "זה בסדר שמרוויחים בהפרטה, בתנאי שהרווח לא חזירי"

80% מפעילות משרד הרווחה, בסכום שמתקרב ל–7 מיליארד שקל בשנה, נעשית על ידי ספקים חיצוניים ■ אביגדור קפלן, מנכ"ל המשרד, סבור כי אין הבדל איכותי בניהול השירותים בין חברה פרטית לעמותה חברתית: "המוסדות הממשלתיים איכותיים יותר - ויקרים יותר

7תגובות
מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן
עופר וקנין

מדינת ישראל מפעילה תשעה מעונות לחסות הנוער. מדובר במעונות סגורים לנוער מסוכן - נוער עברייני, או נוער שנתפש כמסוכן לעצמו ולאחרים. ב–22 השנים האחרונות הופעלו המעונות בידי עמותה אחת, ספק יחיד של השירות המדובר. במשרד הרווחה לא היו מרוצים מהשירות של העמותה, ומכך שהצטבר תור המתנה של נערים ונערות שבית המשפט הורה להעבירם למוסד סגור אבל לא נמצא להם מקום במוסדות. בסופו של דבר המשרד פירסם מכרז חדש להפעלת המעונות, ושתי עמותות חדשות זכו בו. העמותה הוותיקה, שהפסידה במכרז, עתרה לבית המשפט, וכעת ממתינים להחלטתו כדי לפתור את הסבך באחד השירותים החברתיים הרגישים ביותר שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה.

ההסתבכות של מכרז חסות הנוער הגיעה לא רק לבית המשפט, אלא גם לצמרת הממשלה, מאחר שמשרד הרווחה העדיף שלא לפרסם כלל מכרז חדש, אלא להלאים את תשתית המעונות. "אנחנו טוענים שזה עיסוק של שלילת חירות מילד, ובמקרה כזה הסמכות היחידה שיכולה לעשות זאת היא הממשלה", אומר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה. אלא שלהצעה להלאים את המעונות התנגדו משרדי האוצר והמשפטים ומשרד ראש הממשלה, בטענה שלמדינה אין כל יתרון בניהול מוסדות לנערים, וכי הצורך להעסיק עובדים בקביעות אינו מתיישב עם צורכי הניהול של מעונות לנוער — שבהם, בדרך כלל, המדריכים והמטפלים הם צעירים המתחלפים אחת לכמה שנים. בסופו של דבר התקבלה פשרה שלפיה צוות הניהול של המעונות יורכב מעובדי ציבור, אבל ההפעלה בפועל תישאר בידי מפעילים פרטיים.

האם שירותי רווחה צריכים להיות מסופקים על ידי המדינה או על ידי ספקים חיצוניים? השאלה שבה ועלתה בשנתיים האחרונות, לאחר שחיים כץ — המתנגד בתוקף להפרטה — מונה לשר הרווחה. לצורך קידום עמדתו יכול היה כץ להיעזר במסקנות הדו"ח "לטיוב אופן אספקת השירותים הממשלתיים", שנכתב לפני כשנתיים בידי אגף תכנון ומדיניות במשרד ראש הממשלה. 

שר הרווחה חיים כץ
מגד גוזני

הדו"ח ההוא מצא כי המדינה רוכשת מדי שנה שירותים חברתיים מספקים חיצוניים בכ–9 מיליארד שקל, במסגרת הפעילות של משרדי הרווחה, הבריאות והחינוך, והיא עושה זאת מבלי שנקבעה מדיניות הפרטה ומדיניות פיקוח. בנוסף, שליש מההתקשרויות נעשות בפטור ממכרז ובשליש נוסף יש פחות משלושה מציעים במכרז; ב–40% מהמכרזים יש תלות בספק יחיד; רק ב–5% מהמכרזים יש מנגנון תמרוץ איכותי למפעיל; ורק ב–4% מהמקרים יש שימוש בכלי אכיפה נגד מפעילים סוררים. התמונה שהצטיירה מהדו"ח של משרד ראש הממשלה היא שהברדק חוגג בתחום ההפרטה של השירותים החברתיים, וזאת דווקא כאשר מדובר בשירותים רגישים וסבוכים במיוחד.

אלא שכץ היה מתקשה למצוא רוח גבית ממשית במסקנות של אותו דו"ח, שהשורה התחתונה שלו היתה שיש הרבה מאוד מה לשפר בניהול מיקור החוץ של השירותים החברתיים בישראל, אבל שבאופן עקרוני למדינה אין יתרון בהפעלת שירותים חברתיים — ולכן טוב ונכון שהמדינה תתמקד בתקצוב, בקביעת מדיניות ובפיקוח, ותשאיר את ההפעלה בשטח לעמותות החברתיות ולחברות המתמחות בכך.

תקציב משרד הרווחה במיליארדי שקלים

משרד הרווחה היה שותף למסקנות הדו"ח ב–2016, ובאומץ לב, העמדה המקצועית של המשרד נותרה בעינה גם כיום. "80% משירותי הרווחה של משרד הרווחה מתנהלים במיקור חוץ, כלומר מופעלים על ידי ספקים חיצוניים", אומר קפלן. "זה נמשך כבר עשרות שנים, כתוצאה מתפישת עולם שהיתה, שלפיה המדינה אינה יודעת להפעיל שירותי רווחה בעצמה ועדיף שהיא תיתן זאת לניהול של גופים מתמחים. בעיקרון, התפישה הזאת נכונה גם היום — טוב שהמדינה לא תתעסק במה שהיא לא מבינה בו. אבל בכל מקרה, המדיניות הזאת כבר קבעה עובדות בשטח והיא אינה ניתנת לשינוי". צריך להעריך את אומץ לבו של קפלן להשמיע בכנות את עמדתו התומכת בהפרטת ההפעלה של מרבית שירותי הרווחה בישראל — במיוחד כשעמדתו של השר הממונה, כץ, אינה נוחה מההפרטה, ועוזרו של השר יושב בחדר ומאזין לדברי המנכ"ל. 

לא מספיק להפריט, צריך גם לדעת לנהל

זה לא אומר, כמובן, שדעתו של קפלן נוחה מהדרך שבה מתנהל מיקור החוץ של משרד הרווחה. פעילות רווחה בסכום של קרוב ל–7 מיליארד שקל בשנה, של משרד הרווחה ושל השלטון המקומי, מסופקת כיום בידי ספקים חיצוניים, הנבחרים במכרזים שעורך משרד הרווחה. מדובר בשירותים רגישים ביותר כמו פנימיות לנוער במצוקה ומקלטים לנשים מוכות, נשים בזנות ודרי רחוב. בסך הכל מדובר ביותר מ–10,000 מסגרות שונות, המופעלות בידי אלפי ספקים שונים, שכולם ממומנים ומפוקחים בידי משרד הרווחה, אבל הניהול בפועל נעשה בידי ספקים חיצוניים — עמותות או חברות פרטיות.

מעון לנערים בסיכון בהרצליה
מוטי מילרוד

למעשה, מתוך כל הפעילות הענפה שמקיים משרד הרווחה, רק הפעילות הנוגעת להפעלת סמכות מעין־שיפוטית נותרה בידי המדינה — חקירות ילדים, קציני מבחן והוצאת ילדים מהמשפחה. משרד הרווחה סבור היה שצריך להכניס תחת הכלל הזה גם את מעונות חסות הנוער, אבל בסוף הסתפק בפשרה של ניהול ממשלתי עם הפעלה פרטית. בנוסף, נותר שריד היסטורי להפעלת השירותים החברתיים בידי המדינה בדמותם של 11 מעונות ממשלתיים לנכים ובעלי מוגבלות שכלית־התפתחותית.

קיומם של מוסדות ממשלתיים יכול לשמש קנה מידה לבחירה להפריט את המוסדות האחרים, אבל מדובר בקנה מידה בעייתי. "המוסדות הממשלתיים", אומר קפלן, "הם הרבה יותר יקרים מהמוסדות הפרטיים, אבל גם יותר איכותיים בשירות שלהם. יחד עם זה, קשה להשוות, כי מדובר במוסדות ותיקים מאוד, שהאוכלוסיה החוסה בהם היא כבר מבוגרת, והם אינם בני השוואה למעונות החדשים יותר המופעלים בידי עמותות פרטיות". השיפוט המקצועי של קפלן, לפיכך, אינו מוצא יתרונות או חסרונות מובהקים בהפעלה ממשלתית או פרטית, ובמפתיע גם לא מוצא הבדלים בין הפעלה פרטית להפעלה על ידי מלכ"ר. "זה בסדר שחברה רוצה להרוויח, כל זמן שאין מדובר ברווח חזירי. למעשה אני מצפה גם ממלכ"ר לצבור עודפים, כדי שיוכל להשקיע בפיתוח המקצועי שלו. חברה פרטית ועמותה חברתית מתנהגות אותו דבר — בגדול, שתיהן מוטות ליצירת עודפים. מבחינה מסוימת אני אפילו מעדיף את החברה הפרטית, כי בעמותות יש לי בעיית שקיפות", אומר קפלן, ומזכיר כי במכרזים שעורך משרד הרווחה אין תחרות על המחיר — המחיר נקבע מראש, בידי עורכי המכרז, ולכן התחרות במכרז היא רק על איכות השירותים.

היעדר תחרות במכרזים - סיכויי הזכייה למתמודד שעבר את תנאי הסף, לפי שירות

קפלן מצביע אפוא על חוסר השקיפות של העמותות כאחת הבעיות בניהול של הפרטת שירותי הרווחה. גם העובדה שהעמותות מתאגדות כדי להילחם בתנאים שהוא מציב במכרזים מרגיזה אותו. הוא פנה בתלונה לרשות ההגבלים, שבינתיים מסרבת להתערב וטוענת כי מדובר בהתאגדויות לגיטימיות במסגרת ויכוחים מול הרגולטור. הבעיות העיקריות, עם זאת, היו ונותרו אלה שעליהן הצביע הדו"ח של משרד ראש הממשלה — מכרזים בעייתים בלי מדדי איכות, תלות בספקים יחידים, והיעדר פיקוח ובקרה על אלפי הספקים. 

"אנחנו משפרים את המכרזים שלנו וכותבים אותם מחדש", אומר קפלן, אבל מודה שהוא עדיין לא פתר את סוגיית מדדי האיכות במכרזים — איך מודדים איכות של טיפול בקשיש סיעודי, ואם צריך להציב מדד כזה (למשל, הפחתת מספר המקרים של פצעי לחץ) כשהחשש הוא שהדבר יביא בעיקר להפחתת הדיווח מצד הספקים ולא לשיפור המצב בפועל. גם המכרזים החדשים, אם כן, יתבססו בעיקר על מדדי תשומות — כמו היחס בין מספר המטפלים למטופל — אבל יש ניסיון להכניס כמה שיותר מדדי תשומות כמותיים, ולבקר היטב את העמידה בהם, וגם לנסות ולפתח תורה של מיזם תוצאות, כלומר הצבת יעדי טיפול פרטניים לכל מטופל, ובדיקה של העמידה ביעדים. 

"הקמנו אגף חדש לפיקוח ובקרה, ואנחנו נמצאים בשלב של קביעת תורת פיקוח חדשה ואחידה לכל המכרזים", אומר קפלן. "הכוונה היא גם לשלב כמה שיותר מדדי שירות כמותיים — כמו זמן המתנה לקבלת תזכיר מעובד סוציאלי וזמן המתנה לקבלה למוסדות — ולהתעקש על המדדים הללו". בנוסף, המשרד עובר תהליך של מחשוב, כדי שכל דו"חות הבקרה — שעד היום לא נעשה אתם הרבה — ימוחשבו, וייקבעו לגביהם כללים של אורות אדומים. אולי גם סוף־סוף יצליחו להסיק מסקנות מהביקורת, לשם שיפור התנאים והדרישות במכרזים.

ולבסוף, יש צורך לקבל החלטה בנוגע לסעיף הטכני של הבינוי: עד היום, מכרזי משרד הרווחה דרשו כי הספק יהיה אחראי גם על שכירת או רכישת המבנה של המוסד. ואולם התברר כי הדבר יוצר תלות בספקים, משום שבמקרה של החלפת ספק צריך גם להעתיק את המוסד למקום אחר. לכן, השאיפה היא לנתק בין השירות שמגיש הספק לבין שכירת הנכס, אלא שגם זה מעורר שאלות בשל הקושי של המדינה לטפל באלפי מבנים שכורים. 

שלל הבעיות שתידרש המדינה לפתור עד שתדע לא רק להפריט, אלא גם לנהל את מדיניות ההפרטה, הוא רב. ועדיין השורה התחתונה של קפלן נשארה כשהיתה. "בעיקרון, ההפרטה לא היתה שגויה", הוא אומר. "היו כמה מקרים שגויים, כמו ההפרטה של מעונות חסות הנוער, אבל בגדול אין לנו מדיניות חלופית אחרת".

שר הרווחה מסר בתגובה: "בראשית שנות ה–90 החל הליך הפרטה מואץ של השירותים החברתיים במדינת ישראל. הפרטה ללא פיקוח הדוק של המדינה נועדה לכישלון ופגעה בטיב השירות שניתן לאזרחים. איכות הפיקוח במשרד העבודה והרווחה חייבה פתרונות מיידיים, ולכן הוריתי על יצירת שיטת בקרה אחידה בכל המסגרות, והובלתי שינוי תפישתי במכרזים, הכולל הוספת תקנים וכתיבה של מתודיקה ברורה להתקשרות, תוך שימת דגש מיוחד על אופן הטיפול באוכלוסיות שהמשרד אמון על חוסנן החברתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#