המועמד המועדף על נתניהו: יעקב פרנקל בדרך חזרה לתפקיד הנגיד? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המועמד המועדף על נתניהו: יעקב פרנקל בדרך חזרה לתפקיד הנגיד?

אם למקורבי נתניהו לא יהיו שפנים נוספים בכובע, המרוץ לתפקיד הנגיד נראה כבר די סגור, וכמו ב-2013 יש סיכוי שהוא יוכרע בהונג קונג ולא בירושלים

32תגובות
יעקב פרנקל
בלומברג

חקיקת חוק בנק ישראל ב-2010 היתה פסגת הישגיו של נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר. החוק, שביצר את מעמדו העצמאי של הבנק המרכזי, פירט גם את תנאי הסף למינוי למשרת חבר בוועדה המוניטרית - הגוף המקצועי הבכיר ביותר בבנק ישראל, שמקבל את ההחלטה על שיעור הריבית במשק.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
בלומברג

תנאי הסף לחברות בוועדה המוניטרית גבוהים מאוד, וכוללים דרישה לתואר שני או שלישי בכלכלה או מינהל עסקים, וניסיון של חמש עד שמונה שנים בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו־כלכלי. רגע לפני שנחקק, הוכנס לחוק סעיף נוסף שכונה בעגה הפנימית של בנק ישראל "סעיף ג'ומס" - משום שנוסף לחוק בלחצו של חבר ועדת הכספים דאז, חיים (ג'ומס) אורון. הסעיף מאפשר גם לאנשים בעלי כישורים פחותים להתמנות לחברים בוועדה.

הסעיף החדש איפשר מינוי של מועמד "בעל ידע, מומחיות וניסיון מקצועי מוכח של עשר שנים לפחות בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו־כלכלי, ובלבד שלא ימונה יותר מחבר אחד לפי הוראות פסקה זו". כלומר, אין למנות לוועדה המוניטרית יותר מחבר אחד שאין לו ידע אקדמי מובהק בכלכלה.

החשבת הכללית מיכל עבדי-בויאנג'ו
תומר אפלבאום

ואולם בניגוד לפירוט הרב בתנאי הסף הנדרשים לחברות בוועדה המוניטרית, חוק בנק ישראל שומר על עמימות בנוגע לתנאי הסף למינוי נגיד הבנק והמשנה לנגיד. ההנחה של מחברי הצעת החוק היתה שתנאי הסף לוועדה המוניטרית חלים באופן מובן מאליו גם על המועמדים לנגידות ולתפקיד המשנה לנגיד הבנק. כל כך מובן מאליו - עד שמחברי החוק לא חשו צורך לציין זאת בנוסח החוק. בדיעבד, ייתכן שזאת היתה הנחה מוטעית.

יתקבלו לוועדה המוניטרית - בקושי

המרוץ למינוי הנגידה או הנגיד הבא של בנק ישראל עוד לא נפתח רשמית, אך מתנהל במרץ מאחורי הקלעים. בורסת השמות הלא־רשמית כוללת בינתיים את הנגידה המכהנת, קרנית פלוג; המנהל הפורש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן; החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו; החשב הכללי המכהן, רוני חזקיהו; ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר יוג'ין קנדל; המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר צבי אקשטיין; וגם שם חדש־ישן - נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל.

יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה
הלאומית לכלכלה

בתוך כך, ככל הנראה, הלוחשים על אוזנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצרפים לרשימה שמות נוספים של מומחים בעלי ידע מוניטרי.

עיון בתנאי הסף לחברות בוועדה המוניטרית מעלה שאלה לגבי שני מועמדים: חזקיהו וגם עבאדי־בויאנג'ו אינם בעלי תואר שני ומעלה בכלכלה. שניהם יכולים היו להתמנות לחברים בוועדה המוניטרית של בנק ישראל רק על בסיס סעיף ג'ומס, בזכות הניסיון העשיר שלהם בניהול מקרו־כלכלי. במקרה של חזקיהו מדובר גם בניסיון עשיר בניהול פיננסי, לרבות היכרות פנימית של עבודת בנק ישראל, בשל תפקידו בעבר כמפקח על הבנקים.

האם העובדה שהשניים הללו היו מצליחים רק בדוחק להתמנות לחברים בוועדה המוניטרית של בנק ישראל צריכה לעורר שאלות לגבי המועמדות שלהם לתפקיד נגיד הבנק עצמו? סביב הסוגיה הזאת יש מחלוקת, שלא נפתרה בחוק בנק ישראל, לגבי הניסיון והידע האקדמי שנדרשים, ובשאלה אם אפשר למנות לתפקיד מי שאינם בעלי רקע מוניטרי מובהק. הרי לב לבו של העיסוק של בנק ישראל הוא ניהול המדיניות המוניטרית.

פרופסור נתן זוסמן
אייל טואג

"אף פוליטיקאי לא נבחר כי מנע משבר"

המועמדים עצמם מכובדים מספיק כדי להבין זאת: עבאדי־בויאנג'ו הבהירה שאינה מעוניינת כלל בתפקיד הנגידה, לאור מינויה לתפקיד יו"ר בית ההשקעות פסגות. עמדתו של חזקיהו - ששר האוצר, משה כחלון, מריץ אותו לתפקיד - אינה ברורה. מועמד בולט נוסף, קנדל, הבהיר גם הוא כי אינו מעוניין בתפקיד. קנדל אמר שאין לו רקע מוניטרי מובהק או יתרון יחסי בניהול מערכת גדולה עם 800 עובדים כמו בנק ישראל, וגם אין לו חשק להתעמת עם הכנסת, שמתעקשת לערער את מעמדו של הבנק המרכזי. "אף פוליטיקאי עוד לא נבחר בזכות זה שהוא מנע משבר פיננסי", אומר קנדל בציניות. "אבל זה בדיוק התפקיד שנגיד בנק ישראל נבחן בו, והפוליטיקאים בישראל מסרבים להבין זאת".

צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל
אליהו הרשקוביץ

קנדל ציין בין מגרעותיו את היעדר היתרון היחסי שלו בניהול מדיניות מוניטרית - וזאת בשעה שהוא אחד הפרופסורים לכלכלה המוערכים והמנוסים בישראל. הדבר רק מדגיש עד כמה סוגיית הידע המוניטרי כתנאי סף לתפקידים בבנק ישראל היא סוגיה מרכזית. לדברי אחד מהמועמדים האפשריים לתפקיד, "נגיד בנק ישראל צריך להתמחות במדיניות מוניטרית, ביציבות כלכלית וגם בניהול פיננסי ופיקוח על הבנקים. להערכתי, המועמד צריך להיות בעל ידע בשניים מתוך שלושת התחומים לפחות".

פרנקל יכול להכין את החליפה?

אם דרישת סף למינוי הנגיד אכן צריכה להיות רקע מובהק ביציבות כלכלית, ניהול פיננסי וניהול מדיניות מוניטרית, עם דגש מיוחד על ניהול מדיניות מוניטרית ודרישה לתואר שני לפחות בכלכלה - רשימת המועמדים מצטמצמת מאוד: אקשטיין, פלוג, זוסמן ופרנקל הם היחידים שעונים על הדרישות. במצב כזה, זוסמן סובל מכך שהוא "כמו פלוג, אבל פחות", ופרנקל עדיין יצטרך להבהיר מה קרה בפרשת תיק החליפות שנטל עמו בחנות דיוטי פרי בהונג קונג ב-2006, עם או בלי לשלם עליו.

רוני חזקיהו, החשב הכללי
עופר וקנין

גם כיום, פרנקל חש שנעשה לו עוול נורא באי־מינויו לנגיד ב-2013, על רקע פרשת תיק החליפות. יש הטוענים כי יש בידיו מסמך מהרשויות בהונג קונג שמנקה אותו מכל אשמה. במקרה כזה, הוא עשוי להיחשב למועמד, ואפילו מועמד מוביל, לתפקיד. כהונתו כנגיד בשנות ה-90 נחשבה מוצלחת במיוחד, והוא היה ונשאר המועמד המועדף על נתניהו.

אם למקורבי נתניהו לא יהיו שפנים נוספים בכובע, המרוץ לתפקיד הנגיד נראה כבר די סגור, וכמו ב-2013 יש סיכוי שהוא יוכרע בהונג קונג ולא בירושלים. נתניהו, שאינו מתכוון לתת לכחלון לנהל את התהליך, ורוצה להחליט על המינוי הגדול האחרון של ממשלתו בעצמו ובלי שותפים, יבקש להותיר חותם בבחירת נגיד כלבבו. אם הרשויות בהונג קונג יאפשרו לו, זה כנראה יהיה פרנקל. אחרת, כנראה מדובר יהיה בפלוג, אקשטיין או מומחה מוניטרי אחר ששמו טרם הוצג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#