מה מחפשים שר ישראלי ומקורב לפוטין ברפת ברוסיה? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מחפשים שר ישראלי ומקורב לפוטין ברפת ברוסיה?

משרד החקלאות והשר להגנת הסביבה מקדמים פרויקט גדול להקמת רפתות עם הקרן הממשלתית הרוסית RIDF, שעליה הטיל ממשל אובמה סנקציות לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2014 ■ השר אלקין: "אנו פועלים מול משרד החקלאות הרוסי"

26תגובות
אורי אריאל ודמיטרי מדבדב
יוסי אלוני

משרד החקלאות, ביחד עם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מקדם פרויקט גדול ברוסיה שבו מעורבת הקרן הממשלתית הרוסית RIDF, שעליה מוטלות סנקציות מצד ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי. בפרויקט מעורבת חברת LR הישראלית. שמה של הקרן הרוסית עלה לכותרות לפני כמה שבועות בארה"ב, כשהתברר שאריק פרינס, איש עסקים המקורב לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נפגש עם מנכ"ל הקרן, קיריל דמיטריב, כמה ימים לפני השבעתו של טראמפ לנשיא.

המגעים בין ממשלות רוסיה וישראל מתנהלים בשנתיים האחרונות. על הקרן הרוסית, שמנהלת 10 מיליארד דולר, הוטלו סנקציות על ידי נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, ב-2014, לאחר פלישת צבא רוסיה לאוקראינה. בראש הקרן, המנהלת סכום של 10 מיליארד דולר, דמיטריב, הנחשב מקורב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בוועד המנהל של הקרן נמצאים אנשים בצמרת הרוסית, ובהם נגידת הבנק הרוסי, אלווירה נביאולינה, שר האוצר, אנטון סילואנוב, ושר הכלכלה, מקסים אורשקין, ולכן הקרן נחשבת לבעלת השפעה גדולה על הפוליטיקה והכלכלה הרוסית.

מעורב נוסף מהצד הרוסי הוא סגן ראש הממשלה הרוסי, ארקדי דבורקוביץ', שאף נפגש בעניין עם עמי לוסטיג, אחד מבעלי LR, והאחראי מטעמה על הפרויקט. דבורקוביץ' נחשב הכוח המניע מהצד הרוסי של הפרויקט, ומי שמעודד את הקרן לבצע השקעות ביחד עם ישראל. הוא גם נפגש בנושא כמה פעמים עם השר אלקין. לדבורקוביץ' אין אמנם תפקיד רשמי בקרן, אך הוא נחשב מקורב לשרי האוצר והכלכלה הרוסים, שיושבים בוועד המנהל שלה.

הקרן הוקמה ב-2011, אך במשך שלוש שנים נחשבה 'רדומה', והיו בה פרויקטים מעטים. הקרן התעוררה לחיים כעבור שלוש שנים, כשהמערב התחיל להטיל סנקציות על רוסיה. לדברי מקור כלכלי שמכיר היטב את פעילות הקרן, ממשלת רוסיה הקימה אותה בתקווה שדרכה היא תוכל לעקוף את הסנקציות. "זה היה דרך שלהם לסבן את האמריקאים, אבל זה לא צלח", אמר המקור. "האמריקאים שמו את הקרן הזאת על הכוונת. מבחינתם, זה בנק ממשלתי לכל דבר. מהיכרותי עם הקרן, זה מנגנון שעלול להתגלות כמושחת, כי הקרן אינה כפופה לאותן אמות מידה של הבנקים הממשלתיים הרוסיים. לעומת הבנקים, הדרג הפוליטי משפיע מאוד על הקרן. אם יש החלטה פוליטית בנוגע לקרן, היא תגבר על החלטה של דרג מקצועי".   

זאב אלקין וארקדי דבורקוביץ'
אלכס קולמויסקי ואמיל סלמן

מקורות המכירים את הפרויקט מתחו ביקורת על כך שישראל מעורבת בפרויקט עם קרן שעליה הוטלו סנקציות, והביעו תמיהה על מעורבותו של אלקין, שאינו קשור למשרד החקלאות. כמו כן, אותם מקורות תהו מדוע משרד החקלאות לא ערך מכרז כדי לבחור את החברה הישראלית שתנהל את הפרויקט, ולא פירסם את עצם המגעים עם הרוסים.

תלונה בנוגע לפרויקט נשלחה למבקר המדינה, ובה הוזכרה, בין היתר, פרשת המסוק הרוסי שבה, בנובמבר 2016, ביקר ראש ממשלת רוסיה, דימטרי מדבדב, במכוון וולקני וקיבל משר החקלאות מתנה – מסוק זעיר ללא טייס בשווי 200 אלף שקל, מהלך שעליו נמתחה ביקורת רבה.   

בפרויקט עצמו צפויות לקום ברחבי רוסיה רפתות תעשייתיות גדולות עם 5,000-3,000 פרות בכל רפת. את ההקמה וההטמעה של המערכות הטכנולוגיות צפויה לנהל LR, שתיכנס לאחר מכן כשותפה בבעלות על הרפתות או על חלקן. את הפרות צפויה LR להביא במיוחד מהולנד ומניו זילנד. לצורך כך, תקום קרן מיוחדת בהשקעה של 100 מיליון דולר.

LR עתידה להשקיע 20 מיליון דולר (סכום שאת רובו תגייס), ואילו הקרן הממשלתית הרוסית תשקיע 80 מיליון דולר. אשראי נוסף יגויס מהבנקים. בהקמת כל רפת יושקעו 40 מיליון דולר. בשלב הראשון, יהיו חמש רפתות שיוגדרו פיילוט. בהמשך, צפויות לקום עוד שלוש עד חמש רפתות. הפרויקט אמור לקום ב-2019 ולהיות הפרויקט הגדול ביותר בענף הרפתות של חברה ישראלית בחו"ל.

משרד החקלאות: "אין כל מתווה מגובש"

רפת תעשייתית ברוסיה
בלומברג

קבוצת LR שבבעלות רועי בן ימי ועמי לוסטיג פועלת בשנים האחרונות בתחומי האנרגיה, התקשורת, התשתיות, החקלאות והתכנון של יישובים באזורים כפריים במדינות עולם שלישי. החברה פועלת ברוסיה כשש שנים, והיתה מעורבת בהקמת רפת גדולה בצ'צ'ניה לפני כמה שנים. הפרויקט הנוכחי צפוי להיות הגדול ביותר שלה במדינה, ובין הגדולים בכלל בהיסטוריה של החברה. החברה הוקמה בשנות ה-80 על ידי בן ימי, לוסטיג ואיתן סטיבה, ששירתו יחד כטייסים בחיל האוויר. סטיבה פרש לפני כמה שנים מהשותפות, והקים עם חיים טייב את חברת מיטרלי.      

מטעמו של אלקין נמסר בתגובה: "השר אלקין, מתוקף תפקידו כיו"ר הישראלי של הוועדה הכלכלית המשותפת של ישראל-רוסיה, יחד עם יו"ר הוועדה הרוסי, סגן ראש ממשלת רוסיה, ארקדי דבורקוביץ', משקיעים את כל המאמצים לפיתוח שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לרוסיה. פרויקט שיתוף הפעולה הישראלי-רוסי בתחום החלב הוא פרויקט הדגל, שעליו סיכמו נשיא רוסיה וראש ממשלת ישראל כבר לפני שנתיים, והוא מתקדם בערוץ שיח בין ממשלתי בין משרד החקלאות הישראלי לבין משרד החקלאות הרוסי.

"הצד הישראלי הממשלתי, לפי מיטב ידיעתנו, אינו מנהל שום מגעים עם אף קרן רוסית, אלא אך ורק עם משרד החקלאות הרוסי. סוגיית המימון לפרויקט היא סוגיה פנים-ממשלתית רוסית שצריכה להיות מוכרעת ברוסיה ברמת החלטת ממשלה, שהצד הרוסי עובד על הכנתה בחודשים אחרונים ושעדיין לא אושרה, כמו גם שאלת האזורים שבהם יפעל הפרויקט לראשונה וצורת התמיכה של הממשלה הרוסית".

משרד החקלאות מסר בתגובה: "המשרד אינו מנהל כל מגע עם שום גורם מימוני. המשרד מצוי במגעים מול משרד החקלאות הרוסי לקידום פרויקט בתחום החלב. נכון לעכשיו, אין כל מתווה מגובש בעניין הפרויקט, כל שכן הליך מכרזי לבחירת אינטגרטור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#