עמידה ביעדים: אלה המשרדים הגרועים בממשלה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמידה ביעדים: אלה המשרדים הגרועים בממשלה

תרבות הניהול של הממשלה עוברת מהפכה: 78% מהחלטות הממשלה, ו-77% מהיעדים שקבעו לעצמם משרדי הממשלה בתוכניות העבודה שלהם מתבצעים ■ זוהי קפיצת מדרגה בתכנון, במדידה וביכולת הביצוע הממשלתית ■ רק חבל ששניים מהמשרדים המרכזיים לא שותפים לה

7תגובות
ליברמן בוועידת השלטון המקומי, בפברואר
עופר וקנין

משרד החוץ ומשרד הביטחון הם שני המשרדים הגרועים בממשלת ישראל. בוודאות. יש לנו מדדי ביצוע שמוכיחים זאת — שני המשרדים כל כך כושלים שהם לא מסוגלים אפילו להכין לעצמם תוכנית עבודה, ובוודאי שהם לא מסוגלים להעמיד לעצמם יעדים בני מדידה, וגם להימדד על פיהם.

העובדה שמדובר בשני משרדים חזקים, שמחזיקים מעצמם מקצועיים, אינה צריכה להטעות: העובדות מוכיחות שתדמית לחוד ומציאות לחוד. משרד שלא מסוגל להכין תוכנית עבודה הוא משרד שסובל מניהול כושל, נקודה.

חדלונם של שני המשרדים המפוארים הללו זועק לנוכח פריצת הדרך הניהולית של שאר משרדי הממשלה, לרבות משרדים שנהנים ממוניטין נמוכים בהרבה משל החוץ והביטחון. זאת השנה השנייה ברציפות שממשלת ישראל, על שלל משרדיה ויחידות הסמך שלה, מפרסמת את ספר תוכניות העבודה של כל משרד — לרבות יעדי התפוקה והתוצאה של כל סעיף בתוכנית. זאת השנה השנייה ברציפות שהממשלה ישראל, על שלל משרדיה ויחידות הסמך שלה, מפרסמת גם את המדידה של ספר תוכניות העבודה — האם משרדי הממשלה עמדו ביעדים שהם קבעו לעצמם, באיזה שיעור הם עמדו ביעדים, ובמידה שהיעד הוחמץ — מה הסיבה לכך, ומה המשרד הרוולנטי עומד לעשות בנידון.

אי־אפשר להפריז בחשיבות הפרסום הכפול הזה, ותעיד על כך העובדה שככל הנראה רק ארבע ממשלות מפותחות אחרות בעולם מעיזות לעמוד באומץ כזה מול ציבור הבוחרים שלהן, ולהגיש לו דין וחשבון שנתי על מה המטרות והיעדים שלהן, ועד כמה הם הצליחו לשרת את הציבור בהשגת היעדים.

משרד החוץ בירושלים. נמנע מדיווחים
אוליבייה פיטוסי

התעוזה לפרסם מדד ביצוע כמותי, מתוך ידיעה כי ייתכן שהמדד יוחמץ, ובשנה שלאחר מכן לעמוד בשקיפות מול הציבור ולנמק מדוע המדד לא הושג, היא תעוזה שממשלות מעטות בעולם ניחנות בה. ממשלת ישראל ניחנה בתעוזה הזאת. זאת פרט לשני משרדים — חוץ וביטחון — שאין להם את התעוזה או את המקצוענות הנדרשת לכך.

ערב חג הפסח מפרסמת הממשלה דו"ח ביצוע כפול: הביצוע של החלטות הממשלה והביצוע של ספר תוכניות העבודה. הפרסום נעשה על ידי אגף תכנון ומדינות במשרד ראש הממשלה, בראשותו של אורן כהן, ותחת הנחייתו הנמשכת של מנכ"ל משרד ראש המממשלה, אלי גרונר.

שיפור במימוש החלטות ממשלה

בשני המקרים, הביצועים על פניהם מרשימים מאוד, ויש בהם מגמת שיפור נמשכת משנה לשנה. כך, 65% מהחלטות הממשלה ב–2015 בוצעו, ב–2016 השיעור השתפר ל-67% וב–2017 הגענו כבר לשיעור ביצוע של החלטות ממשלה של 75%. מאז כינונה של הממשלה הנוכחית, הממשלה ה-34, במצטבר מ–2015 שיעור הביצוע של החלטות הממשלה מגיע כבר ל–78%.

משרד הביטחון בקריה בתל אביב
תומר אפלבאום

אם השיעור הזה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, צריך לציין שמדובר במדידה רק של החלטות הממשלה הביצועיות (מספר החלטות הממשלה המלא הוא כפול מכך), וכי כמחצית מההחלטות הביצועיות הן החלטות קלות יחסית לביצוע. למשל, הקצאת תקציב, הקמת ועדות והחלטות תהליכיות נוספות. רק מחצית מההחלטות שנמדדו, כלומר, הן החלטות שנוגעות לביצוע מדיניות, אבל גם לגביהן שיעורי הביצוע הם טובים יחסית.

באגף תכנון ומדיניות במשרד ראש הממשלה מציינים כי אחת התופעות הרעות שאפיינו את ממשלת ישראל בעבר — החלטות ממשלה שנשכחו, ואפילו המשרד הרלוונטי לא היה מודע לקיומן — אינה קיימת יותר. משרדי הממשלה, ביודעם שמשרד ראש הממשלה מודד אותם על מימוש החלטות, כבר מינו אחראים למעקב אחר ביצוע ההחלטות הרלוונטיות לכל משרד.

המעקב השיטתי, והפרסום שלו, משנים את תרבות העבודה של הממשלה. כך, אפשר להניח שהשיעור הגבוה של החלטות תקציביות שמבוצעות (86%, וזה כשמשרד האוצר הוא דווקא אחד המשרדים החלשים בביצוע החלטות ממשלה) נובע מכך שהאוצר יודע שעוקבים אחריו.

האוצר הוא גם אחד הזרזים לשינוי התרבות של הממשלה: קביעת כלל הנומרטור, האוסר לקבל החלטת ממשלה עתידית שאין לה מקור תקציבי, חוללה מהפכה. המעקב אחר החלטות הממשלה מגלה שב–2017 לא התקבלה אף החלטת ממשלה בלי מקור תקציבי, ומספר ההחלטות שהאוצר נאלץ להקצות להן תוספת תקציב כדי לעמוד בכלל הנומרטור פחת גם הוא מאוד. מדובר בכ–20 החלטות, עם כמה מאות מיליוני שקלים בודדים של תוספת תקציב במהלך 2017.

אלי גרונר
מארק ישראל סלם

עומדים ביעדי הביצוע — גם אם הם קשים

הביצוע של ספר תוכניות העבודה הוא מרשים לא פחות: 66% מיעדי הממשלה ל–2017 הושגו במלואם. עוד 7% בוצעו בשיעור של 80% ו–4% בשיעור של 60%. בסך הכל, 77% מיעדי הממשלה בוצעו בשיעור של יותר מ–60%. זהו שיעור ביצוע מרשים מאוד, ומרשימה לא פחות העובדה שלא ניכרת בממשלה נטייה להנמכת רף מדדי הביצוע שהיא קובעת לעצמה מחשש להתבזות במקרה של אי־עמידה ביעדים.

להפך, הדבר שמושך ביותר את העין, בדיווח על עמידה בתוכניות העבודה של הממשלה, הוא ההסברים שנדרשו המשרדים לספק דווקא לגבי אותם מדדים שהוחמצו, כלומר ששיעור הביצוע שלהם היה נמוך מ–60%. הביאורים מאפשרים לנו לקבל הצצה לתהליך העובדה של הממשלה, לקשיים ולחסמים שמעכבים את עבודת הממשלה, ומכאן לנסות ולהסיק לגבי התהליכים שמחייבים שיפור.

כך, משרד התחבורה הסביר את המדיניות החדשה שלו לבחינת העמידה של חברות הביצוע הממשלתיות באבני דרך שנקבעו להן, והחמצת היעד שנקבע לכך: "משרד התחבורה התחיל ב–2016 למדוד באופן רבעוני את עמידת זרועות הביצוע שלו — חברות תשתית התחבורה, בתוכנית העבודה השנתית.

"דווקא מפני החשיבות הרבה שמינהל תשתיות רואה בעמידה באבני הדרך, הוחלט לא להתפשר על איכות המדידה, ולכן המינהל מקפיד על עמידה מלאה באבני הדרך, ולא ניתן ציון חלקי על עמידה חלקית ביעדים. יצוין, כי תוכניות העבודה של חברות התשתית תלויות גם בגורמים אחרים בשוק התשתיות. כאשר יש עיכובים בפרויקטים בגלל אי־הסכמות עם רשות העתיקות/קצא"א/ תש"ן/חברת החשמל/גופי תשתית אחרים, או ועדות תכנון.

"יכולת העמידה באבני הדרך נפגעת. ככלל אפשר לומר כי סוגיית ריבוי גופי התשתית בישראל ומורכבות תכנון וביצוע הסטת התשתיות בישראל מהוות את החסם המרכזי להתקדמות פרויקטי תשתית התחבורה וכי מומלץ לקיים עליה חשיבה רוחבית ברמת הממשלה".

מההסבר הזה אנחנו למדים גם על המדיניות החדשה, שנועדה לשפר את הביצוע של חברות התשתית הממשלתיות, וגם על החסם העיקרי בביצוע פרויקטי תשתית בישראל — חוסר שיתוף הפעולה בין חברות התשתית הממשלתיות השונות.

הדוגמה הזאת ממחישה את החשיבות העצומה של ספר תוכניות העבודה של הממשלה, ואת המדידה של העמידה ביעדים שנקבעו בו: לא רק שהממשלה סיגלה לעצמה תרבות של תכנון לטווח ארוך, לרבות מדדים כמותיים מדידים, אלא שהממשלה גם לומדת מהכישלונות בהשגת המדדים, ומה נדרש כדי למנוע את הישנות הכישלונות בעתיד. בכך התכנון, הצבת המדדים, והפרסום של העמידה במדדים, משתלבים כולם ביצירת מהפכה תרבותית ניהולית בממשלת ישראל.

די מזעזע שהמהפכה המדהימה הזו פוסחת של שני משרדים מרכזיים בממשלה, חוץ וביטחון, שנשארים מפגרים הרחק מאחור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#