"אסור להכניס אותנו!": המיילים חושפים - כך מתערבות חברות פרטיות בחוק שאושר בכנסת

איגוד הבנקים טוען כי לאחר שחוק שטרום אושר בוועדת הרפורמות, הוכנסו בו שינויים מהותיים בעקבות מעורבות של גורמים פרטיים - ללא ידיעת חברי הכנסת ■ הטענה מבוססת על תכתובות מייל שנחשפו בין החברות Feezback ו–Wobi לגורמים בממשלה

צבי זרחיה
תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה
תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה

בישיבה של ועדת הרפורמות בדצמבר 2016 שנמשכה עד שעת לילה מאוחרת, הוקרא בעל פה נוסח חוק שכלל הסדרים שלא נכללו בהצעת החוק המקורית. חברי הכנסת שאישרו את החוק בקריאה שנייה ושלישית כלל לא ידעו שהוכנסו שינויים בנוסח שלו. אתמול נחשף כי הנוסח שונה בעקבות לחצים מצד חברות פרטיות שהחוק נועד לפקח עליהן.

תכתובות מייל בין החברות הפרטיות Wobi ו–FeezBack לגורמים בממשלה, שנחשפה בעקבות עתירה מינהלית של איגוד הבנקים נגד הכנסת ומשרד האוצר, מגלה את מעורבותן של החברות בהליכי החקיקה, בשלב הביניים שבין אישור החוק בוועדת הרפורמות להצבעה עליו במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

בכנסת נהוג לבצע שינויים טכניים לאחר אישור נוסח החוק בוועדה ולפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית — לאחר הסכמת היועצים המשפטיים. אך במקרה זה, טוענים באיגוד הבנקים כי השינויים שבוצעו היו מהותיים, וכאלה שמיטיבים עם החברות הפרטיות.

בין השאר, הוחלט לא להחיל חלקים נרחבים ומרכזיים מחוק שירותים פיננסיים על החברות להשוואת נתונים — בניגוד להחלטת הוועדה להחיל את החוק עליהן — ובהם סעיפים הנוגעים לניגוד עניינים של החברות האלה, עיצומים כספיים, אחריות פלילית, אחריות נושא משרה, תחולת חוק הגנת הצרכן והיתר שליטה. ועדת הרפורמות לא כונסה שוב כדי לאשר את הנוסח החדש ללא הסעיפים האלה.

החלק הידוע ביותר של חוק שטרום עוסק בדרישה להפריד את חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים המחזיקים בהן. טענות האיגוד אינן מתייחסות לחלק זה, אלא לחלק בחוק שאושר חרף התנגדות הבנקים ובנק ישראל, הנוגע להשקת ממשק טכנולוגי המכונה Read Only.

ממשק זה מאפשר לחברות טכנולוגיה לאסוף מידע על הריביות והעמלות שמשלמים לקוחות הבנקים, בהסכמתם של הלקוחות — כדי להציע ללקוחות חלופות טובות יותר בבנקים אחרים או באפיקים אלטרנטיביים.

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרלצילום: אוליבייה פיטוסי

מנגנון זה הוסדר באמצעות תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שחל על כל נותני השירותים הפיננסיים שאינם בנקים, כמו בתי השקעות וגופים מוסדיים). התיקון הוסיף לחוק פרק בשם "שירות להשוואת עלויות פיננסיות", שבו נקבע כי כל גוף פיננסי יחויב לאפשר ללקוח — או לחברה שנרשמה במרשם מיוחד וקיבלה ייפוי כוח מאת הלקוח — "לצפות באופן מקוון במידע פיננסי הנוגע ללקוח והנמצא בידי הגוף הפיננסי". הצפייה תיעשה באמצעות "מנגנון טכנולוגי מאובטח וכן באמצעות שימוש בסיסמה ייעודית", בלי אפשרות לבצע פעולות בחשבון (ומכאן השם Read Only — קריאה בלבד). המידע יוכל לשמש את החברה לשם השוואת ריביות על מסגרות אשראי בחשבון עו"ש, ריביות על תוכניות חיסכון ויתרות זכות, עמלות וכיו"ב, ולשם מתן ייעוץ בהתנהלות פיננסית.

עתירתו של איגוד הבנקים מתבססת על דבריה של היועצת המשפטית של ועדת הרפורמות והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, שטענה באותה ישיבה לילית: "אני מוכרחה לומר שאפילו אני, שחשבתי שיש לי את הנוסח האחרון של החוק, הופתעתי כרגע על ידי חלק מהסעיפים שהוקראו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. אני לא חושבת שבצורה כזאת אפשר לדון בצורה רצינית בנושא כל כך כבד".

המכתב של איגוד הבנקים נשלח באמצעות עורכי הדין ד"ר ישראל לשם וד"ר איסר בירגר ממשרד עורכי דין מיתר ליקוורניק לשם טל ושות'. עורכי הדין מציינים כי למרות דבריהם של בנדלר וחברי כנסת, הצביעה הוועדה ב–14 בדצמבר בשעות הבוקר על נוסח פרק ה–Read Only כמעט ללא דיון מהותי בו.

לקראת סוף הישיבה ב–13 בדצמבר ולאחר שהוקרא הנוסח המוצע, ביקש נציג משרד האוצר, עו"ד ברוך לוברט, כי הוועדה תסמיך את משרד האוצר לבצע התאמות לנוסח, כך שפרק ה–Read Only יוכנס כפרק בתוך חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. הטעם לכך היה שבדרך זו ייחסך הצורך להעתיק את מכלול ההסדרים הקיימים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לחוק עצמאי בעניין ה–Read Only.

"הליכי חקיקה חפוזים ובלתי־ראויים"

איגוד הבנקים טוען במכתב כי נפלו פגמים מהותיים בהליך חקיקתו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שאושר בינואר 2017. בין השאר, טוען האיגוד כי במהלך החקיקה בוצעה "התערבות פסולה וחסרת תקדים של הרשות המבצעת וגורמים פרטיים בעבודת החקיקה המהותית של הכנסת", שהביאה ל"תקלה חוקתית ממדרגה ראשונה".

תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה
תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה

לטענת האיגוד, "ניתוח הליכי חקיקת הפרק מלמד כי נפלו פגמים חמורים יותר מאלה שאירעו בעניין מיסוי הדירה השלישית (חוק שנפסל בבג"ץ בעקבות פגמים שנפלו בהליך חקיקתו בוועדת הכספים של הכנסת, הנוגעים בעיקר להיעדר זמן מספק לדיון ענייני בנוסח הצעת החוק שהובא להצבעה; צ"ז). הפגמים כוללים עריכת שינויים מהותיים בידי הרשות המבצעת וגורמים פרטיים בנוסח הצעת חוק לאחר שזו יצאה מוועדת הרפורמות (זאת, בנוסף לפגיעה המשמעותית בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת במסגרת הדיונים בוועדה). פעולה זו הובילה בסופו של דבר לנוסח חוק שונה מזה שנידון בוועדה, כשהשינויים נוגעים גם להיעדר תחולתן של נורמות מהותיות, סמכויות אכיפה רגולטוריות וסנקציות מינהליות.

באיגוד הבנקים כתבו: "במסגרת הישיבה שהתחילה ב-13 בדצמבר 2016 ב-17:30 ונמשכה עד 2:00 בלילה, הוקרא לראשונה (בעל פה) נוסח מוצע של פרק ה-Read Only לחוק, שכלל הסדרים חדשים שלא נכללו בהצעת החוק המקורית. דיון לילי זה התקיים בלי שמסמך המפרט את פרק ה-Read Only הונח בפני הוועדה. באותו דיון, ציינה בנדלר, כי הפרק הוא למעשה 'חוק חדש', המוקרא בנוסח שלא עמד בפניה, באופן שלא איפשר לחברי הכנסת ללמוד אותו קודם לדיון ואינו מאפשר לדון בו בצורה רצינית".

במכתב מצביעים על שני פגמים: "הראשון נוגע לפגיעה בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת והליכי חקיקה חפוזים ובלתי־ראויים, סוגיה שכידוע נידונה באחרונה בבג"ץ בעניין מיסוי הדירה השלישית". הפגם השני, החמור ממנו לטענתם, היה "שמליאת הכנסת הצביעה בקריאה שנייה ושלישית על חוק שונה לחלוטין — בכמה היבטים מהותיים שלו — מזה שאושר על ידי חברי הכנסת".

לדברי האיגוד, בחודש שחלף בין הדיון האחרון בוועדה לבין ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית, ערכו גורמים במשרדי הממשלה שינויים מהותיים בנוסח החוק, "ככל הידוע ללא ידיעת חברי הכנסת וללא אישורם הרשמי".

לטענת האיגוד, "במהלך חודש זה הוחלפו מאות הודעות מייל בעניין הוראות החוק וניסוחו, המסתכמות בלא פחות מ–160 שרשורים בין גורמים שונים. גורמים אלה כללו את בנק ישראל, רשות ההגבלים העסקיים, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, יו"ר ועדת הרפורמות וגורמים פרטיים". באיגוד מלינים גם על כך שלשינויים היו שותפים "גורמים פרטיים מסוימים בלבד, שעתידים להיות מפוקחים על ידי החוק".

תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה
תכתובות המייל בין FeezBack ו–Wobi לגורמים בממשלה

"סעיפי העונשין לא הגיוניים בהקשר שלנו"

לפי איגוד הבנקים, "עיון בתכתובות בין גורמים פרטיים אלה לגורמים באוצר, שחלקן נושאות את הכותרת 'נוסח עדכני — לעיניך בלבד', מעלה תמונה קשה של התערבות מסוג אסור בנוסח הצעת חוק שאושרה על ידי חברי הכנסת, לרבות הערות בנוסח כמו: 'כל סעיפי העונשין לא הגיוניים בהקשר שלנו — תורידו את זה ותקבעו ספציפית דברים מתאימים בתקנות'; 'איך נכנסו הנה קנסות + קנסות אישיים על נושאי משרה? זה לא הגיוני בכלל ומגביל באופן לא הגיוני את הפעילות'; 'אסור בשום אופן להכניס אותנו להגדרה של נותן שירותים פיננסיים! — מציעה למחוק את סעיף א(2)'".

עוה"ד לשם ובירגר הוסיפו: "מדובר במכלול הוראות רגולטוריות שבסופו של דבר לא הוחלו על נותני שירות להשוואת עלויות, בלי שהדבר נידון או אושר בוועדה", טוענים עורכי הדין.

לפי מכתבם של עורכי הדין, "מההתכתבויות עולה לכאורה כי חברת FeezBack היא זו שביקשה מתן 'פטור' לנותני שירות להשוואת עלויות מהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. למשל, במייל שנשלח מהחברה לאוצר ב–20 בדצמבר נכתב: 'צריך לשים לב שכל הדברים האלה הם חסם כניסה (לא רק בפנינו), ולכן אני חושבת שצריך לקבוע אותם, אבל באופן מצומצם ולא סתם להחיל באופן גורף משהו שנקבע על גופים שנותנים שירותים פיננסיים בעצמם ולא רק שירותי עזר.

"במייל נוסף שנשלח לאוצר ב–25 בדצמבר, תחת הכותרת 'העבר: דחוף — ריד אונלי: נוסח מעודכן RE', נכתב: 'אני לא מבינה למה פתאום מחילים 'בדלת האחורית' הגבלות נוספות מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (צרכניות, עונשיות ועוד כאלה שלא מותאמות לשירות), וזה עוד לפני שהתחיל הדיון על התקנות. אני חושבת שזה פשוט לא נכון. זה לא הגיוני להתחיל את הדיון על התקנות ככה. זה כבר איזון לא הגיוני לפעילות'".

לשם ובירגר מדגישים: "מעיון בהצעת החוק כפי שהוגשה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, עולה כי לפחות חלק מהדרישות הנ"ל יושמו בנוסח החוק". לטענתם, השינויים שנעשו "בהחלט אינם בבחינת 'שינויי ניסוח' בלבד. מדובר בתקלה חקיקתית חמורה שהביאה לשינויים מהותיים בנוסח הסופי של החוק, בניגוד להחלטות הוועדה".

מהכנסת נמסר: "מכתבם של עורכי הדין לשם ובירגר הגיע זה עתה והטענות המפורטות בו ייבחנו על ידי הייעוץ המשפטי לכנסת".

באיגוד הבנקים סירבו להגיב.

מחברת FeezBack נמסר בתגובה: "מישהו באיגוד הבנקים נלחץ מהרפורמה שתחסוך לצרכן הישראלי מיליוני שקלים בשנה. אף שגורמים שונים מנסים לפגוע בתהליך, אנו נחושים להמשיך ולהוביל את מהפכת הצרכנות הפיננסית בישראל. מיותר לציין שכל הפעילות לקידום הרפורמה נעשתה במסגרת הדיונים על החוק, ונציגי החברה נטלו חלק בדיונים הללו באופן פומבי וגלוי לכל. יודגש כי טענות האיגוד ריקות מתוכן, מדוע מה שמותר לבנקים ולאיגוד הבנקים, המביעים את דעתם בכל הליך חקיקה הנוגע להם, אסור לחברות אחרות הפועלות לטובת הגברת התחרות בשוק? אם משהו השתנה בניסוחים אחרי הדיון בוועדה זה לטובת הבנקים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker