כלכלה בת 70

מהמעצמה הסובייטית לאימפריית האלתורים

טקס חגיגי שנערך בנתב"ג בתחילת שנת סימן את רגע השיא בעלייה שהחלה בסוף שנות ה–80, עם פתיחת שעריה של המעצמה הסובייטית. בניגוד לעליות קודמות, הפעם המדינה לא יישבה את העולים במקומות מוגדרים, אך הם התרכזו בעצמם בערים ויישובים מסוימים

עדי הגין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עולים חדשים מברית המועצות
עולים חדשים מברית המועצותצילום: משה מילנר / לע"מ

בטקס חגיגי שנערך בנתב"ג בתחילת שנת 2000, שבו השתתף ראש הממשלה דאז אהוד ברק, התקבל בישראל העולה המיליון מבריה"מ. אמנם מדובר היה בקבוצה של 50 עולים ולא בעולה יחיד, אבל האירוע סימן את רגע השיא בעלייה שהחלה בסוף שנות ה–80, עם פתיחת שעריה של המעצמה הסובייטית. בניגוד לגל העלייה של שנות ה–70, רוב העולים לא עלו ארצה ממניעים אידיאולוגיים ציוניים, אלא כלכליים. רבים מהם בכלל בחרו להגר לארה"ב, אך זו סגרה את שעריה בתחילת 1990 לבקשת ישראל.

נחשול העולים, שהציפו את ישראל בתחילת שנות ה–90, הכבידו על הכלכלה, וסל הקליטה קוצץ משמעותית בין סוף שנות ה–80 לסוף שנות ה–90. מעורבות המדינה בקליטת העולים הצטמצמה עם הזמן, וכך למשל נדרשו העולים למצוא אולפנים ללימוד עברית בכוחות עצמם, כמו גם דירות. בניגוד לעליות קודמות, הפעם המדינה לא יישבה את העולים במקומות מוגדרים, אך הם התרכזו בעצמם בערים ויישובים מסוימים.

הביקוש העצום לדירות הביא למחסור אקוטי ביחידות דיור, מה שהזניק את מחירי הנדל"ן. שר השיכון דאז אריאל שרון יזם תוכניות לעידוד הבנייה, כמו זירוז משמעותי של הליכי תכנון שונים, תמרוץ חברות הבנייה והטבות מס למשכירי דירות. אך למרות המאמצים, נותרו עולים רבים מחוסרי קורת גג, והמדינה נאלצה להקים 430 אתרי קרוואנים, שהכילו כ–27 אלף יחידות דיור.

על פי הלמ"ס, כשליש מהעולים של שנות ה–90 הגיעו עם השכלה על־תיכונית. על פי מחקר של עופר גור, קרנית פלוג וניצה קסיר שנערך בתחילת שנות ה–90, גל העלייה הביא לכך שכוח העבודה בישראל הוא מהמשכילים ביותר בעולם, אך פחות ממחצית מהעולים בעלי השכלה גבוהה עבדו בתחום לימודיהם.תעודותיהם של רבים לא הוכרו בישראל, והם נדרשו לעמוד במבחני התאמה מיוחדים. ישראל העניקה הטבות למעסיקים שהעסיקו עולים חדשים, אבל למרות הניסיונות לשלבם, רבים מהעולים נאלצו לעבוד בעבודות זמניות, שלא הלמו את השכלתם, עד שעמדו במבחני התאמה, אם בכלל.

מחקר מ–1995, שבחן את רמת השכר של העולים המשכילים (בעלי 16 שנות לימוד ומעלה) ביחס לרמת השכר של ישראלים ותיקים בעלי אותה רמת השכלה, הראה שרמת השכר של העולים, ביחס לוותיקים, עולה בהתמדה: שכרו של עולה חדש בעל ותק של שנה אחת בישראל עמד על 40% משכרו של ישראלי ותיק, תוך ששכרו של עולה שהתגורר שש שנים בישראל הגיע לכ–70% משכרו של ישראלי ותיק. ואולם על פי נתוני הלמ"ס מ–2014 הפערים עדיין לא צומצמו לחלוטין: ההכנסה הממוצעות ברוטו לחודש למשק בית של עולים שעלו החל ב–1990 היתה 14,074 שקל, לעומת במשקי בית של ותיקים — 20,945 שקל. בנוסף, רק 51.7% ממשקי הבית של העולים מתגוררים בדירות שבבעלותם, לעומת 73% בקרב משקי הבית של הוותיקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker