בזבוז כסף או נכס אסטרטגי? תלוי את מי שואלים - חדשות - דה מרקר TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
70 שנות כלכלה

בזבוז כסף או נכס אסטרטגי? תלוי את מי שואלים

מבחינות רבות מלחמת ששת הימים היא קו פרשת המים בכלכלה הישראלית. אחריה המריא תקציב הביטחון ומאות אלפי ישראלים התיישבו בשטחים שנכבשו.

13תגובות
ימיה הראשונים של ההתנחלות אלון מורה
משה מילנר / לע"מ

בלתי אפשרי לכמת את המשמעות הכלכלית של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מבלי להתייחס למשמעותה המדינית. מי שמאמין שההתיישבות תורמת למצבה הביטחוני של המדינה, יראה בהשקעות העתק הנעשות מעבר לקו הירוק השקעה אסטרטגית חשובה לא פחות. מי שמאמין כי ההתנחלות ביהודה ושומרון היא מכשול בפני השלום, יגיד כי אלמלא ההתיישבות היינו נהנים מתהליך מדיני אשר היה מאפשר למדינת ישראל לצמצם את השקעותיה בתקציב הביטחון, ומי יודע — אולי לגזור דיווידנדים כלכליים שתהליך שלום היה מניב.

אין לנו יכולת להעריך אם מדובר בתרחיש ריאלי. עם זאת, אפשר להצביע על כמה נקודות משמעותיות הנוגעות למשמעות הכלכלית של ההתיישבות ביהודה ושומרון.

1. השקעות הממשלה בשטחים גבוהות משמעותית מבשאר המדינה. על פי הערכות, מדובר בהשקעה עודפת של 1–2 מיליארד שקל בשנה שמופנית לאזור, ולא היתה מושקעת בו אילו אותם תושבים היו מתגוררים בתוך גבולות הקו הירוק. נתון זה נובע מדו"חות של הממשלה אודות הוצאותיה על יישובים השוכנים מעבר לקו הירוק ומנתונים של הלמ"ס וגופים דוגמת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. הנה כמה דוגמאות: מערכת החינוך בהתנחלויות נהנית מתקצוב עודף של חצי מיליארד שקל בשנה, ההשקעה בביוב כמעט כפולה מהחלק היחסי של אוכלוסיית האזור באוכלוסיית המדינה. השטחים עולים יותר. הסיבה לכך היא לא רק האפליה לטובה שממנה נהנים תושבי האזור: חלק מההשקעה העודפת הזו נובע מכך שההתיישבות ביהודה ושומרון היא כפרית ברובה, סוג התיישבות הדורש השקעה גדולה יותר בתשתיות פר נפש. ברמה הכלכלית עדיין מדובר בהשקעה עודפת.

2 .סביר כי אלמלא ההתיישבות בשטחים, התעשיינים והחקלאים הישראלים המייצאים את מרכולתם לחו"ל היו נתקלים בפחות חרמות בניסיונותיהם לפרוץ לשווקים זרים.

3. תארו לעצמכם ש–400 אלף היהודים המתגוררים כיום בשטחים היו מתגוררים בתוך גבולות הקו הירוק. מדובר בתוספת של כ–5% לאוכלוסיה המתגוררת בגבולות 67', שהיתה מגבירה את הלחץ על הדיור ועל השטחים הפתוחים. גם מחנות ובסיסים צבאיים רבים היו צריכים למצוא לעצמם מקום חדש בתוך גבולות אלה. סביר להניח שהיה פה צפוף ויקר יותר לרכוש דירה. במקביל, חלק מהתקציבים העודפים המופנים ליהודה ושומרון יכולים היו להיות מופנים לחיזוק יישובים קיימים בפריפריה שבתוך גבולות הקו הירוק, דבר שהיה מחזק את מצבם הכלכלי ומסייע לצמצום פערים.

4. מלחמת ששת הימים היא קו פרשת המים בכלכלת ישראל, שלאחריה החל תקציב הביטחון להמריא, כשהוא מגיע לשיא של כמעט 30% מהתוצר במלחמת יום הכיפורים. רק הסכמי השלום — תחילה עם המצרים ובהמשך עם הירדנים והפלסטינאים — הצליחו להוריד אותו חזרה לרמה של 6% מהתוצר. אפשר אם כך להעריך כי ההחזקה ביהודה ושומרון לכל הפחות מנעה ירידה גדולה ומהירה יותר בתקציב הביטחון, אם לא גרמה לצמיחתו. כפי שהעיר ארגון ה–OECD בדו"ח שפירסם באחרונה, צמצום בתקציב הביטחון הוא מהלך שהמשק הישראלי צריך לשאוף אליו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#