הנתיב המהיר מצפון אפריקה לסוף העולם - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כלכלה בת 70

הנתיב המהיר מצפון אפריקה לסוף העולם

"בהתחלה הם שלחו גם את הפולנים לעיירות הפיתוח. היה ניסיון להיות קשוחים עם כולם באופן שוויוני, אבל בישיבות סגורות של הסוכנות רואים שהם התרככו מול האנשים שהיו דומים להם"

3תגובות
ימיה הראשונים של אופקים
משה פרידן / לע"מ

"הביאו את העולים באמצע הלילה. בחושך הם לא ראו לאן הגיעו, ולכן ההתנגדות לרדת מהמשאית פחתה. למחרת, כשהתבררה האמת, זה כבר היה מאוחר מדי". כך סיפר לפני כשנה ד"ר אהרון (אהרל'ה) כהן, בראיון ל–Markerweek.

"אחד הסיפורים ששמעתי מבן ציון גלר מקיבוץ רוחמה, שעליו הוטלה המשימה להקים את מעברת האוהלים שבהמשך נהפכה לשדרות, היה על קבוצת העולים הראשונה שהגיעה לשם. בן ציון סיפר שאמרו לו שעולים יגיעו רק אחרי חג שבועות, אבל כבר לפני פסח הפתיעו אותו. לדבריו, באחד הימים כשהוא היה עסוק בהקמת אוהלים, הוא לפתע שמע רעש של משאית גדולה מתקרבת. עוד לפני שראה את הנהג, הוא שמע צעקה: 'מי זה כאן בן ציון גלר?', ומיד אחריה: 'בוא תחתום על הסחורה'. הוא התקרב ולא הבין באיזו סחורה מדובר, שהרי היתה לו כל הסחורה הנחוצה לבניית האוהלים. ואז הנהג הרים את ארגז המשאית ושפך שלוש משפחות של עולים מכורדיסטן. ממש כמו ששופכים חול".

עיירות הפיתוח, ובהן ירוחם, אופקים ושדרות, הוקמו בשנות ה–50 וה–60 כדי לסייע בפיזור האוכלוסין במדינה הצעירה שסבלה מצפיפות יחסית באזור המרכז. עיירת הפיתוח הראשונה שהוקמה ב–1950 היתה בית שמש.

לאכלוס העיירות האלה, שבחלקן הוקמו על מעברות קיימות, ללא תשתית הולמת של חינוך, תרבות ואפילו מגורים, נווטו העולים החדשים מצפון אפריקה שהגיע ללא ידע או יכולת בחירה. חלקם סירבו להתיישב בעיירות האלה לאחר שהבינו כי הגיעו למה שנראה כמו "סוף העולם". לרובם זה לא עזר, ובדרכים שונות ומשונות הם אולצו להתיישב שם. מפעלים רבים הוקמו בעיירות הפיתוח, תוך שהם מקבלים סובסידיות שונות והטבות מס מהמדינה, אבל זה לא סייע לעיירות, שכשלו מבחינה כלכלית ונחשבו כבר אז, וגם כיום, ליישובים עניים ונחשלים.

אלפי מלים נכתבו על המחדל הגדול של עיירות הפיתוח, על הזלזול בתושביהן, על הזנחת התעסוקה והחינוך ועל הפיכתן לעיירות נחשלות חסרות עתיד. ההסבר הרשמי היה שהקמת עיירות הפיתוח והטיפול הלקוי בהן היו חלק מחבלי הלידה הקשים של המדינה הצעירה ושהטעויות נעשו בתום לב. עם זאת, במשך השנים החלו להישמע גרסאות שונות על אותן "טעויות", והתגלו יותר ויותר עדויות שלפיהן הכל היה מתוכנן מראש. זה נשען על ההתנשאות והגזענות של הנהגת היישוב והתושבים הוותיקים. הסרט התיעודי "סאלח, פה זה ארץ ישראל", שיצרו הבמאי והמפיק דוד דרעי והעיתונאים רותי יובל ודורון גלעזר, מביא שורה ארוכה של עדויות מטלטלות, שמוכיחות כי האכלוס המהיר וההמוני של יהודי צפון אפריקה לא היה תוצאה של טעות, אלא דווקא של תכנון קר ומנוכר.

יוצרי הסרט גילו, למשל, שההנהגה הקימה מנגנון שינוע מסודר שהעמיס את העולים על האוניות ופרק אותם בעיירות הפיתוח, ללא מפלט. כל זה מתוך אמונה שמדובר באוכלוסיה נחותה בגלל מוצאה, שניתן להשתמש בה לעבודות כפיים, בלי להשקיע בחינוך ובמשאבים אחרים.

"בהתחלה הם שלחו גם את הפולנים לעיירות הפיתוח. היה ניסיון להיות קשוחים עם כולם באופן שוויוני, אבל בישיבות סגורות של הסוכנות רואים שהם התרככו מול האנשים שהיו דומים להם", סיפרה יובל בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב–12 במאי 2017. "מישהו שם אמר, 'בואו נהיה הגונים, פה סביב השולחן יש פולנים ורוסים, והלב שלנו נפתח כלפי העולים האלה'. כלומר, הם מכירים בכך שהם לא נוהגים אותו דין בעולים בעלי הפולקלור הזר והמוזר, ובמי שנראו בעיניהם כשארית הפליטה שהם מצילים. בסוף הישיבה ההיא אחד אומר, 'בואו נגיד את האמת, יש לנו סנטימנט לאנשים הללו'".

"כל כך הרבה אנשים הושפעו מהחטא הקדמון הזה של 'פיזור האוכלוסיה', וזה השפיע עמוקות על היכולת שלהם לזכות בדיור הולם ובהשכלה", סיפר דרעי, שנולד וגדל בירוחם, בכתבה ב"הארץ". "במשפחה שלנו, למשל, היחיד שנשאר בירוחם מתוך עשרה אחים זה אחי הבכור, שבגיל 15 נשלח ללמוד בבית ספר שהוקם בתוך מפעל פניציה, ויחד עם רבים אחרים הוסלל ליהפך לפועל. היום הוא בן 63 ועדיין עובד שם במפעל. כך שהצליחו להסליל אותו, ויש לכך השלכות דרמטיות על חייו, על תלוש המשכורת שלו ועל היכולת שלו ושל ילדיו לצאת מתישהו מירוחם. אז אני חושב שזה מבהיר למה צריך להפסיק לשאול את השאלה המעצבנת הזאת של למה אתם שוב עוסקים בעבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#