ועידת ה-70

"הילד שלכם לא חייב להיות סטארטאפיסט, הוא יכול להיות גם ראפר"

היזם ומשקיע ההיי-טק יוסי ורדי מייחס את הצלחת הכלכלה הישראלית להון האנושי בתוספת המורשת התרבותית: "יש מבול של אנשים שמגיעים ומנסים להבין מה אנחנו שמים במים לילדים או נותנים להם לעשן. ההצלחה שלנו מעוררת סקרנות עולמית מסין ועד צ'ילה"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי ורדי
יוסי ורדיצילום: תומר אפלבאום

"הדרך שישראל עשתה ב-70 שנה זה משהו שאין לו אח ורע בתולדות האנושות. ב-48 תל אביב הייתה בעיקר חול ולא הייתה תעשייה. ניסו לבנות תעשיית רכב אבל היא נסגרה כשגמל אכל בשוק באר שבע סוסיתא ותראו לאן הגענו היום", כך מתאר יוסי ורדי, יזם ומשקיע היי-טק ישראלי, את ההצלחה של ישראל. והסיבה לכך, לטענתו, היא ההון האנושי אותו הוא מתאר כיוצא דופן.

"קמה כאן כלכלה שכבר מתחילה לעבור את הכלכלה של אירופה. בכלכלה אנחנו טובים, בחברה עדיין יש הרבה מה לשפר. אני חושב שכל בני דורי מרגישים שפעם היתה יותר סולידריות ואכפתיות שבאה לידי עשייה. אנשים יהיו יותר אידיאליסטים וזה עדיין קיים - אבל לא מקבל ביטוי כמו פעם".

מה הבסיס להצלחה של הסטארט-אפ ניישן?

"יש מבול של אנשים שמגיעים ומנסים להבין מה אנחנו שמים במים לילדים או נותנים להם לעשן. ההצלחה שלנו מעוררת סקרנות עולמית מסין ועד צ'ילה". הבסיס להצלחה, כפי שכבר אמר ורדי, הוא ההון האנושי בתוספת מורשת תרבותית. כפי שהוא מסביר, "כמו שאמר ריבלין, האמא היהודייה רוצה שהבן שלה יהיה דוקטור וגם דואגת להגיד לו את זה מגיל קטן. מהניסיון שלי כאמא יהודייה, אם הילד רוצה להיות ראפר והוא ילד טוב תזרמו איתו אל תהפכו אותו לדוקטור או לסטארט-אפיסט. דבר נוסף, יש חוזה חברתי במדינה שאנשים לא שמים אליו לב. בכל יום יש בתל אביב יש כ-10 מפגשים לטובת הקהילה וללא תמורה. אנשים פה עוזרים אחד לשני. זה היה לפני ההיי-טק ויהיה אחרי ההיי-טק".

אחת השאלות החשובות שמפנה ורדי למדינה היא מה היא עושה בשביל יותר מ-90% מהאוכלוסייה שאינה בהיי-טק. "יש לנו את הפערים הכלכליים הכי גדולים בעולם. את כל החגיגה הזאת של ההיי-טק גורפים רק 8% מהאוכלוסייה הישראלית. מה שחשוב הוא להכשיר את הילדים שיכולים ללמוד 5 יחידות, אבל יותר חשוב מזה לקחת לא רק את הילדים שיכולים - גם את אלה שלא מסוגלים ללמוד, ולתת להם אופק ולאפשר להם לממש מקסימום פוטנציאל - וזה לא חייב להיות היי-טק".

האם ישראל, שמסוגלת ליצור ICQ אבל לא לבנות רכבת תחתית, יכולה לתכנן לטווח הרחוק עם הפוטנציאל הקיים? האם התכונות המזוהות עם ישראלים כמו אילתור לא ימשכו את המדינה כלפי מטה?

"האלתור יש לו יתרונות וחסרונות, ואחד החסרונות הוא אי היכולת לעשות סקיילאפ. אני לא מסכים עם מה שנאמר שאין כאן חברות גדולות - יש כאן, אבל הן נקראות אינטל ישראל או מיקרוסופט ישראל וכולן מעסיקות אלפי ישראלים, ואנחנו נזקקים להן שיגיעו לכאן ויקנו את הסטארט-אפים ויצמיחו את ההיי-טק המקומי".

התחזית של ורדי לעתיד היא שגם לטובת פרויקטים גדולים שיקדמו את החברה הישראלית צריך לגייס את יכולת האילתור של הישראלים. "אני כבר בן 76, את הקריירה שלי עשיתי על אילתור וזה יצא בינתיים לא רע".



תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום