ישראל במצב הכלכלי הטוב אי פעם - האם זה בזכות נתניהו? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל במצב הכלכלי הטוב אי פעם - האם זה בזכות נתניהו?

כלכלת ישראל מצויה בתקופה הכי טובה שלה אי–פעם, אבל יש סיכוי שראש הממשלה בנימין נתניהו - שיש לו מניות בכך והוא אולי האדם המשפיע ביותר על מדינת ישראל מאז ראש הממשלה הראשון דוד בן–גוריון - יגמור את הקריירה בלי רחוב אחד על שמו

343תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו
חיים צח / לע"מ

המושג "מנדט השמים" בהגות המדינית הסינית מדבר על כוח עליון־אלוהי כלשהו, שמעניק לקיסר את המנדט לשלוט. זה מנדט שאינו תמידי, והוא תלוי ביכולת של השושלת הקיסרית לנהל את הממלכה ביעילות ובניקיון כפיים ולספק ביטחון לאזרחיה. הקיסר שלנו יושב על כיסא ראש הממשלה כבר תשע שנים — מאז 31 במארס 2009. הוא ניצח בשלוש מערכות בחירות וכיהן שלוש קדנציות ברציפות. קודם לכן הוא היה ראש ממשלה קדנציה אחת (1996–1999) ועוד קדנציה כשר אוצר בממשלת שרון (2003–2005). בקרוב מאוד, עוד השנה, יחלוף בנימין נתניהו על פני דוד בן־גוריון במספר הימים המצטבר שבהם הוא מנהל את המדינה מלשכת ראש הממשלה. אין ספק, מנדט השמים ניתן לנתניהו.

איך שלא נסתכל על זה, גם אם ברור שמאז שהיה שר האוצר וחטף מכה אלקטורלית, מעדיף נתניהו להתרחק מנושאים כלכליים — ב–20 השנה האחרונות הוא האיש המשפיע ביותר על הכלכלה הישראלית. וישראל של נתניהו מצויה בתקופה הטובה ביותר שלה אי־פעם. ראשית, השקט הביטחוני: המדינה אינה מאוימת קיומית על ידי אף אחת משכנותיה. הטרור נחלש, ומאז מבצע צוק איתן (אולי הכישלון הביטחוני הבולט שלו) אפילו טילים לדרום כמעט ואין. גם מבחינה מדינית, התיאוריה של נתניהו התבררה כנכונה ואפשר לקיים קשרים טובים למדי עם העולם בלי שלום ובלי להתחיל אפילו לפתור את צרת הכיבוש — ומי שישמע אפילו יחסים עם חלקים בעולם הערבי. לפני שנה נתניהו קיבל עוד דחיפה משמעותית כשדונלד טראמפ התיישב בבית הלבן, ועכשיו לקראת חגיגות העצמאות הוא מתעתד להגיש לו על מגש של כסף את השגרירות האמריקאית בירושלים.

אבל השיא הוא עוצמתה הכלכלית של ישראל וקפיצת המדרגה הדרמטית שהיא עשתה בשנים האחרונות, וזה עוד בלי להשוות למצבן הגרוע של מדינות רבות במזרח התיכון ובאירופה. הנתון הכלכלי המרכזי הוא כמובן התעסוקה: האבטלה בישראל נמצאת בשפל היסטורי (סביב 4%) וזה אולי המספר שמסביר יותר מכל את העובדה שלמרות מדמנת השחיתות שבה טובע נתניהו הוא עדיין יושב על הכיסא הרם ומשפחתו עדיין מתגוררת בבית ברחוב בלפור בירושלים. מתברר שרוב הציבור מרגיש שכלכלית הוא במצב טוב יותר ממה שהיה בעבר וטוב יותר ממה שהיה יכול להיות תחת הנהגה אחרת.

מדד תל אביב 125

ייתכן שאפשר להבין את התחושה הזו: התוצר לנפש בישראל לא רחוק מרף ה–40 אלף דולר בשנה, עדיין לא קרוב לרמות של ארה"ב, בריטניה ומדינות מפותחות אחרות, אבל גבוה מספיק כדי לגרום למסחר, לנדל"ן ולצריכה הפרטית לפרוח. אנשים קונים באתרי אינטרנט כאילו אין מחר. לא מעט ישראלים טסים לחו"ל גם פעמיים בשנה — פעם אחת לחופשה משפחתית ופעם שנייה ביום ההולדת או ביום נישואים או סתם ל"בלאק פריידי", בין היתר בשל הוזלת הטיסות והמחירים הנוחים של התיירות באירופה בהשוואה למחירי המלונות בישראל. גם ברמת המאקרו ישראל מצטיינת ומקבלת דירוג אשראי גבוה. המשמעת התקציבית טובה והגירעון נמוך. אלמלא אווירת הבחירות שברקע ייתכן אף שהדירוג שלה היה עולה.

ואי אפשר שלא לדבר על ענף ההיי־טק, או הסייבר כמו שאוהב נתניהו לומר. הקטר של המשק, שהיו לגביו לא מעט חששות בשנים האחרונות, ממשיך לסחוב בעלייה. נתניהו, שהבין את הכוח התדמיתי של ההיי־טק כבר לפני כמה שנים, הצליח גם להיות מזוהה באופן אישי עם המיתוג המוצלח של הסטארט־אפ ניישן והוא מתגאה בנאומיו בהצלחות של ווייז ומובילאיי.

זאת ועוד: תוחלת החיים בישראל עלתה, בין היתר בזכות מערכת הבריאות המוצלחת. אפילו במדד האושר ישראל צמודה לעשירייה הראשונה בעולם, ונמצאת במקום ה–11, לפני ארה"ב. ואי אפשר שלא להזכיר את תל אביב. אף שנתניהו וסביבתו אוהבים לרדת על תל אביב ועל שותי האספרסו בה, העיר נהפכה לכרך חשוב ומפורסם, אבן שואבת לתיירות ולהשקעות ומרכז כלכלי משמעותי. מעל שמיה זוהר השקל, שנהפך לאחד המטבעות החזקים בעולם, דבר שמקשה על היצוא אך מרמז על עוצמת המשק. גם בשל כל אלה ולא רק בגלל מלים כמו ציונות, נהפכה ישראל למדינה שיהודים עולים אליה או שלפחות חושבים עליה כאופציה רלוונטית.

מדד אג"ח כללי

מגיב לא רע למשברים

האם כל הטוב הזה התרחש רק בגלל נתניהו? כמובן שלא. נכון, נתניהו תרם לשימור המבנה הפוליטי־ממשלתי שנבנה בעיקר כתגובה לטראומה של ישראל משנות האינפלציה הדוהרת בשנות ה–80 — שמרנות במדיניות התקציבית ומתן עוצמה ניהולית למשרד האוצר. כל זה תרם ליציבות ואיפשר לישראל לא להסתבך במשבר הפיננסי של 2008. כן, מנדט השמים היה עם נתניהו גם מכיוון שהוא לא הזיק לכלכלה. וזה לא מעט. ראש ממשלה יכול לעשות נזק אדיר, להשתולל כאשר יש הכנסות גדולות, להיכנע לפופוליזם של הפוליטיקה ולהרוס. והרי יש מנהיגים שהזיקו לכלכלותיהם. אבל יש עוד לא מעט גורמים שיוצרים את התמונה הכללית החיובית שלנו. למשל, הרוח הגבית האדירה שהיתה לו מפריחת ההיי־טק וממציאת מאגרי הגז בים התיכון.

נתניהו גם נכשל לא מעט. קודם כל, הוא נמנע מלהוביל רפורמות גדולות, בניגוד לתקופתו כשר האוצר ובניגוד לתפישתו הכלכלית. הוא איפשר לשרי האוצר שלו ובעצם לכלכלה הישראלית כולה להתנהל בלעדיו. בקדנציה הראשונה הוא מינה את עצמו גם לשר־על כלכלי, אבל זה בעיקר היה כדי להרגיע את השווקים שחששו מיובל שטייניץ כשר אוצר באותם ימים שבירים של תחילת 2009. מהר מאוד הוא איבד עניין, והשאיר את הזירה לשטייניץ — שעליו הוא גם גיחך מדי פעם. גם את ועדת הריכוזיות שעליה היתה גאוותו באותה קדנציה הוא השלים בקושי ורק בגלל הלחץ מהמחאה החברתית.

בכלל, נתניהו הרבה פעמים מגיב לאירועים, אך הוא מתקשה לחשוב מראש ולהוביל מהלכים גדולים שנדרשים כדי להקדים תרופה למכה. כך הוא הקים מחדש את שירותי הכבאות אחרי אסון הכרמל ב–2010, הקים את הגדר בגבול מצרים אחרי שהסתננו לכאן 60 אלף איש בקצב של 3,000 מסתננים בחודש ופתר את בעיית המנהרות רק אחרי שהן גרמו נזק ואיימו על מיתוגו כ"מר בטחון". גם בתחום הדיור הוא נכנס באיחור רב ובלי לעשות הרבה. ולא דיברנו על תכנון ההתארגנות בשוק העבודה לקראת מהפכת המידע והרובוטיקה שמתרגשת עלינו. יש משברים שהוא נותן להם בכוונה לגדול רק כדי להיות האיש שייכנס ויפתור אותם. כך למשל נולד משבר גיוס החרדים. כדי לצאת טוב מהחפיפניקיות הזאת הוא מסביר שמה שחשוב זה תוצאות ולא תהליכים.

נתניהו בוושינגטון
STAFF/רויטרס

שרי האוצר הבאים שלו אחרי שטייניץ היו יאיר לפיד ומשה כחלון, ואי אפשר להתחמק מהמחשבה שהם קיבלו את הג'וב גם שיהיה אפשר קצת לפגוע בהם. זה איפשר לו להיעלם כשהם היו צריכים גיבוי, ואף לריב אתם כשזה התאים פוליטית.

נתניהו לא הצליח לצמצם את כוחם של הוועדים וגם לא להוביל שינוי מבני שכל כך נדרש במגזר הציבורי. בנאומים הוא מזכיר הרבה את משל השמן והרזה, ומספר את הסיפור השחוק על המסע בסיירת מטכ"ל שבו הוא סחב חייל כבד ממנו וקרס, אבל בפועל דבר לא קרה. אפילו להפך. הוא איפשר ללפיד ולכחלון לשייט באזורי הנוחות שלהם, לסגור עם ההסתדרות שיתופי פעולה מוזרים ובכלל להימנע מלריב עם כוחות חזקים. וכשלא נאבקים בחזקים, הדברים לא משתנים לטובה.

נתניהו מדבר המון על צמצום הביורוקרטיה, אבל בפועל גם כאן הוא פיספס. הקושי לפתוח עסקים בישראל נותר גדול, דבר שפוגע בצמיחה. זה תחום שראש ממשלה היה יכול להנחות ולהוביל ובכך להגדיל את היעילות והתחרותיות. כל זה גם משפיע כמובן על אחד הכישלונות הכי גדולים שלו — יוקר המחיה ומחירי הדיור. לזה אפשר להוסיף את הפקקים והיעדר טיפול מספיק בתחבורה ציבורית, את הרדידות בחינוך, את הפריון הנמוך ואת הפערים והקשיים בפריפריה, ואת העובדה שבישראל יש ציבור לא קטן שבקושי שורד.

אבל הקטע הכי קשה של נתניהו, ומה שאולי גם יחסל את הקריירה שלו ויותיר את ראש הממשלה הכי שורד שהיה לנו כאן עם מורשת איומה ונוראה, הוא השחיתות ואופן המשילות המזעזע שלו. נתניהו החליש את הדרגים המקצועיים, פגע ברגולטורים ובשומרי הסף, זילזל בתהליכים ובכללי ממשל תקין ובשקיפות מינימלית, מינה נאמנים חסרי מקצועיות לתפקידים חשובים, הדיח אחרים שהפריעו לו בדרך והתנקם במי שהפגין עצמאות. בנאומים הוא מדבר על תחרות בתקשורת אבל בפועל הוא ביקש להשתלט עליה ולהחלישה. לישראל קרה נס כלכלי בשנים האחרונות, וקצת חבל שלא יצא לנו לחוות ראש ממשלה שבמקביל לכל זה גם עושה דברים נכונים.

לפי התפישה הסינית, המנדט של הקיסר אינו תמידי, ויש צידוק להחליפו כאשר הוא מושחת או שניהול המדינה מסתבך. במקרה כזה השמים מראים לו את הדרך הביתה. כיום נראה שהאדם הכי משפיע על מדינת ישראל מאז בן־גוריון יגמור את הקריירה בלי רחוב אחד על שמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#