מלחמות הרגולטורים: המפקחות הפיננסיות בישראל ממשיכות לריב - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלחמות הרגולטורים: המפקחות הפיננסיות בישראל ממשיכות לריב

המחלוקת האחרונה בין בנק ישראל לרשות שוק ההון נוגעת לשאלה מי מהגופים האלה יפקח על הסולקים — ומצטרפת לשלל המחלוקות הקודמות שהתנהלו בין הצדדים ■ עם זאת, הידברות ראשונית בנושא בין השתיים עשויה להצביע על ניצנים לשיתוף פעולה

8תגובות
המפקחת על הבנקים, חדוה בר, וראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר
עופר וקנין

אם לא שמעתם עדיין על API, אז הגיע הזמן להתעדכן: API הוא הבשורה החדשה בפתיחת שוק הבנקאות בישראל לתחרות. בקצרה, מדובר בטכנולוגיה שתאפשר לבנקים לשתף מידע אישי של הלקוחות שלהם עם חברות חיצוניות, חברות פינטק למיניהן, כך שהן יוכלו לראות את המחירים שהלקוח משלם לבנק שלו — עמלות וריביות — ולהציע לו הצעות מתחרות. שיתוף המידע ייעשה כמובן בהסכמת הלקוח, וטכנולוגית ה–API מאפשרת גמישות רבה בכך שהלקוח יכול לאפשר לחשוף רק מידע מסוים (למשל, רק את העמלות שהוא משלם על סוג מסוים של פעילות), ולא מידע בנקאי אחר שלו.

שיתוף המידע הוא הבסיס לתחרות, ולכן בממשלה תולים תקוות רבות בפיתוח הממשק. בנק ישראל כבר החל לעבוד עליו, וההערכה היא שייקח כשנתיים עד שהוא יפותח. זה, ביחד עם ההצעה לבניית מערכת ממוחשבת אוטומטית לניוד חשבונות בין בנקים, יהפכו את לקוחות הבנקים בישראל מלקוחות שבויים ללקוחות חופשיים ותחרותיים.

הבשורה החשובה של ה-API, גם אם נצטרך להמתין כשנתיים עד שנזכה ליהנות ממנה, מעניינת בהיבט נוסף: המדינה הולכת להתפתל בניסוחי החקיקה שלה כשתבוא להכניס את הטכנולוגיה הזאת לשימוש. את ממשק ה–API הולכת המדינה לקדם במסגרת סעיף בחוק הגברת התחרות במערכת הבנקאות (חוק שטרום), שנושא את השם "Read Only". ועדת שטרום, כלומר, המליצה על שיתוף המידע שמשלמים לקוחות הבנקים באמצעות טכנולוגיה קודמת, טכנולוגית ה–Read Only.

הבנקים, וגם בנק ישראל, התנגדו בתוקף להצעה הזאת בטענה שמדובר בפתרון מסורבל, יקר, לא ישים, חשוף להתקפות סייבר ועוד. טענות הבנקים ובנק ישראל התקבלו בוועדת שטרום בחשדנות, כניסיון להמציא תירוצים טכנולוגיים לשם חסימת התחרות. על הסעיף הזה לבדו התנהלו מלחמות עולם בתוך ועדת שטרום, עד שהוועדה נכנעה וויתרה על הדרישה של שיתוף המידע של לקוחות הבנקים. רק התעקשות של הכנסת הביאה בסופו של דבר להכללת הסעיף בנוסח החוק הסופי.

אחרי כל המלחמות, התברר שה–Read Only היא טכנולוגיה מהדור הקודם, ואין טעם לאמץ אותה כשהעולם כבר עבר לממשק המתקדם יותר, API. כעת הממשלה צריכה להתפתל כדי להשתמש בסעיף שמדבר על Read Only, במטרה לקדם בכלל ממשק טכנולוגי אחר.

החובות גדלים החוב של משקי הבית

ללא הסכמות — אין התקדמות

הסיפור הזה, פרט לכך שהוא מלמד על הקצב המואץ שבו טכנולוגיות קמות וגם מתיישנות, מאיר באור מגוחך גם את מלחמות הרגולטורים הפיננסיים בישראל. המלחמה המיותרת בעליל בנוגע ל–Read Only לא לימדה איש לקח. רק שלשום עמדה ממשלת ישראל לקבוע תקדים שלילי, כאשר הצעת חוק שירותי תשלום, שהועלתה לדיון בוועדת השרים לעינייני חקיקה, כמעט טורפדה בשל התנגדות של משרד האוצר לחוק.

לאוצר היו השגות לגבי חלוקת הסמכויות בחוק בין שר המשפטים לבין המפקח הפיננסי, רשות שוק ההון במקרה הזה. מדובר, כלומר, במלחמות טריטוריה שכמעט גרמו לכך שהממשלה בתוך עצמה מטרפדת חוק מקצועי ומתקדם — החוק שמסדיר את עולם התשלומים המודרני, ויאפשר לישראל לעבור לעולם של ארנקים דיגיטליים בסלולר ואפלקציות תשלום עוקפות בנקים ועוקפות כרטיסי אשראי כדוגמת פייפאל או עליפיי (AliPay).

מאחורי הקלעים של ההתנגדות התמוהה של האוצר — בסופו של דבר האוצר התרצה, הסיר את התנגדותו, והצעת החוק קיבלה את אישור ועדת השרים — עומד חלקו השני של חוק שירותי התשלום, שעדיין לא גובש בשל מחלוקות פנים־ממשלתיות עמוקות. זהו החוק שעוסק בשאלה מי יפקח על ספקי התשלומים החדשים — סולקים, מנפיקי כרטיסי אשראי, וגם אפליקציות תשלומים חדשניות. החוק הזה עוסק ישירות בשאלה הרגישה של חלוקת טריטוריות, או מה יהיו גבולות הגזרה בין הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לבין רשות שוק ההון העצמאית החדשה.

ההסכמה שנראתה כמתגבשת — רשות שוק ההון החדשה תפקח על כל עולם התשלומים המודרני, פרט לשלוש חברות כרטיסי האשראי הקיימות (ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד), שיישארו בפיקוח על הבנקים — עומדת בפני קריסה. זאת, אחרי שבנק ישראל הבין את האבסורד בכך שרשות שוק ההון תפקח על עולם סליקת התשלומים והנפקת כרטיסי אשראי, פרט לסולקים ולמנפיקים הקיימים (פרט לשלו חברות כרטיסי האשראי, אין כיום סולקים אחרים בישראל). בטווח הארוך היתה עולה באופן הטבעי הדרישה לאחד את הפיקוח על הסולקים במקום אחד, ובאופן טבעי זה היה קורה ברשות שוק ההון, ולא בבנק ישראל.

בהיעדר הסכמה מי יפקח, אין כרגע התקדמות בהטלת פיקוח על החזית החדשנית והמתקדמת של עולם התשלומים הסלולרי, שכל העולם כבר שועט לעברו במהירות שיא. ברקע נמצא הדם הרע בין שתי רשויות הפיקוח — רשות הפיקוח הוותיקה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ורשות הפיקוח החדשה של רשות שוק ההון — כאשר שתי הרשויות נלחמות ביניהן על חלוקת סמכויות ועל הוראות סותרות בלא פחות מארבעה נושאים שונים.

לפחות בחלק מהמחלוקות עולה תחושה של התנשאות של הפיקוח על הבנקים, הוותיק והמנוסה, על רשות שוק ההון, החדשה והפחות מנוסה. למשל, בוויכוח לגבי יישום מדיניות איסור הלבנות הון על אתרי אשראי ההמונים (P2Pׂׂׂ) — אף שרשות שוק ההון מפקחת בפועל על היקף נכסים גדול בהרבה מזה של הפיקוח על הבנקים.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

"החלטנו ליצור תיאום רגולטורי"

שתי רשויות הפיקוח מונהגות כיום בידי חדוה בר, המפקחת על הבנקים, ודורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון, שבינתיים, אינן תורמות לקידום ההידברות ביניהן.

ניצנים ראשונים לשינוי לטובה, עם זאת, ניכרים בימים האחרונים. הוויכוח בנוגע למי יפקח על הסולקים צפוי להיות מוכרע בישיבה משותפת, אצל נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אחרי הפסח, בתקווה שאכן תושג אז הסכמה. בינתיים שתי הרשויות החלו בהידברות ראשונית ביניהן בנוגע לחלוקת הפיקוח על שוק האשראי הצרכני — האשראי הצרכני שניתן על ידי הבנקים מפוקח אצל בר, ואילו האשראי הצרכני המתרחב הניתן על ידי ספקי האשראי החוץ־בנקאי מפוקח אצל סלינגר. הפיצול בין שני גופי הפיקוח מביא להיעדר ראייה כוללת של סך האשראי הצרכני, ולהיעדר ראייה גם של היקף האשראי שנלקח בידי כל אדם בודד.

"בעוד בהסתכלות מאקרו כלכלית רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה", אמרה על כך בר שלשום, "יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר. אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הם בנקים וגופים חוץ־בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי, שאותה מקיימים הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון, תהיה אחידה. לכן, החלטנו ליצור תיאום רגולטורי בהקשר זה. רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו לרמת החוב הכוללת של הלקוח ויכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו".

אין ספק שתיאום כזה בין רשויות הפיקוח הוא הכרחי, ואפשר רק לקוות שהוא יהיה התחלה של דרך חדשה, קצת יותר רציונלית וקצת פחות יצרית מהדרך שבה התקדמו שתי הרשויות האלה עד כה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#