אלאלוף למשרד הפנים: הגישו הצעה אנושית יותר למבקשי המקלט - חדשות - דה מרקר TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלאלוף למשרד הפנים: הגישו הצעה אנושית יותר למבקשי המקלט

בעקבות דרישת בג"ץ, הגיש משרד הפנים תקנות המאפשרות לחלק ממבקשי המקלט לשחרר את כספי הפיקדון שלהם - גם אם לא יעזבו את ישראל ■ יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף, טען כי התקנות חלקיות וסירב לאשרן: "משרד הפנים משתמש בנו כהטעיה לבג"ץ"

תגובות
ח"כ אלי אלאלוף
אוליבייה פיטוסי

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), סירב להעלות אתמול להצבעה תקנות שהגיש שר הפנים, אריה דרעי, שלפיהן חלק ממבקשי המקלט יהיו זכאים לקבל 70% מכספי הפיקדון שהפריש בעבורם המעסיק — גם אם לא ייצאו מישראל.

מדובר במקרים שהוגדרו בתקנות "בעלי מאפיינים הומניטריים מיוחדים": עובד שהוא קטין, עובד שגילו יותר מ–60, עובד הסמוך על שולחנו קטין, עובד שאם לא יקבל את הפיקדון עלול להיגרם נזק לבריאותו (כולל הנפשית), ועובד שהיה קורבן לעבירות החזקה בתנאי עבדות או סחר בבני אדם.

על פי החוק, החל במשכורת יוני 2017 ינכה המעסיק 16.5% משכרם של עובדים מבקשי מקלט ויוסיף עליהם מכיסו 12.5% מהשכר. הסכום, בסך הכל 29% מהשכר, יופקד בחשבון בנק סגור שייפתח רק עם צאתם מישראל.

המטרה היתה לעודד את מבקשי המקלט לעזוב את ישראל מרצון כשברשותם סכום כסף שצברו בשנות עבודתם בארץ. ואולם בפועל, נוצר מצב שבו רבים מהם, ששכרם זעום — לעתים הרבה פחות משכר המינימום — סובלים מהניכוי הפוגע ביכולתם להתקיים בכבוד.

"אסור היה לקחת מהם שקל"

התקנות הוגשו לאישור הוועדה בעקבות דרישת בג"ץ לנהוג במידתיות בהפרשות משכר מבקשי המקלט. ואולם אלאלוף נימק את החלטתו בכך שמשרד הפנים הביא לאישור תקנות חלקיות וחסרות. "תגישו לנו הצעה אנושית ונורמלית הרבה יותר", אמר. "אתם משתמשים בנו כדי לעשות תרגיל לבג"ץ ולהטעות אותו. בג"ץ יותר חכם מהתרגילים האלה".

דרעי בישיבת הממשלה
מארק ישראל סלם

חברי כנסת נוספים הצטרפו לדבריו של היו"ר. ח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני) טענה כי "מלכתחילה אסור היה לקחת מהם שקל, אז לא עושים כאן טובה בכך שמפחיתים את הניכוי"; ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) הוסיף: "זה לא באמת יאפשר להם לחיות כאן כמו שצריך. חלק מהם מרוויחים רק 1,000 שקל בחודש, אז ההקלה אינה משמעותית עבורם"; ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "אין להקלה הזאת כל משמעות. רובם לא יראו את הפיקדונות האלה והכסף יישאר במדינה לעולמי עד". גם חברי הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) ומוסי רז (מרצ) הביעו התנגדות לתקנות.

מנהלת תחום פליטים ומבקשי מקלט בעמותת קו לעובד, נועה קאופמן, קראה לכלול נשים בקריטריונים המקלים. מקדמת המדיניות בפורום ארגוני פליטים ומבקשי המקלט בישראל, עלוה קולן, טענה כי התקנות אינן מקלות, מכיוון שבכל מקרה מרחף איום הגירוש מעליהם.

לעומתם, טען עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים כי "התקנות מאוזנות וסבירות ונועדו להקל על מבקשי המקלט. לא ברור לי למה הוועדה לא רוצה להקל עליהם". ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) חיזק את דבריו: "בג"ץ הוא לא חזות הכל ולא תמיד כל החלטותיו מגיעות מהכרת המציאות. אי אישור התקנות יותיר את ההכבדה על אוכלוסיות אלה".

עו"ד לימור גבאי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה אמרה: "החלטה של הכל או כלום אינה משרתת את האינטרס של אף אחד. תמיד יש מקום לתקן את התקנות — אם שר הפנים ישתכנע להוסיף אוכלוסיות, כמו נשים, לרשימת המצבים ההומניטריים".

ביום רביעי הקרוב יתקיים בוועדה דיון נוסף בנושא, שבו יציג משרד הפנים לוועדה נוסח עם הקלות נוספות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#