איך זה ששכר מינימום בשירות הציבורי מגיע ליותר מ-13 אלף שקל - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך זה ששכר מינימום בשירות הציבורי מגיע ליותר מ-13 אלף שקל

העיוותים בשכר של עובדי שירות המדינה משתקפים בכל פינה בדו"ח הממונה על השכר. למשל הנתון שלפיו השכר הממוצע של מקבלי שכר מינימום בשירות הציבורי מסתכם ב–13,369 שקל בחודש. איך ייתכן הדבר במדינה שבה שכר המינימום הוא 5,300 שקל בחודש?

142תגובות
קרית הממשלה בתל אביב
עופר וקנין

תוספות שכר, תוספות ותק, גמול השתלמות, גמול בגין תארים אקדמיים, תשלום כוננויות, מענקים והחזרי הוצאות. אם אתם עובדים בסטארט־אפ, מוסך, בית קפה או במרבית מקומות העבודה הפרטיים במשק, ספק אם המושגים האלה מוכרים לכם. אתם יכולים רק להצטער על כך.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

הפרמטרים האלה הם חלק משכר העובדים בשירות המדינה, והם שאחראים על הנתון שהוצג בדו"ח הממונה על השכר ל–2016 שפורסם אתמול, שלפיו השכר הממוצע בשירות המדינה היה 17,190 שקל בחודש למשרת שכיר — לעומת 9,557 שקל בכלל המשק. המראת תנאי השכר של עובדי שירות המדינה, ביחס לשכרם של שאר העובדים, היא תהליך מתמשך. שכרם של הראשונים צמח בין 2015 ל–2016 בשיעור גבוה פי כמעט שלושה מזה של שאר העובדים בישראל. כך, בעשור האחרון משתלם יותר ויותר להיות עובד מדינה. שכר העובדים בשירות המדינה בתקופה זו עלה באופן ריאלי ב–23%. בזמן שהשכר לעובד במשק עלה ריאלית ב–6% בלבד.

הזינוק הזה נובע מכוחה של העבודה המאורגנת בישראל. הדבר משתקף בכך שכאשר מפרקים את הגורמים לעלייה הזאת, רואים שמרכיב תוספות השכר בה, שעליהן אחראים ההסכמים עם איגודי העובדים, הוא הגדול ביותר: ערכן השקלי של תוספות השכר כמעט והוכפל בעשור האחרון. חלקו של מה שמוגדר בתור "השכר המשולב" בתוך כלל שכרם עובדי המדינה — שכר הבסיס — דווקא התכווץ בארבע נקודות האחוז בעשור האחרון.

בהתחשב במצב זה, אין להתפלא על כך שהנתון החציוני של שנות הוותק של עובדי שירות המדינה כיום הוא 10 שנים — לעומת חמש שנים בכלל המשק. אלא שהפער הזה בין שתי קבוצות העובדים אינו סביר, והוא הסיבה המרכזית לאי־שוויון בישראל. מובן שהמסקנה הנובעת ממנו אינה שיש לפגוע בתנאיהם הטובים של עובדי שירות המדינה.

הצרה המרכזית בהקשר זה היא אחד הנושאים שאליו חזר והתייחס הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, במסיבת העיתונאים שבה הציג את הדו"ח אתמול — והוא הפריון. אין בנמצא כרגע מדדים המשקפים את רמת הפריון של שירות המדינה בישראל לשירות המדינה במדינות אחרות. אבל אין סיבה לחשוב שהפערים בפריון בין המשק הישראלי למדינות OECD לא מתקיימים גם בשירות המדינה הישראלי.

לא היה טעם לפגם בסכומים הגדולים שאנו משלמים כמשכורות לעובדי המגזר הציבורי, אילו היו מתועלים לתגמול נכון, המתמרץ פריון, ולא ניתנים כתגובה ללחצים פוליטיים. השקעה של סכומים אלה בפריון היתה מתבטאת בשירות טוב יותר שאזרחי ישראל היו מקבלים מהמגזר הציבורי בכל התחומים.

העיוותים בשכר של עובדי שירות המדינה משתקפים בכל פינה בדו"ח. קחו למשל את הנתון שלפיו השכר הממוצע למשרה מלאה של מקבלי שכר מינימום בשירות הציבורי (לגברים) מסתכם ב–13,369 שקל בחודש. איך ייתכן הדבר במדינה שבה שכר המינימום הוא 5,300 שקל בחודש?

התשובה נעוצה בכך שרבים מעובדי המדינה זכאים להשלמה לשכר מינימום, משום ששכר היסוד שלהם עם תוספת הוותק אינו מגיע לשכר המינימום. העובדה שאחרי תוספות השכר השונות הם מגיעים לשכר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק אינה משנה. מתברר שכ–40% מעובדי המדינה זכאים לרכיב המשלים את שכרם לשכר המינימום.

דוגמה נוספת היא סעיף המופיע בדו"ח ומוגדר כ"שכר עידוד". מדובר ברכיב שכר שנועד לתגמל את עובדי משרדי הממשלה על ביצועיהם. דווקא בסעיף זה מתגלה הדרך שבה מסנדלת ההסתדרות את המגזר הציבורי. מתוך 70 אלף עובדי משרדי ממשלה, רק מחצית זכאים לשכר עידוד זה. הסיבה לכך היא ששכר העידוד, כמו רבים מרכיבי השכר במגזר הממשלתי, נקבע על בסיס הסכם פריטטי בין הממשלה להסתדרות. מילות הקסם האלה — הסכם פריטטי — משקפות הסכם בין שני צדדים יריבים שמגיעים לפשרה משותפת. בדרך זו גם שכר העידוד הפך לשכר שאינו מבוסס רק על ביצועים.

גם הזינוק של 79% בעלות השעות הנוספות בשירות המדינה בעשור האחרון מעיד כי אין כל רע בתגמול שעות נוספות, אבל האם לא היה מוטב להשקיע את הכספים האלה בתגמול בגין תפוקה? תגמול גובר בגין שעות נוספות מגביר את התמריץ לעובד ל"מרוח את הזמן" ולמקסם את השעות אותן הוא מעביר במשרה — ולא את התפוקה.

באגף הממונה על השכר עובדים בימים אלה על מודלים שייאמדו את פריון המגזר, כמו גם על מערכי תגמול שיתמרצו תפוקה. עם זאת, השאיפה של יעקב, כפי שניסח אתמול, להצליח לייצר מנגנון של שכר דיפרנציאלי — נראית רחוקה. הזרוע הנוספת לצורך רפורמות כאלה, נציבות שירות המדינה, פועלת כבר כמעט שנה ללא ראש, מצב המשקף את רמת הדחיפות שמעניקה הממשלה להתייעלות השירות הציבורי.

"ההיסטוריה הוכיחה שחלק גדול מהתיקונים בעולם השכר מתבצעים רק בתקופת משבר", אמר אתמול יעקב בשיחה עם TheMarker. "למרות זאת, הדרך שלנו לשפר את מנגנוני השכר בשירות הציבורי כיום היא באמצעות שיתוף כל הגורמים במהלך. נציגי העובדים, המעסיקים והממשל. אם לא נבין את הצרכים זה של זה ונפעל עם אומץ — לא נוכל להנגיש לציבור שירות טוב יותר תועלת יותר גבוהה. אנו נמצאים בעולם של חוקי עבודה משנות ה–50. בעולם של תחלופות דורות בשוק התעסוקה עלינו לשים את השינוי של המצב הזה כיעד".

כל התייעלות שתעשה המדינה במנגנוני התגמול של 700 אלף מקבלי שכר (שאינו כולל את עובדי הגופים הביטחוניים) יניב למשק מיליארדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#