דילמת אינטל: מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם 300 מיליון דולר? - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דילמת אינטל: מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם 300 מיליון דולר?

אינטל מתכוונת להשקיע 5 מיליארד דולר בשדרוג המפעל בקרית גת, ומבקשת מענק והטבות מס ■ היא כנראה תקבל מענק של 300 מיליון דולר, שיביא להגדלת התעסוקה והיצוא ■ אבל המדינה לא יודעת, ולא בודקת, מה היה קורה אם הכסף היה מושקע במאות עסקים בינוניים וקטנים

17תגובות
מפעל אינטל בקרית גת
דוברות אינטל

מה הדבר הכי טוב שמדינת ישראל יכולה לעשות עם 300 מיליון דולר לעידוד הכלכלה? האם להשקיע את הסכום הזה במפעל אחד, מתקדם וחדשני — או שמא מוטב לפזר אותו בין עשרות או מאות עסקים בינוניים, ולקוות שמהם יצמחו הרבה עסקים גדולים יותר? מה מניב תשואה גבוהה יותר במונחי מספר מועסקים ותרומה לתוצר וליצוא?

ובכן, אלה שאלות חשובות ומעניינות, אך משום מה ממשלת ישראל לא שואלת אותן, אלא קרובה מאוד להחלטה להשקיע את הסכום כולו בשדרוג המפעל של אינטל בקרית גת. אינטל מתכוונת להשקיע 5 מיליארד דולר בהתחדשות המפעל, והיא פנתה למדינה כדי לקבל תמיכה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

התמיכה הממשלתית ניתנת בשתי דרכים: מענק והטבות מס. אינטל מבקשת את שתי ההטבות, והיא גם תקבל. ככל הנראה, היא תזכה למענק של כ–300 מיליון דולר, ומאחר שהמפעל נמצא בקרית גת — היא תשלם מס חברות מופחת של 5% בלבד. את שאר הכסף היא תשקיע ממקורותיה, וזו כמובן בשורה נהדרת למשק. לא בכל יום מחליטה חברת ענק גלובלית להשקיע בישראל ולפתח כאן את פעילות הייצור שלה. הרי זה תחום שמזמן נדד למזרח הרחוק. ואולם בכל הקשור לתחום השבבים, אינטל מאמינה בישראל, וישראל מאמינה באינטל.

לחברות ענק יפרשו שטיח אדום

הבעיה היא שתהליך קבלת ההחלטות הנוגע לאינטל נראה חסר. הוא מתייחס רק לשאלה מהי הדרך לגרום לאינטל להשקיע כאן, במנותק מהשאלה מהי הדרך הטובה ביותר להוציא 300 מיליון דולר. המדינה מסתכלת על שאלה אחת מרכזית: באילו תנאים ניתן לגרום לאינטל להרחיב את פעילותה, וכך להגדיל את תרומתה ליצוא ולמספר המועסקים בדרום? מכאן נגזרות שאלות משנה, כמו השאלה אם אינטל תבצע את ההשקעה ללא עזרת המדינה. אם התשובה על כך שלילית, אז מהו הסכום המינימלי שיגרום לה לבצע כאן את ההשקעה?

השאלות האלה רלוונטיות מתמיד בשל שלוש סיבות: הראשונה היא רפורמת המס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבמסגרתה ירד מס החברות בארה"ב מ–35% ל–21% וניתנו הטבות נוספות לחברות אמריקאיות שמעבירות פעילות לארה"ב. השנייה היא ההסתבכות של חברת טבע, שנחשבה במשך שנים לחברה שקיבלה הטבות מס מהמדינה בשווי הגבוה ביותר, וכעת עומדת בפני מהלך פיטורים של רבע מעובדיה בישראל ובעולם. המהלך הזה יביא לפיטורי 1,700 עובדים בישראל, והוא עורר דיון ציבורי בשאלה אם ראוי להעניק הטבות מס מופלגות לחברה שמפטרת עובדים בהיקף כזה.

הסיבה השלישית לתהות על נסיבות ההשקעה באינטל היא ביקורת מצד עסקים קטנים ובינוניים על מדיניות ממשלתית שמעדיפה לתמוך בעסקים גדולים ומפקירה עסקים קטנים— אף שפוטנציאל הצמיחה הגדול יותר בתעסוקה מגיע מהם.

הורדת המסים בארה"ב כבר נכנסה לתוקף, ובממשלה מבינים שהיא עשויה לשנות את כללי המשחק ומערכות השיקולים של חברות גלובליות מסוגה של אינטל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לפני שלושה שבועות בדאבוס כי ישראל ומדינות אחרות יצטרכו ללכת בעקבות הקו שהכתיב טראמפ, ולהוריד גם הן מסים לחברות גלובליות גדולות. אלא שנתניהו לא התכוון להורדת מסים כללית — אלא להורדה סלקטיבית בהתאם לנסיבות. תבוא חברת ענק חשובה? יפרשו לה שטיח אדום, והיא תקבל הטבות מס. תבוא חברה מקומית שאין לה לאן ללכת? שתתכבד ותשלם מס חברות רגיל, וגם תסבול מביורוקרטיה ורגולציה מכבידות.

נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס אמר לפני שלוש שנים בראיון ל–TheMarker כי העתיד שייך לחברות רב־לאומיות, וכי הן יהיו חזקות יותר מהממשלות. ובכן, המסרים האלה הופנמו היטב. אינטל כבר צברה ניסיון עצום בהשגת הטבות מס מישראל וממדינות אחרות, כמו אירלנד, שם הקימה לפני כמה שנים מפעל חדש.

יצואנית מובילה
היצוא השנתי של אינטל מישראל, במיליארדי דולרים

רכש של 10 מיליארד דולר בעשור

אינטל אינה חברה סטנדרטית בשוק הישראלי. ההיסטוריה שלה כאן החלה ב–1974. מאז היא הקימה כמה מפעלים ומרכזי מו"פ, ומעסיקה כ–11 אלף עובדים, המהווים 10% מכוח האדם שלה בעולם. אין עוד חברה גלובלית בסדר הגודל הזה בישראל. על פי נתוני החברה, מאז כניסתה לישראל הסתכמו השקעותיה (כולל רכישות חברות) בישראל ב–35 מיליארד דולר. הסכום הזה זינק באחרונה בעקבות רכישת חברת מובילאיי בסכום של 15 מיליארד דולר. בכל שנותיה כאן אינטל קיבלה מהמדינה מענקים ישירים של 1.5 מיליארד דולר והטבות מס בהיקף של מיליארדי דולרים. אינטל נמנית עם ארבע חברות שמקבלות את חלק הארי של הטבות המס — לצד טבע, צ'ק פוינט וכיל (כימיקלים לישראל). מבקר המדינה בדק ב–2013 את סוגיית הטבות המס לחברות הגדולות, ומתח ביקורת על כך שרוב הטבות המס ניתנות לכמה חברות בודדות. המבקר גם קבע כי "מתן הטבות בהיקף בלתי־מוגבל, ללא בחינת העלות אל מול התועלת וללא בחינת חלופות אחרות, הוא התנהלות לא כלכלית הפוגעת באינטרס הציבורי".

המדינה עשתה במהלך השנים כמה תיקונים בחוק לעידוד השקעות הון, אך לא הגיעה עדיין לשלב שבו היא בוחנת חלופות לסכומים העצומים שהיא מעניקה לחברות כמו אינטל. ההסתכלות שלה על השקעה כזו היא דיכוטומית צרה: באילו תנאים נגרום לאינטל להגדיל את השקעותיה כאן, בלי לבדוק אם יש חלופה לכסף.

מוקד של תעסוקה
מספר העובדים המועסקים באינטל ישירות ובעקיפין

השקעות עצומות

הפיתוי של המדינה לאשר לאינטל את ההשקעה החדשה בסך 5 מיליארד דולר בלי להתחשב בחלופות הוא גדול. אינטל מציגה מהירות רבה שבה ההשקעה מניבה תוצאות, בין היתר גידול במספר המועסקים וביצוא. מספר העובדים בחברה זינק מ–1,300 ב–1994 ל–5,800 עשור אחר כך ול–11 אלף כיום. יחד עם עובדי מובילאיי שנרכשה בשנה שעברה, מספר עובדי אינטל בישראל מגיע ל-12 אלף. בחברה מעריכים כי עוד 36 אלף איש — ספקים ונותני שירותים — מתפרנסים ממנה בעקיפין.

לפי נתוני החברה, היקף הרכש שלה בעשור האחרון בישראל הסתכם ב–10 מיליארד דולר, ו–75% מהספקים שלה בארץ הם קטנים ובינוניים. לכאורה, אלה נתונים המעידים כי להשקעת ענק של אינטל יש משמעות רבה גם על עסקים קטנים, וכי תיאוריית החלחול מהגדולים לקטנים עובדת. אבל זה עדיין לא ניתוח מעמיק הבוחן את השאלה מה היה קורה אילו המדינה היתה מפנה את המענקים שלה ישירות לעסקים קטנים ובינוניים.

הפיתוי לאשר לאינטל את ההשקעה קשור גם לכך שאינטל בנתה לעצמה מוניטין של חברה העומדת בהתחייבויותיה. זה לא טייקון אופנתי שבא לעשות סיבוב, אלא חברה גלובלית צומחת ויציבה הפועלת בחזית הטכנולוגיה. החברה מהווה בית ספר להכשרת אנשי היי־טק ותעשייה ורבים, והיא יצרה סביבה אקו־סיסטם של חדשנות ויזמות שקשה להעריך את שוויו.

המענקים העומדים על הפרק כעת יינתנו לחברה במסגרת המסלול למפעל אסטרטגי מועדף. בשל כך, זו אינה השקעה הנמצאת בתור יחד עם מאות מפעלים אחרים שמבקשים מענקים ממרכז ההשקעות. על אישור המענקים לאינטל אחראית ועדה בת שלושה חברים בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, וחברים בה מנהל רשות המסים, משה אשר, ומנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.

אינטל, להבדיל מעסקים קטנים, משפיעה על היצוא הישראלי ותופסת 8% מיצוא ההיי־טק. אלא שכדי לשמור על מעמדה היא חייבת לבצע בכל כמה שנים השקעות חדשות בהיקף עצום. שנת השיא של החברה ביצוא היתה 2012 — היצוא הסתכם אז ב–4.6 מיליארד דולר. ב–2017 הסתכם היצוא ב–3.6 מיליארד דולר וב–2016 הוא הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. הירידה קשורה לשדרוגים שהחברה מבצעת במפעלים. כדי לצמוח ביצוא — נדרשות השקעות חדשות.

על פי התוכנית של אינטל, שדרוג המפעל כעת בהשקעה של 5 מיליארד דולר יוביל להגדלת מספר המועסקים בכמה מאות. המסלול שבו פועלת החברה מאפשר למדינה לעקוב אחר העמידה של אינטל בתוכנית ההשקעה.

אישור התוכנית יארך כנראה כמה שבועות, והכיוון המסתמן בהחלט חיובי. שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן, כבר הביעו תמיכה עקרונית במהלך. האישור כרוך בהסכמה על הפרטים הקטנים שעדיין אינם סגורים. אבל זו הזדמנות טובה מבחינת המדינה לעשות בינתיים תרגיל מתמטי ומחשבתי בשאלה מה היה קורה אם היא היתה משקיעה את הכסף הזה בכמה עסקים, עשרות או מאות — ולא במפעל אחד, מוצלח ואסטרטגי ככל שיהיה, שההתמכרות לתרומה שלו לחשבונאות הלאומית קצת מסנוורת את מקבלי ההחלטות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#