יועץ מבקר המדינה: "בוחנים מגנון שיאפשר למבקרי הפנים להגיש תלונות פליליות"

היועץ, עמיחי שי: "נעשית עבודת מטה כדי למצוא את הגורם שמבקרי הפנים יוכלו להפנות אליו מידע על עבריות פליליות של המבוקרים. זה קצת מסובך ואני מקווה שיהיה לזה פתרון"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: אוליבייה פיטוסי
צבי זרחיה

משרד מבקר המדינה בוחן יחד עם המשטרה יצירת מנגנון שיאפשר למבקרי הפנים להגיש תלונות פליליות נגד מבוקרים, כך הודיע היום (ג')  עמיחי שי, יועץ מבקר המדינה לעניינים מיוחדים והאחראי על מאבק בשחיתות לוועדה לבקורת המדינה.

לדברי שי, "התקיימה ישיבה של המבקרים ברשויות הגדולות אצל מבקר המדינה בעניין העברת מידע על עבירות פליליות של המבוקרים. אני בקשר עם משטרת ישראל - בתחילה עם ראש אח"מ לשעבר מני יצחקי והיום עם גדי סיסו - והוא עושה עבודת מטה כדי למצוא את הגורם שמבקרי הפנים יוכלו להפנות אליו מידע על עבריות פליליות של המבוקרים. זה קצת מסובך ואני מקווה שיהיה לזה פתרון".

לגבי נושא הכפפת מבקרי הפנים למבקר המדינה  אמר שי כי "זה רעיון שעולה חדשות לבקרים והוא כל פעם יורד בעקבות נושא עצמאות משרד המבקר. המבקרים עצמם מבוקרים על ידי מבקר המדינה בעבודתם. אני מעריך שזה לא ייסגר לא כאן ולא בפעם הבאה".

הדברים נאמרו בישיבת המשך לדיון בנושא "מבקרי פנים ברשויות מקומיות תחת התנכלות נפשית, כספית ומשפטית של המבוקרים". בדיון נשמעו עדויותיהם של מבקרי פנים נוספים אשר נפלו קרבן להתנכלות מצד מבוקריהם, ונדונה טיוטה חדשה של  תקנות משרד הפנים הנוגעות להעסקת המבקרים, שבעבר נידחו על ידי הוועדה בשל דלותן.

בסיום הדיון נקבע כי משרד הפנים יגיש לוועדה טיוטה משופרת ורשמית של התקנות בתוך שלושה שבועות.

יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) אמרה כי: "מבקרי הפנים ברשויות המקומיות בפרט ומבקרי הפנים בכלל יקבלו כל סעד שיצטרכו. לועדה יש אחריות נרחבת לגורלם וליכולתם לבצע את תפקידם. הם שומרי סף ראשונים במעלה במאבק נגד שחיתות ואי סדרים, לטובת אזרחי המדינה כולם. זה לא מקרי שאנו מכנסים דיון שני בנושא תוך זמן קצר, ותהיה עוד סדרה ארוכה של דיונים - עד שכל מבקר ירגיש מוגן וחופשי לעשות את עבודתו כהלכה, ועד שנוודא כי הם יזכו לתנאי עבודה נאותים שיאפשרו להם לעשות את מלאכתם כהלכה. לגיבוי ולמחויבות העמוקה הזו של הועדה יש גם משמעות ציבורית, ולכן בכוונתנו לשמור על ווליום גבוה של ישיבות".

שלי יחימוביץ'צילום: אוליבייה פיטוסי

מוני מעתוק, סמנכ"ל בכיר למנהל והון אנושי במשרד הפנים אמר כי: "משרד הפנים רואה עין בעין עם מבקר המדינה, את התפקיד החשוב של מבקרי הפנים. מבקר פנים מוגן בחוק מפני פיטורין על ידי נוהל שקבוע בחוק לפיו 75% מחברי המועצה צריכים לאשר את הפיטורין. אין לי מידע בפועל כמה מבקרי פנים מפוטרים באמצעות הנוהל הזה".

עוד הוסיף כי "התקנות הנוכחיות עוסקות בעיריות ולא במועצות מקומיות ואזוריות. אנו לומדים את ההערות שהעבירו לנו ומשפרים את התקנות לפיהן. התקנות הנוכחיות מדברות על תקינה מינימלית לפי גודל האוכלוסייה ותקציב העיריה. אם יהיה מועד דיון נוסף, בעוד שלושה שבועות, אני מאמין שנספיק להגיע אליו עם התקנות המוצעות. ערכנו שינוים רבים בין התקנות הקודמות ובתקנות הנוכחיות: התייחסנו לעיריות גדולות והגדלנו את התקינה; אנו עובדים עם משרד האוצר בנושא הזה כי מדובר בתוספת תקציבית משמעותית – כ-36 מיליון שקל תוספת תקציב. אנו ננסה להתאים את התקינה לא רק למצב על הנייר אלא גם למצב בפועל, כיוון שיש עיריות שבפועל מעסיקות יותר מבקרי פנים מהקבוע בתקנות. מובן שלא נרצה שהתקנות ירעו את מצבן.

"רשויות רבות נפגעות מהתקנות"

עינב פרץ, יו"ר איגוד המבקרים הרשויות המקומיות, אמרה כי "יש לי רשימה ארוכה של רשויות שנפגעות מהתקנות החדשות: יש רשויות של בין 50-30 אלף תושבים, שרק עלויות השכר של המבקר, איש צוות אחד ומזכירה מכסים לבדם את התקצוב המינימלי שהוצע על ידי משרד הפנים בתקנות. אנחנו לא רוצים ללכת להתחנן לראשי רשויות שיתנו לנו תקציב. המצב הקיים לא טוב - אין תקציב ואין לנו איך לפעול. הדו"חות הם 'פרווה' לא רק בגלל הפחד אלא כי אין אמצעים - אם אני רוצה לעשות ביקורת על תכנון ובניה אני צריכה יועץ חיצוני ולכן צריך תקציב פעולות".

עוד אמרה פרץ כי "התקנות לא כוללות 54 מועצות אזוריות ו-125 מועצות מקומיות - במה המבקר בהן שונה ממבקר ברשות מקומית? צו המועצות המקומיות נגזר מפקודת העיריות ויש לתקן את הלאקונה בנושא. הצגנו שתי חלופות - אנו מבקשים שיהיו תקנים ותקציב נפרדים לפעולות המבקר ולמי שתומכים בפעולותיו.. בתיקונים קטנים אפשר לקבל את התקנות, לא מדובר על מיליונים. אנו רוצים לתקן את מצבן של העיריות הגדולות שנפגעו מן התקנות הקודמות - אבל לא על חשבון העיריות הקטנות.

תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה לביקורת המדינה אמר כי: "פקודת העיריות קובעת שעל שר הפנים לקבוע בתקנות תקינה מינימלית למבקרי פנים לפי הקריטריונים של גודל אוכלוסייה ותקציב. החובה חלה על עיריות ולא על מועצות אזוריות/מקומיות. בגלל שהשר לא מילא אחר חובתו, הוגשה עתירה לבג"צ כדי לחייבו להתקין תקנות. הטיוטה שהוגשה בתחילה היתה מינימלית ולא מספקת.

"למשל, היא קבעה 3 תקנים לעיריות גדולות, ותקציב נמוך מאד מתקציב העיריה לטובת הביקורת. חל שיפור בתקנות החדשות: התקינה בעיריות הגדולות עלתה ל-13 תקנים במקום שלושה. נשמעו הערות לפיהן גם מספר זה נמוך מהמצב הקיים היום בשטח, ולפני מספר דקות הועדה קיבלה את הנתונים האמיתיים על מצב התקינה בעיריות. המטרה היא שנראה שיפור במצב התקינה, בכל העיריות, ביחס למצב היום".

מלכה דרור, מבקרת עיריית ירושלים, אמרה כי "התקנות החדשות לא נותנות מענה עבורנו. יש מאתנו ציפייה לטפל גם בתלונות הציבור, שעליהן יושבים כיום ארבעה עובדים, גם ב-40 תאגידים עירונים בהם מועסקים כ-6,000 עובדים שלא נספרים בתקנות החדשות, גם בתקציב בלתי רגיל שמאושר כל שנה ומגדיל מאוד את תקציב העיריה, וגם גיוס תרומות שאני צריכה לפקח עליו. היום יש באגף הביקורת בירושלים 23 עובדים, התקנות החדשות למעשה פוגעות בנו. בדוח האחרון שהגשתי לא הצלחתי לכסות את כל הגופים המבוקרים על ידי והתקינה גם היום לא מספיקה לאור היקף העבודה האדיר שמתמודדים איתו. היום יש לי ראש עיר קואופרטיבי שהוסיף תקנים, אני לא יודעת איך תראה הפוליטיקה העירונית מחר ואני לא רוצה להיות תלויה בחסדיו של ראש העיר".

ח"כ מיקי רוזנטל  (המחנה הציוני) אמר כי הוא שמח שיש שינוי אצל מבקר המדינה בהבנת הצורך להגנה על מבקרי הפנים וחושפי שחיתויות. "התקנות מיותרות ולמעשה כל המבקרים צריכים לעבור למבקר המדינה ולהפריד אותם מהרשויות. התלות בשכר ותלויות נוספות מייצרות ביקורת בלתי אפקטיביות. עוד אמר רוזנטל כי צריך לקבוע בתקנות דרישה לביקורת הן בוועדה המקומית לבנייה, והן בוועדת המכרזים כל שנה. עוד צריך להגדיר מה נדרש ממבקר הפנים, וכך גם צריך להיות מוגדר תקציב שנתי שיכלול  את תקציב פרסום הדו"חות לציבור – שהרי אם לא כן התקנות לא ישנו דבר"

מירי גרוסמן, נשיאת לשכת המבקרים הפנימים, אמרה כי ביחס ליועצים המשפטיים מבקרי הפנים חשופים בצריח. מה שאומר היועמ"ש כזה ראה וקדש יש לו שורה של אבות. מבקרי הפנים יתומים. התלות בידו של המבוקר זו סתירה שכמעט איננה ניתנת לפתרון. היא הוסיפה ואמרה כי אין שום הבדל בין עיריות למועצות מקומיות ואזוריות. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker