המופע של שי באב"ד: הפרוטוקול שחושף מה חושב מנכ"ל האוצר על העובדים שלו

מנכ"ל האוצר האשים את אגף התקציבים במסמוס החלטות, רמז כי האגף מטעה בנתוני הגירעון - והציע לאחד תפקידי בכירים ■ באב"ד הודיע כי המלצות ועדת קוצ'יק לא ייושמו בינתיים, אבל ההערכה היא כי הסטנדרט שנקבע בהן יאומץ בהדרגה

מירב ארלוזורוב
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"דצילום: אייל טואג
מירב ארלוזורוב

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, המליץ לוועדה לבחינת סמכויות הנהלת האוצר — ועדת קוצ'יק — לאחד בין תפקידי מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים במשרד. המלצתו לא התקבלה, בין השאר משום שוועדת קוצ'יק חששה שזאת תהיה הדרך להפיכת ראש אגף התקציבים למינוי פוליטי בפועל, גם אם לא באופן רשמי, ובכך לפגיעה חמורה בעצמאות ראש האגף הרגיש ביותר במשרד האוצר — וכנראה הרגיש ביותר בממשלה אחרי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

באב"ד היה זה שמינה את ועדת קוצ'יק נוכח אי־שביעות רצונו מהיעדר סמכויות של מנכ"ל האוצר, שאף אחד מראשי האגפים במשרד אינו כפוף לו (מבנה המשרד הוא אופקי, במקום מבנה היררכי כמקובל). לכן, כשוועדת קוצי'ק יצאה לדרך ההערכה היתה שהיא מונתה כדי להעצים את סמכויות המנכ"ל, ובעיקר כדי להחליש את ראשי האגפים האחרים, ובראשם ראש אגף התקציבים — באמצעות הכפפתם למנכ"ל.

בהופעתו בפני ועדת קוצ'יק, באב"ד אכן תקף באופן בוטה את התנהלות אגף התקציבים. בדבריו הוא התריע כי דרך הניהול של משרד האוצר מזיקה ומסוכנת. בפרוטוקול של הופעתו בפני הוועדה נכתב כי לדברי באב"ד, "תצורת העבודה ותהליכי הניהול במשרד חריגים. הוא לא נתקל בהם במקומות אחרים, והוא סבור כי הם לוקים בחסר ומסבים נזק. נזקים אלה אינם נראים מכיוון שבניגוד למגזר הפרטי, משרד האוצר אינו נמדד באף דרך, למעט תקלות שמבקר המדינה מסב אליהן את תשומת הלב. אלה נזקים שהציבור אינו יכול לראות כי הוא חסר את הידע המקצועי. אבל באב"ד סבור שגם אם בשגרה הם אינם מביאים לקטסטרופה, במצב של משבר צורת התהליכים הנוכחית לא תאפשר את ניהול המשבר כראוי".

בהמשך דבריו ציין באב"ד את הכשלים שהוא מזהה במשרד האוצר, ואת מרביתם הוא ייחס ישירות לאגף התקציבים. הוא התייחס לניהול משא ומתן עם גורמים חיצוניים, שהתבצע בלי שנערך לפני כן תיאום פנים־משרדי. לדבריו ההתנהלות הזאת מביאה לכך "שהתוצר הסופי אינו מתואם עם כלל האגפים, שנכנסים להליך משא ומתן כשכבר 'מכרו' הסכמות בנושאים מסוימים, לעתים לא על דעת השר", וכי כתוצאה מכך פעמים רבות המנכ"ל נאלץ להיכנס באיחור כדי להסדיר את הבלגן שנוצר.

.

כשל נוסף שציין הוא היעדר עבודת מטה באוצר, שנובע מזלזול במנכ"ל המשרד מצד ראשי האגפים, ובמיוחד ראש אגף התקציבים. "קבועים למנכ"ל ביומן שוטפים שבועיים (פגישות שוטפות שבועיות; מ"א) עם ראשי האגפים, אבל הם ממסמסים אותם ולא תמיד מגיעים. עם זאת, הוא מדבר אתם באופן יומיומי. לראש אגף התקציבים יש פגישה קבועה פעם בשבוע עד עשרה ימים עם השר, ויש ישיבות הנהלה שבועיות. באב"ד ציין כי תהליך הבנייה של תוכנית אסטרטגית על ידי ההנהלה, שנעשה כמה פעמים, מוסמס בהמשך על ידי אגף התקציבים", נכתב בפרוטוקול.

באב"ד הוסיף על כך גם את השליטה של אגף התקציבים בחוק ההסדרים. לדבריו, האגף מעדיף לקדם את תוכניותיו על פני תוכניות של אגפים אחרים, ואף "מקריב" אותן במשא ומתן בכנסת. "צריך להיות תעדוף משרדי של רפורמות מבניות שנכנסות לתוכנית הכלכלית, אחרת נוצר מצב ש'מוכרים' את כל הרפורמות שאינן של אגף התקציבים", צוטט מפיו.

"כל ראשי האגפים הם אנשים של השר"

באב"ד טען בפני ועדת קוצ'יק כי כל ראשי האגפים הם משרות אמון של שר האוצר, "ולכן הם 'אנשים של השר' באותה מידה כמו משרת המנכ"ל". אלא שבהמשך הוא עבר לתקוף באופן בוטה את חוסר האמינות, לתחושתו, של אגף התקציבים. בין היתר, הוא התייחס לתחזיות בנוגע לגירעון, תוך שהוא רומז לכך שאגף התקציבים הטעה באופן מכוון את שר האוצר. "באב"ד ציין בהקשר זה כי יש לשמור על תהליך תקין ועל שקיפות מלאה של הנתונים שעל בסיסם נקבע הגירעון כדי להימנע מיצירת תמונה שאינה מלאה בפני הגורמים הרלוונטיים, לרבות השר, שהוא בעל הסמכות לפי חוק, וכדי להימנע מקיצוצים או העלאות מסים שאינם נדרשים", צוין בפרוטוקול.

החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו
החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'וצילום: ליאור מזרחי

נוסף על כך, באב"ד התייחס למכת ההדלפות ממשרד האוצר לתקשורת: "אין תהליך במשרד שמנוהל ללא הדלפות לעיתונות. אגף שרואה שהתהליך אינו מנוהל בהתאם לעמדתו, מדליף לעיתונות מידע על התהליך עם התייחסות שמשמיצה את העמדה המנוגדת — והיכולת לנהל תהליכים בצורה תקינה נפגעת". באב"ד לא ציין בהקשר זה דווקא את אגף התקציבים.

באב"ד התייחס גם לבעיה של אגפים שמחזיקים בעמדת וטו ותוקעים תהליכים. בהקשר זה הוא הזכיר דווקא את האירוע סביב מימון בית החולים הדסה, כשהחשבת הכללית דאז מיכל עבאדי־בויאנג'ו סירבה להעביר מימון לבית החולים — לטענתו בניגוד לעמדת אגפים אחרים במשרד — וזאת בשל המאבק שלה במנהל בית החולים, זאב רוטשטיין.

עם זאת, באב"ד ריכך מעט את הביקורת הנוקבת שלו בסוף דבריו כשאמר כי "קיימים ליקויים משמעותיים בתהליכים במשרד, אבל הדברים שציין נוגעים לתהליכים, ולא לאנשים, ומה ש'מציל' את המשרד למרות הקושי בתהליכים, הוא ההון האנושי המעולה שבו".

ראש אגף התקציבים, שאול מרידור
ראש אגף התקציבים, שאול מרידורצילום: אוליבייה פיטוסי

חשש מחזרה על מקרה שלמה פילבר

בכל הקשור לפתרונות לבעיות שזיהה בניהול האוצר, הציג באב"ד עמדה מורכבת. הוא המליץ להגביר מאוד את כוחו של המנכ"ל, באמצעות הפיכתו לאיש הקובע בכל נושאי המדיניות. לדבריו, יש להעביר לסמכות המנכ"ל את חוק ההסדרים ואת ההחלטות בנוגע לרפורמות מבניות ותוכניות מרכזיות — כמו הסכם הנכים, הסכם תאגיד השידור והסכם השכר במשק — כך שיוכל להכריע במחלוקות אגפיות בלי אפשרות ערעור לשר האוצר על החלטתו. עוד ציין באב"ד כי יש להקנות למנכ"ל המשרד את השליטה על מינוי של סגני ראשי אגפים ולאפשר לו להעביר עובדים בין אגפים.

בנוגע לסדר הכפיפויות במשרד הפתיע באב"ד כשטען שהכפפתם של תשעת ראשי האגפים למנכ"ל אינה משימה ריאלית, ולכן רצוי להכפיף למנכ"ל רק את שלושת אגפי המדיניות — אגפי השכר, התקציבים והכלכלן הראשי. עם זאת, הוא הוסיף כי במקרה כזה עדיף לאחד את תפקידי מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים, ולכן גם יהיה צורך לנתק את הזיקה הפוליטית מתפקיד המנכ"ל.

יוסי קוצ'יק
יוסי קוצ'יקצילום: אייל טואג

העמדה המורכבת הזאת של באב"ד לא התקבלה על ידי ועדת קוצ'יק, למרות טענתו שאיחוד תפקידי המנכ"ל וראש אגף תקציבים יחזק את מעמדו של אגף התקציבים. אף שבאב"ד הסכים שבמקרה כזה המנכ"ל צריך להיות ללא זיקה פוליטית לשר האוצר, עדיין מדובר במשרת אמון ובמינוי אישי של השר. בוועדת קוצ'יק חששו מאוד מכרסום בעצמאות הפקידות, באמצעות מינוי של פקידים שיהיו לכאורה מקצועיים, אבל בפועל קשורים פוליטית לשר. המקרה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר הוא המחשה לחשש זה. במקרה כזה, אגף התקציבים היה הופך לאגף שמנוהל בפועל בידי מינוי פוליטי — שהיה עלול לפגוע נואשות בעצמאותו.

הבחירה של ועדת קוצי'ק היתה להעניק סמכויות נוספות למנכ"ל האוצר, אבל לא לשנות את מדרג הכפיפויות — תשעת האגפים באוצר נשארו מקבילים למנכ"ל, ולא כפופים לו.

יש לציין שבאב"ד הודיע שלשום, לאחר פרסום מסקנות הוועדה, כי יישום המסקנות יידחה לתקופתו של שר האוצר הבא — ובפועל מדובר בקבורת ההמלצות. למרות זאת, ההערכה היא כי ההמלצות עשויות להיות מאומצות בהדרגה, בין השאר מפני שמבקר המדינה ככל הנראה יתייחס אליהן כאל רף מקצועי שעל פיו הוא יבדוק בעתיד את משרד האוצר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker