סניף הבנק? גם זה יעבור - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סניף הבנק? גם זה יעבור

2017 תיזכר כשנת מפנה: לראשונה עשו לקוחות הבנקים בערוצים הישירים והדיגיטליים יותר פעולות מאשר בסניפים ■ השימוש בבנקאות הישירה בישראל כה נרחב, שמתעוררת השאלה מדוע קצב סגירת הסניפים וצמצום מצבת העובדים בבנקים נמוך יחסית

20תגובות
סרטון תדמית של פועלים דיגיטל
אלי דסה

קשה לפספס את הקמפיין של בנק מזרחי טפחות, שגייס את הראפר טונה ושירו "גם זה יעבור" להוביל את המסר השיווקי המעניין שלו: עזבו אתכם מאפליקציות בנקאיות, אנחנו פותחים עבורכם עוד סניפים.

"מצאו תקופה לסגור לך את הסניף, במקום בנקאי זרקו אותך לאפליקציה. מהיום זה רק אתה מול עצמך ואף אחד אפילו לא שאל אותך... הלכו הבנקאים נשארו כמה סניפים... הבנק יעלים את הכל הוא יעלים גם אותך אם לא תעבור", שר טונה בכאב, כאילו שמה שבאמת אכפת לקהל צעיר הוא שסניפי בנקים ימשיכו להתקיים.

די מוזר לבחור דווקא בראפר שקהל מעריציו הוא בני נוער לפני צבא ולהגיד להם "בואו לסניפי הבנק". מדובר הרי בקהל שעבורו אפילו כספומט הוא דבר מיושן. זה מוזר עוד יותר כשבוחנים את המגמה ארוכת הטווח במערכת הבנקאות, שמתאפיינת בצמצום במספר הסניפים וגידול עקבי בשימוש באמצעים ישירים. אבל הפרסומת נהדרת ואהודה בזכות השיר, ואולי היא מצליחה גם בגלל משהו שכולנו אוהבים — לשנוא בנקים.

2017 תיזכר כשנת מפנה במערכת הבנקאות הישראלית. לראשונה השנה, מספר הפעולות שלקוחות הבנקים עושים באמצעות הערוצים הישירים היה גדול מזה שהם עושים בסניף הבנק. הערוצים הישירים כוללים כספומטים, בנקאות טלפונית, שירותי סלולר ואינטרנט. לא מדובר בפעולות פשוטות של משיכת מידע אלא בפעולות בנקאיות אקטיביות: קנייה ומכירה של ניירות ערך, העברות ותשלומים, הזמנת צ'קים, הפקדות ומשיכות ואשראי.

על פי בנק ישראל, 51% מכלל הפעולות הבנקאיות במחצית הראשונה של 2017 נעשה בערוצים ישירים, לעומת 46% בתקופה המקבילה ב–2016. רואים את העלייה הזו בכל הבנקים. בשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי שיעור השימוש בערוצים הישירים גבוה מהממוצע — והוא 56% ו–57% בהתאמה.

למעשה, שיעור השימוש בבנקאות הישירה כה גבוה, שזה מעורר את השאלה מדוע קצב סגירת הסניפים וצמצום מצבת העובדים בבנקים נמוך יחסית. ב–2011–2015 נסגרו בישראל 4% מסניפי הבנקים, לעומת ממוצע של 16% מהסניפים במדינות האיחוד האירופי שנסגרו באותה תקופה.

לא ממהרים לסגור סניפים

הפוליטיקאים בולמים

הירידה אצלנו נמוכה אף שהמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מעודדת את הבנקים להתייעל, לסגור סניפים ולצמצם את מצב כוח האדם, כדי להוריד את העלויות הגבוהות של הבנקים ולהוזיל את השירותים הבנקאיים.

הקצב האיטי קשור לשלושה גורמים. הראשון — הצורך של הבנקים לשרת בו־זמנית גם לקוחות צעירים שמעדיפים שירותים דיגיטליים, וגם לקוחות מבוגרים שעדיין רגילים להגיע לסניפים. לקוחות מבוגרים רבים הם בעלי עושר פיננסי שמחייב התחשבות במצבם, ומי מהם שאינם בעלי עושר פיננסי רואים בסגירת סניפים פגיעה קשה בהם. זה מביא ללחצים פוליטיים על הבנקים כדי שיימנעו מסגירת סניפים. הגורם השני לקצב האטי — הרגולציה של בנק ישראל בעבר דרשה הרבה מאוד פעילויות שחייבו הגעה לסניף. הגורם השלישי — לבנקים קשה ויקר לצמצם את מצבת העובדים בגלל הסכמי עבודה קשיחים.

המציאות כופה על הבנקים ועל בנק ישראל לנסות לזרז בכל זאת את התהליכים האלה, אבל הם מתמודדים עם כוחות סותרים: מצד אחד, טכנולוגיה שמתפתחת במהירות וגם צרכנים שמוכנים לאמץ חידושים ושירותים דיגיטליים, ומצד אחר, פוליטיקאים שמנסים לבלום את הקצב.

מזרחי טפחות - זה לא יעבור אם לא תעבור - דלג

אחד מהם הוא ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שהעביר לפני כשנה הצעת חוק המחייבת בנק שמעוניין לסגור סניף לקבל אישור לכך מהמפקחת על הבנקים. מאז שהחוק נחקק, התקבלו בבנק ישראל פניות לסגירת 90 סניפים — וזה חייב את המפקחת להציב שלוש עובדות שעוסקות רק במיון הבקשות וטיפול בהן. בחלק מהמקרים יש אישור לסגירה, ובמקרים אחרים, הבנקים נדרשים לספק פתרונות חלופיים, כמו מסוף דיגיטלי בעלויות נמוכות או הגעה של סניף בנק נייד. שלושה בנקים משתמשים כיום בשירותי בנק נייד — כלי רכב שמגיע לבתי אבות ומספק שירותי בנקאות לאוכלוסייה המבוגרת.

בנקים בלי פקידים

הקצב יואץ

החוק של כבל לא באמת מונע סגירת סניפים, אך הוא מאט אותה — וגם את תוכנית העבודה של בנק ישראל. הבנק העריך כי ב–2016–2020 ייסגרו כ–200 סניפים מתוך 1,110 סניפי בנק שיש כיום בישראל. השיא במספר הסניפים היה ב–2012, אז פעלו כאן 1,191 סניפים.

בנק ישראל ספג בשנים האחרונות הרבה מאוד ביקורת על כך שלא פעל להורדת יוקר השירותים הבנקאיים. גם כשעשה זאת, זה תמיד נראה מעט מדי. הבחירה של המפקחת הנוכחית ללחוץ על הבנקים לצמצם את כמות הסניפים והעובדים משקפת את הדרך שבעיניה היא היחידה שיכולה לאפשר הורדת עלויות גם לצרכנים. זה כרוך בחינוך שוק ובמאבקים של הנהלות הבנקים מול העובדים ומול הלקוחות. וכמובן זה גם כרוך בהשקעות גדולות בטכנולוגיה ובפתרונות כמו בנקים ניידים ופיזור של מסופים לביצוע פעילות ללא צורך בסניפים.

אבל הקצב הוא כאמור איטי מאוד, ולא מצליח להדביק את הקצב שבו הלקוחות מוכנים לאמץ את השירותים הדיגיטליים. זה אומר שהיכולת להוזיל את השירותים הבנקאיים די מוגבלת, וזה מכתיב קצב של התפתחות אבולוציונית — ולא רבולוציונית.

אבל יש דבר אחד שיכול להאיץ מאוד את הקצב, והוא הפתרונות שמייצרים שחקנים חוץ־בנקאיים לביצוע פעולות בנקאיות כמו תשלומים. זה האיום הגדול על הבנקים, ולכן בנק ישראל דוחק בהם לזרז את תהליכי ההתייעלות. המסר של בנק ישראל לבנקים הפוך מזה של הראפר טונה: מבחינת המפקחת על הבנקים, הסניף יעבור — אבל הדיגיטל לא יעבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#