מהיום בכספומטים: שטרות חדשים של 20 ו-100 שקל – למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

השטרות החדשים של 20 ו–100 שקל יופצו מהיום, כמה שנים אחרי תאריך היעד שקבע בנק ישראל ■ למרות הפופולריות הגוברת של תשלומים דיגיטליים, החוק לצמצום השימוש במזומן תקוע בכנסת - ובמשק מסתובבים יותר מ–500 מיליון שטרות בערך כולל של כ–80 מיליארד שקל

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מציגה את השטרות החדשיםצילום: אוליבייה פיטוסי

לאחר שנים ארוכות של הכנות ועיכובים, מתחילה היום הפצתם לציבור של השטרות החדשים של 20 ו–100 שקל חדש. השטר של 20 שקל נושא את דיוקנה של רחל המשוררת (בלובשטיין־סלע), וזה של 100 שקל — את דיוקנה של לאה גולדברג. אלה מצטרפים לשטרות מאותה סדרה המצויים כבר בשימוש נרחב, של 50 שקל (שעליו דיוקנו של שאול טשרניחובסקי) ו–200 שקל (שעליו דיוקנו של נתן אלתרמן).

המעבר הגובר לתשלומים שאינם במזומן מעלה את השאלה אם הסדרה החדשה עשויה להיות האחרונה שתונפק בישראל. אמנם עוד מוקדם לחזות אם אכן כך יהיה, אבל לא נראה שהמרשרשים והמצלצלים צפויים להיעלם בקרוב מהמשק הישראלי. למרות הפופולריות הגוברת של תשלומים בכרטיסי אשראי ותשלומים דיגיטליים, יש עדיין ביקוש רב לכסף מזומן, ומחזור המזומן בישראל גדל בקצב גבוה מצמיחת המשק. הוא תפח ב–10% ב–2014 וב–16% ב–2015 (אבל ב–3% בלבד ב–2016).

שוודיה ידועה בכך שהצליחה להעביר את רוב העסקות בה לכרטיסי אשראי, ובייחוד לכרטיסי חיוב מיידי (דביט), הפופולריים בה אף יותר — אבל אפילו שם הנפיק הבנק המרכזי סדרה חדשה של שטרות (ב–2015 וב–2016, בהדרגה), והצהיר כי הכסף המזומן לא ייעלם בקרוב.

כיום יש בישראל יותר מ–500 מיליון שטרות, שערכם הכולל קרוב ל–80 מיליארד שקל. מספרם העצום של השטרות והחשיבות הרבה שלהם בפעילות הכלכלית מסבירים מדוע החלפת השטרות היא מבצע ענקי וחשוב לבנק ישראל.

הפעם האחרונה שבה הונפקה בישראל סדרת שטרות מלאה היתה ב–1999, וערכו של מחזור השטרות היה אז קטן פי כחמישה — 15 מיליארד שקל בלבד (ב–172 מיליון שטרות). מלבד ההדפסה, השינוע וההפצה של השטרות החדשים, מבצע ההחלפה דורש גם הכנות מצד הגופים במשק המשתמשים במזומן — ובייחוד של מכשירים אוטומטיים כמו כספומטים ומכונות תשלום בחניונים.

מבצע שחייב להצליח

זה שנים ארוכות שבבנק ישראל מתכוננים להחליף את השטרות, וההחלטה על כך התקבלה כבר ב–2006. בתחילה התעכבה ההחלפה עקב חילוקי דעות על רשימת הדמויות שיופיעו על השטרות.

טיימליין שטרות

על הליך הבחירה בדמויות שנבחרו לבסוף נמתחה ביקורת בדו"ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר האחרון, שלפיו ההחלטה על הדמויות שיופיעו על השטרות התקבלה בוועדה לתכנון שטרי כסף (ועדת טירקל) לאחר ש"אחד מחברי הוועדה הציע את שמותיהם של ארבעת המשוררים שלדעתו דיוקניהם צריכים להופיע על השטרות, והצעתו התקבלה ללא דיון מעמיק בחלופות אחרות". עוד קרא המבקר לבנק ישראל לבחון מחדש את הסיכונים הכרוכים בכך שרק ספק אחד מדפיס את כל השטרות של ישראל.

ב–2009 עדיין אמרו בבנק ישראל שהנפקת השטרות מתוכננת ל–2012, אלא שבפועל, רשימת הדמויות הסופית אושרה בממשלה ב–2011, ורק אז התחילה העבודה על עיצוב השטרות. ב–2013 פירסם בנק ישראל הודעה שבה הסביר כי הוא "מציב דרישות קפדניות ובלתי־מתפשרות" לשטרות החדשים, ואלה "מביאות להתמשכות תהליכי הייצור". הדפסת הכמות המינימלית הדרושה כדי להכניס שטר למחזור, הסבירו אז בבנק, אורכת כשבעה חודשים.

באותה הזדמנות עידכן בנק ישראל שהשטרות האחרונים ייכנסו לשימוש בחודשים הראשונים של 2015, אך גם במועד זה לא עמד הבנק. בפועל, השטר הראשון מהסדרה החדשה, של 50 שקל, נכנס לשימוש בספטמבר 2014, והשטרות האחרונים — רק עתה, בנובמבר 2017.

לדברי אילן שטיינר, מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל, הסיבות לעיכובים היו, בין השאר, הדיון הציבורי הנרחב שקדם לאישור בממשלה; ההיערכות התפעולית המקדימה של המשק; בקרת האיכות בשלבי הפיתוח והייצור של השטרות החדשים; והרצון להבטיח "ב–100%, ולא רק ב–99%", שהמבצע הקריטי של החלפת השטרות יוכתר בהצלחה.

שטיינר מוסיף כי יש יתרונות להחלפה הדרגתית של השטרות — כמו מניעת מצב שבו מצויים בשימוש שמונה סוגי שטרות. ואולם אחד החסרונות של החלפה מדורגת הוא העובדה שזה זמן רב — שלוש שנים — מצויים בשימוש מקביל שני שטרות ירוקים: 20 שקל הישן ו–50 שקל החדש.

נשיא המדינה ונגידת בנק ישראל מציגים את השטרות, אתמול
נשיא המדינה ונגידת בנק ישראל מציגים את השטרות, אתמולצילום: מארק ניימן / לע"מ

שטרות של 20 שקל יחזרו לכספומטים

בתקופה הקרובה עדיין אפשר יהיה להשתמש בשטרות הוותיקים, אך כמו שעשה בעבר, בנק ישראל צפוי להודיע על מועד שממנו ואילך הציבור לא יוכל להשתמש בשטרות הישנים, אלא רק להחליפם (בבנק ישראל או במקומות אחרים שייקבעו).

במשק כבר צצו זיופים של השטרות החדשים, אבל סימני הביטחון שעליהם נחשבים בטוחים — בתנאי, כמובן, שהמשתמשים יבדקו אותם בעת קבלתם ולא יסתפקו במבט חטוף. שטיינר אומר כי ההחלטה אם ומתי תוחלף גם סדרת השטרות החדשה תתקבל בעתיד, וכי מבחינה מקצועית, הדבר תלוי בעיקר בשאלה אם אמצעי הביטחון נגד זיופים שעליהם יישארו אפקטיביים.

תמהיל השטרות שבמחזור מושפע מדפוסי השימוש של הציבור ומההיצע בכספומטים. בשנים האחרונות גדל התמהיל של שטרות 200 שקל בכספומטים, ומספרם זינק מ–59 מיליון ב–2007 ל–266 מיליון בסוף 2016.

לעומת זאת, שטרות של 20 שקל התחילו להיעלם מרוב הכספומטים, ומספרם כמעט שאינו גדל בשנים האחרונות. אך עתה יש לבנק ישראל בשורה: עם השקתם של שטרות 20 השקלים האדומים החדשים, אמורה לגדול מאוד תפוצתם — והם יחזרו לחלק מהכספומטים. בבנק ישראל הבחינו שהציבור אוהב להחזיק בשטרות האלה — להוצאות שוטפות ולמתן עודף — וממעט להפקידם בבנקים. עתה יזמו בבנק תוכנית להגברת התפוצה של השטרות האלה במחזור, ולבנקים המסחריים נקבעו יעדים לחלוקת שטרות של 20 שקל בדלפקים ובכספומטים.

לפי הדו"חות הכספיים של בנק ישראל, ההוצאות של הבנק על הדפסת שטרות וטביעת מטבעות זינקו מ–59 מיליון שקל ב–2014 ל–70 מיליון שקל ב–2015, ול–202 מיליון שקל ב–2016. ההוצאות הבלתי־מבוטלות האלה הן תמריץ נוסף למעבר לתשלומים דיגיטליים, ובנק ישראל פועל גם בתחום זה.

בשבוע שעבר פירסם הבנק "קול קורא לקבלת מידע בנושא הקמת תשתית לסליקת תשלומים מיידיים" — תשלומים שבהם החיוב והזיכוי מיידיים, בדומה לתשלום בכסף מזומן וללא הכרח להשתמש בתשתית התשלומים של חברות כרטיסי האשראי. התשתית הזאת, אם תקום, עשויה להחליף כמה אפליקציות מתחרות למכשירים ניידים, שכבר משמשות אנשים פרטיים בישראל להעברת תשלומים לבתי עסק וכן בינם לבין עצמם. עם זאת, גם כשהיא תקום, יהיה עדיין ביקוש לכסף מזומן — בין השאר מפני שהשימוש בו הוא דרך המלך לביצוע עסקות בלתי־חוקיות ולהעלמת מס.

ממשלות רבות מפעילות לחץ למעבר לכלכלה נטולת מזומן, ואליהן מצטרפים כלכלנים כמו קנת רוגוף, שחיבר את הספר "קללת המזומן". אלה נתקלים לעתים בביקורת עזה מצד מי שמסבירים כי כסף מזומן פירושו חופש — וחיסולו עלול להתגלות כסיוט אורווליאני.

בישראל, על כל פנים, זהו עדיין חזון רחוק. מצד אחד, הציבור מחבב את הכסף המזומן, ומצד שני, הממשלה אינה פועלת בנחרצות כדי לצמצום את השימוש בו. יותר משנתיים עברו מאז אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק להגבלת השימוש במזומן (שאמורה לאסור על עסקות גדולות במזומן) — ומאז היא תקועה בוועדת החוקה בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker