המשנה ליועמ"ש: "שינוי משמעותי ביחס לחברה הערבית" - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הוועדה הכלכלית של החברה הערבית

המשנה ליועמ"ש: "שינוי משמעותי ביחס לחברה הערבית"

בדיון סוער שהתנהל בוועידה המתקיימת בנצרת, אמר יוסף ג'אברין פרופסור לתכנון ערים בטכניון: "אנחנו עדים לתהליך של גטוזציה של החברה הערבית. רוצים למנוע חדירת ערבים לערים יהודיות כמו כרמיאל או נצרת עלית"

4תגובות
פרופ' יוסף ג׳בארין והמשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, בוועידה הכלכלית של החברה הערבית בנצרת, היום
רמי שלוש

פאנל סוער במיוחד בהנחיית מירב ארלוזרוב נערך במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית המתקיימת היום (ד') בנצרת, ועסק במצוקת הדיור והתכנון בערים וביישובים הערביים. בפנאל, שהתקיים תחת הכותרת "העיר הערבית החדשה: תכנון אתגרים ואכיפה", טען יוסף ג'אברין, פרופסור לתכנון ערים בטכניון, כי מדינת ישראל הזניחה במשך שנים את התכנון בערים הערביות כחלק ממדיניות נמשכת. ג'אברין אמר כי תוכנית החומש ותוכניות הוותמ"ל מיועדות למעשה לרכז ולבודד את האוכלוסייה הערבית.

"אנחנו עדים לתהליך של גטוזציה של החברה הערבית, בידוד כמטרה עליונה", אמר ג'אברין. "הכוונה של התוכניות הקיימות היא לצופף ולבודד את החברה הערבית. יחידת הדיור של הערבי נתפשת כיחידה צבאית עוינת. 40 אלף יחידות דיור בירושלים לא מוכרות. בג'אסר אזרקה חצי מהיישוב לא מוכר – ואת הבניינים האלה מבקשים להרוס. זה לא שאין תוכניות, הן פשוט רעות ומבקשות לצמצם את האוכלוסייה".

ג'אברין הביא לדוגמה תוכנית להקמת עיר ערבית בשטח של 2,700 דונם שעליו יוקמו 19 אלף יחידיות דיור. "מדובר ביחס של פי 1.5 יותר מהצפיפות בתל אביב. למה צריך צפיפות אדירה בלב הגליל העני? אני מבין מהתוכניות שרוצים לרכז את תושבי הערים הערביות ולמנוע חדירת ערבים לערים יהודיות כמו כרמיאל או נצרת עלית. נצרת עלית כבר היום מכילה קרוב לחצי תושבים ערבים כי השטחים בנצרת קטנים בהרבה בשוואה. יש פה אפלייה במרחב שצועקת לשמיים. אל תרכזו את הערבים".

עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר בתגובה כי הדברים אינם נכונים בלשון המעטה. "אני נמצא באגף התקציבים ובמשרדי הממשלה הרלוונטים והרוח שנשמעת מהם היא רוח של שינוי המציאות", העיד קמיניץ. "לא צריך לחזור כל הזמן לנרטיבים של 48' ו-67'. אני מזהה רפורמה שאני רואה אותה וכאן יש נקודת שינוי משמעותית ונקודת מפנה ביחס לחברה הערבית. אני מכיר את תוכניות הותמ"ל ולא רוצה להיכנס לפרטים. ההסתכלות לא צריכה להיות 'מה יש ליהודים יותר'. אני לא חושב שעדיף לבטל את המעשים שכבר נעשו ושנמשיך להשאיר את החברה הערבית מאחור. אני מאמין שאף אזרח ערבי לא רוצה להפר חוקי בנייה, וזה הזמן לסייע לו. הנתונים מצביעים על הקצאה תכנונית של אלפי יחידות דיור חדשות לחברה הערבית, וכדאי לנצל את זה עכשיו ולא להתעכב על העוול שנעשה במשך שנים. טיעוני ג'ובראן הם דמגוגיה".

גם מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן נזעק מהקהל, ואמר כי "פרופסור ג'וברין ביודעין מטעה את הציבור. חלק מראשי הרשויות מבקשים אלפי דונמים ואין תוכניות פיתוח כלכלי מאחוריהן. אין תוכנית להתפתחות אורבנית והוועדה הונחתה על ידינו שלא לטפל בתוכניות שאין להן צפי רחוק טווח. כשיצאנו לדרך עם תוכניות הפיתוח לישובים הערבים קמיניץ היה מי שהתעקש שיהיה מעקב על פיתוח והתקדמות התוכניות".

בהמשך לדברים הקשתה מירב אלרוזרוב ושאלה את קמיניץ כיצד יתמודד עם הטוענים שתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה - תיקון שהוא קידם, נועד בעצם להרוס דירות של ערבים. קמיניץ ענה כי "התיקון לא נולד נגד החברה הערבית והוכן בעקבות יוזמות של יהודה ויינשטיין וגלעד ארדן. הבנו בוועדה מיוחדת שיש עבירות בנייה חמורות בארץ, ובמגזר החקלאי, הדרוזי והערבי במיוחד. אני מחכה ליום שבו יהיה עיכוב הליכים על דק או על סגירת מרפסת באום אל פאחם כמו שאני מקבל בתל אביב, אבל המציאות לא נמצאת שם. אכיפת תכנון ובנייה הכרחיים ונדרשים ביישובים הערבים בכדי להעביר את העיר הערבית שינוי פיזי ותשתיתי. אני צריך לטפל בענייני אכיפה כדי לקדם תכנון בערים האלו ומעניין אותי שהאכיפה תתמוך בתכנון של תוכניות שאנחנו מקדמים בשנים האחרונות. אני אאכוף תכנון ובנייה למי שבונה על כביש הגישה לבית הספר שצריך להיבנות או על הכיכר. האכיפה תתרכז בפגיעה בנכסים ציבוריים".

הפאנל היום
רמי שלוש

קמיניץ טען כי השלטון המקומי והתושבים צריכים לקחת אחריות ולהתמודד עם עבירות הבנייה ביישובים, בניגוד למצב הקיים שבו חלק מהמנהיגים ברשויות הערביות מתנגדים לאכיפה ולהסדרת הבנייה הלא חוקית. פרופסור ג'יבראן טען כי לא ניתן להרוס עשרות אלפי יחידות דיור במזרח ירושלים ובערים ערביות אחרות, מבלי לייצר חלופות ולקדם בנייה במקביל. "אנחנו עדים לכך שבצפון הייתה תוכנית שתחמה את הבינוי והשיפוט של ערביי הצפון ובמסגרתה הוגדרו הישובים הערבים כסכנה דמוגרפית והתושבים נתפשו כבלתי חוקיים. ההתייחסות הזאת שגויה. יש צורך לשנות את הרכבי הוועדות ולדאוג שלא יראו את הערבים כמפגע. אני רואה 40 ישובים יהודיים בנגב שהם לא מוגדרים ולא חוקיים ולא מנסים לרכז אותם. בישראל 2017 יש 940 יישובים שלערבים אסור לגור בהם. יש 900 ישובים שאין בהם אף ערבי ויש בהם וועדות קבלה וכו'. צריך להרים על זה דגל שחור.

מאזן גנאים, ראש עיריית סחנין ויו"ר ראשי הרשויות הערביות בישראל, אמר כי "על ראשי הרשויות יש אחריות באכיפה ואנחנו רואים בתוכניות הקיימות ובתוכנית 922 מהלכים חיוביים וראשוניים שמצריכים עוד עבודה. רק שהיום במקום שיגידו לנו איך להכשיר 50 אלף בתים – מבקשים מאיתנו להרוס 50 אלף בתים. אנחנו אחראים על האנשים שגרים בתוך הבתים האלה, וכל עוד לא נקדם תוכניות מפורטות ושטחי התרחבות אנחנו בבעיה. אני מבקש ממקבלי ההחלטות ומהממשלה לחשוב איך מכשירים 50 אלף בתים".

מורן אביב רכזת תחום התכנון בעמותת סיכוי, הוסיפה כי לא ייתכן שהתחילו בהחמרת חקיקה והחרפת הסנקציות מבלי להתחיל בבנייה. "אי אפשר לצפות שהדברים יתחילו מאפס – יש פה פער וצריך לגשר עליו. זה לא ייסגר מעצמו ולא יתאפשר אם לא יאשרו קודם תוכנית מפורטת".

קמינציק טען כי אפשר להסתכל על האכיפה ככלי שמשרת את התכנון ולא להפך. "כשאת אומרת שתכנון יקח 5 שנים את צריכה להבין שאני רוצה לאכוף את מה שכבר כן תיכננתי. אני חייב לאכוף תוכנית מתאר כדי שהתכנון המפורט יוכל להתקדם. הדיון הוא לא איך הורסים בתים אלא איך ראשי הרשויות עוזרים עם האכיפה כדי לאפשר את השינוי. אני מחוייב לאכיפת החוק ויש סדרי עדיפויות. אנחנו הרי לא נצליח להרוס מאה אלף בתים בשנה".

ג'אברין טען כי ברגע שסדרי העדיפויות לא מפורסמים לציבור נוצרת חוסר ודאות גדולה. לדבריו הדיון עוסק בקרקעות פרטיות ביישובים הערביים שהולכות ואוזלות ומגיעות לכדי מיצוי, ויש לחשוב על דרכים נוספות כדי להגדיל את השטח ולהסדיר אותו.

לדברי איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח הכלכלי של המיעוטים מהמשרד לשיוויון חברתי, יש קרקעות בשטחים הערביים שלא מנוצלות בצורה טובה. "שמנו יעדים של יחידות דיור חדשות בשכונות החדשות. היישובים הערבים זוכים לסבסוד בהקמת יחידות דיור, גם על קרקעות פרטיות. 922 מבקשת להטיב עם היישובים הערבים וצריך לנסות להשפיע מבפנים ולא רק בביקורת מבחוץ. כיום בתוכנית נעשה שיתוף פעולה עם ראשי הרשויות, אבל עדיין עליהם לקחת יותר אחריות בכל הנוגע להרחבת היישובים. עד היום לא הצלחנו להקים ועדות מקומיות שייצרו פתרונות וחלוקה, גם אחרי אחרי שנתנו להם 120 מיליון שקל".

איימן סייף הוסיף כי "יש הגדלה בהקצאת המשאבים הכלכליים למיעוטים. אנו מדברים על גידול בתוכנית 922. יש הקצאת משאבים בתכנון וסדור של 1.7 מיליארד שקל, מתוכם 1.2 מיליארד שקל בנושאי תעסוקה ויזמות. השינוי בתוכנית 922 הוא במנגנוני ההקצאה, כך שהחברה הערבית תקבל לפחות את חלקה היחסי מכל תוכנית. אם בעבר רק 7% הוקצו, היום 40% מחוייבים בתחבורה. אז זה יקרה לא נצטרך תוכניות ייעודיות. בתחום הכלכלי חברתי יש רוח חדשה: יש הקצאות תקציביות שגדלו באופן משמעותי והממשלה מבינה שיש אינטרס משותף ושהאוכלוסייה החרדית והערבית יהיו בתוך כמה שנים 50% מכוח העבודה בארץ והמדינה חייבת להשקיע בזה. אני רוצה כמה שיותר כסף שיגיע לחברה הערבית, ואנחנו רואים שיש עליה בנושא השכלה ותעסוקה ועדיין הפערים גדולים".

ראש עיריית סחנין מאזן גנאים הוסיף כי ראשי הרשויות מוכנים לתכנן ולהסדיר את הבנייה, אבל קשה לפעול עם המישקעים הקיימים מהעבר. "אני לא בורח מהבעיה, אבל הממשלה אחראית על ההזנחה של היישובים הערביים. החברה הערבית צריכה 60 מיליארד שקל. האוצר קבע תוכנית של 13 מיליארד שקל. זה צעד מבורך אבל לא מספיק כדי לטפל בכל החסמים שהיו, והחסם הרציני הוא הבנייה. 45% מהיישובים הערבים פועלים ללא תוכנית מתאר. 50 אלף בתים נבנו ללא היתר וראשי הרשויות צריכים לקחת עליהם את נושא האכיפה. אבל בלי תוכניות ותקציבי תכנון מתאים – לא יהיה שינוי. המועצות היום משתלטות על אדמות. אם לא תקום פה ועדה בין משרדית שבעצמה תעשה מיפוי של הצרכים, גם בבנייה אבל לא רק, לא יהיה שינוי. הממשלה התעוררה לפני שנתיים אבל אנחנו עדיים משלמים את המחיר".

לדברי מורן אביב, לוועדות כיום אין מנדט שיפוט מלא בכל השטח שדרושות לגביו הכרעות ביישובים הערביים. "נניח שהרשות דנה בבקשה ל-100 דונם, לוועדה יש מנדט לדון רק ב-20%. היום הרבה מהחסמים נוגעים להרחבת תחומי השיפוט ואין מענה. שיווק אדמות למי שאיננו בעל קרקע חלש מאד, והאפשרויות אוזלות. המדינה רגילה לעבוד עם קרקעות ציבוריות ולא הנגישה את השיווקים לקרקעות הפרטיות, שהם רוב הקרקעות ביישובים הערביים. יש צורך בהסברה בכל הישובים כולל יעוץ משפטי והכרת המסמכים כדי שהציבור יוכל לגשת למכרזים. אנחנו רואים שהתקציבים מועברים – אך ללא מנגנונים מתאימים לחברה הערבית. שוק הנדל"ן בחברה הערבית זה סיפור שונה, והמדינה לא השכילה להבין אותו".

הוועידה הכלכלית של החברה הערבית - בעריכת TheMarker ובשיתוף בנק לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם