מדריך: ביטוח הסיעוד הקבוצתי התבטל? זה מה שאתם חייבים לעשות - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדריך: ביטוח הסיעוד הקבוצתי התבטל? זה מה שאתם חייבים לעשות

החלופה המועדפת היא ביטוחי הסיעוד של קופות החולים, כשהמדינה תדאג לסבסד את אלה שיתקשו להתקבל אליהם - בעיקר מבוטחים מבוגרים מעל גיל 60 ■ ואולם יש להתגבר על בעיית האפליה של עובדים חלשים, שלא זכו לקבל ביטוח קבוצתי כזה מעולם

39תגובות
קשישים סיעודיים והמטפלים שלהם בכיכר אורדע ברמת גן
אייל טואג

ההסתדרות הכללית יצאה בקמפיין חוצות תחת הסלוגן "אל תשליכני", בדרישה כי ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, שבשיאם החזיקו בהם כמיליון עובדים, לא יבוטלו בסוף השנה. ההסתדרות אף מאיימת בהשבתה כללית של המשק על רקע זה. אינספור ספקולציות פורסמו בימים האחרונים בנוגע לסיכוי ששר האוצר, משה כחלון, יישבר בלחץ ההסתדרות ויודיע על ביטול הביטול — כלומר, על כך שהביטוחים הקבוצתיים יוארכו לשנה הבאה.

הספקולציות שגויות כולן. אין כל סיכוי שכחלון יאריך את הביטוחים הקבוצתיים, מהסיבה הפרוזאית שאין לו סמכות לכך. כדאי להיזכר שמזה כשנה, הפיקוח על ענף הביטוח הוא באחריות רשות שוק ההון העצמאית — שאינה חלק ממשרד האוצר, ושיש לה סמכויות קבועות בחוק. בקיצור, כחלון כבר לא קובע. מי שקובעת זאת אך ורק ראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר, ועמדתה הנחרצת היא שהביטוחים הקבוצתיים יבוטלו בסוף השנה.

מה עושים כשביטוח הסיעוד הקבוצתי מתבטל

בנוסף, לאור הדו"ח החריף של מבקר המדינה, שקבע כי הפיקוח על הביטוח התרשל במהלך 20 השנים האחרונות בכך שאיפשר את קיומם של הביטוחים הקבוצתיים — הרי שסלינגר נהנית מרוח גבית משפטית להחלטתה לגבי ביטול הביטוחים הקבוצתיים. לכן, הביטוחים הקבוצתיים יבוטלו ב–31 בדצמבר 2017, נקודה.

כחלון וניסנקורן מודעים לכך שאין להם סמכות לכפות על סלינגר את המשך קיומם של הביטוחים הקבוצתיים. למרות זאת, ההסתדרות מאיימת בהשבתת המשק, וכחלון מקיים עמה משא ומתן. על מה הם דנים? ההערכה היא שתחת הכסות של הארכת הביטוחים הקבוצתיים, ההסתדרות שואפת לקבל הטבות שונות — שהן אכן בסמכותו של כחלון. כך, ייתכן שההסתדרות תבקש לקבל הטבת מס על הפקדות של עובדים בביטוחי סיעוד, כשם שיש הטבה להפקדות בחיסכון הפנסיוני.

ייתכן שההסתדרות מקווה להשיג בכך את מה שכבר נבחן כנראה באוצר, והוא הטבות לעובדים המאורגנים שהחזיקו בביטוח הקבוצתי. למשל, שהמדינה תסבסד לעובדים האלה רכישה של ביטוח סיעוד פרטי (ביטוח פרט), אם הם אינם מצליחים להתקבל לביטוח הסיעוד של קופות החולים. אלה הן הטבות תקציביות, כלומר כאלה שמפעילות לחץ על אגף התקציבים ולא על רשות שוק ההון, ולכן יש מקום למשא ומתן לגביהן בין הצדדים. בקיצור, ניסנקורן רוצה שכחלון יכניס את היד לכיס, וייתן פיצוי לעובדים המאורגנים שלו בגין ביטול הביטוח הקבוצתי. כפי שאנחנו מכירים את הנפשות הפועלות, ולאור העובדה שבימים אלה האוצר שוקד על הכנה של הצעת תקציב ל–2019 — יש סיכוי גדול שההסתדרות תצא עם שלל רב בידה.

אייל טואג

האחריות מונחת על כתפי העובדים

חלוקת שלל להסתדרות בגין ביטול הביטוחים הקבוצתיים תהיה כמובן מהלך פוליטי נבון מבחינתו של כחלון — אבל מהלך כלכלי־חברתי בעייתי מאוד. ראשית, כדאי להזכיר כי הביטוחים הקבוצתיים נרכשו בעיקר על ידי קבוצות עובדים מאורגנות וגדולות, כאלה שנעזרו ביועצי ביטוח. היועצים והקבוצות ידעו היטב שזהו מוצר ביטוח בעייתי מאוד, משום שהוא ניתן לביטול בכל רגע, והם גם ידעו שהמחיר הנמוך של הביטוח הזה נבע במידה לא מועטה מהבעייתיות שבו. לכן, האחריות למחדל הביטוחים הקבוצתיים מונחת על כתפי העובדים לא פחות מאשר על כתפי הפיקוח על הביטוח (האחריות הכבדה ביותר היא בכלל של חברות הביטוח עצמן).

שנית, כל מתן פיצוי רק לאלה שהיה בידם ביטוח קבוצתי תהיה אפליה קשה. כך, קשה יהיה להסביר לבג"ץ מדוע עובד מאורגן בתעשייה האווירית, שנהנה מהייעוץ הביטוחי הטוב ביותר שקיים, יקבל עתה פיצוי מהמדינה בדמות סבסוד ביטוח פרטי עבורו — בשעה שעובד הקבלן שניקה את המדרגות בתעשייה האווירית, ולא זכה לקבל ביטוח קבוצתי מכיוון שהוא אינו מאורגן, ומפני שאין לו כסף לרכוש אפילו את הביטוח הזול יחסית של קופת חולים, לא יקבל סבסוד דומה מהמדינה?

שלישית, כל ההצעות הנשקלות הן בעייתיות. הטבות מס הן רעה חולה, והמדינה מנסה לצמצם אותן גם במקרה הפנסיוני, כך שבוודאי אין עילה להרחיב אותן לגבי ביטוח סיעוד. ההצעה לסבסד מעבר לביטוח פרט טומנת בחובה כשל שוק.

משה כחלון
עופר וקנין

בניסיון להיענות לדרישות ההסתדרות, באוצר שוקלים כעת הצעה השמורה רק למי שהחזיקו בביטוח סיעוד קבוצתי. לפי ההצעה, כל מי שבוטל ביטוח הסיעוד הקבוצתי שלו, מוזמן לרכוש את ביטוח הסיעוד של קופות החולים — ביטוח זול יחסית וטוב. אלא שיש שתי קבוצות שהמעבר הזה הוא בעייתי עבורן. אחת הקבוצות, שעד היום דובר בה פחות, היא זו של מבוטחים צעירים, מתחת לגיל 60, שבשל בעיות בריאות שונות לא יוכלו להתקבל לביטוח של קופות החולים (הם ייפסלו בתהליך הבדיקה הרפואית — תהליך החיתום).

ככל הידוע, בגילי 45–60 שיעור הדחייה לביטוחי קופות החולים הוא כ–15% (בגילים צעירים יותר השיעור הוא אפסי). במדינה מעריכים כי מדובר ב–17–20 אלף איש לכל היותר. מאחר שהמבוטחים האלה לא יוכלו להתקבל לביטוח של קופת חולים, הם יצטרכו לעבור לביטוח הפרט של חברות הביטוח. חברות הביטוח מחויבות לקלוט את מבוטחי הביטוח הקבוצתי לביטוח הפרט שלהן, ללא חיתום — שהוא ביטוח יקר מאוד. לכן, המדינה שוקלת לסבסד את הפער בין מחיר הביטוח של קופת החולים לבין ביטוח הפרט עבור אותם דחויי ביטוח מתחת לגיל 60 — כדי להבטיח שלא יהיה אף מבוטח בביטוח קבוצתי שלא יוכל לרכוש לעצמו ביטוח חדש בגלל בעיית בריאות או מחיר.

ואולם זאת הצעה בעייתית משתי סיבות. האחת, היא מפלה את מי שהיה לו ביטוח קבוצתי — ולכן הוא גם עובד מאורגן וחזק בעליל — לעומת עובדי הקבלן שלא זכו מעולם לקבל ביטוח קבוצתי כי לא היו חלק מקבוצת עובדים חזקה. השנייה, היא שיש כאן תמריץ בעייתי לחברות הביטוח להקל את תנאי החיתום בפוליסות של קופות החולים (חברות הביטוח מנהלות את הפוליסות עבור קופות החולים, וקובעות מי יתקבל לביטוח של קופת חולים ומי יידחה), כדי לוודא שמבוטחים חולים יעברו לקופות ולא לחברות הביטוח. עם זאת, במדינה משוכנעים שקופות החולים יידעו להשגיח ולוודא שזה לא יקרה.

קבוצת הסיכון: מבוטחים מעל גיל 60

הקבוצה שנמצאת בסיכון הרב ביותר כתוצאה מביטול הביטוח הקבוצתי, היא זאת של 100 אלף מבוטחים מעל גיל 60. עבור המבוגרים, ביטוח הסיעוד מוצע בתנאים פחות טובים, ובכלל לא בטוח שיקבלו אותם לביטוח. בנוגע לקבוצה זאת המדינה התערבה, וחייבה את קופות החולים לקלוט אותם לשורות הביטוח שלה בלי חיתום, כלומר קליטה אוטומטית. המשמעות היא שאותם 100 אלף מבוטחים מבוגרים יוכלו לרכוש בכל מקרה את ביטוח הסיעוד של קופות החולים, הגם שמדובר בביטוח נדיב פחות (מעל גיל 50 קופות החולים מציעות תשלום של 3,500 שקל בחודש, במקום 5,500 שקל בחודש כמקובל). מדובר בפתרון שאינו מושלם, אבל בסך הכל סביר עבור הקבוצה הזאת.

הבעיה שעולה מפתרון זה היא כמובן שאלת העלות: מי יישא בעלות של ביטוח של מבוטחים מבוגרים, שבמצב עניינים רגיל כלל לא היו מתקבלים לביטוח? כרגע העלות מוטלת על קופות החולים, כלומר על חברי הקופה המבוטחים בביטוח הסיעוד שלה. בכך המדינה גילגלה את הקלקול של ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים לחברי קופות החולים. זהו גלגול בעייתי, ולכן כחלון הבטיח לשפות את קופות החולים על הנזק שנגרם להן מהמהלך. צריך להמתין ולראות שזה אכן קורה.

מוטי מילרוד

בנוסף, לקבוצות עובדים גדולות שמורה הזכות לחדש את הביטוח הקבוצתי שלהן, בתנאים ובמחירים חדשים. המחירים נגזרים ממחירי ביטוח הפרט בהנחה מוערכת של 30%–35%. זהו מחיר גבוה פי כמה מהמחיר ששולם בביטוח הקבוצתי, וגם יקר מעט מזה של ביטוחי קופות החולים — אבל בכל זאת מדובר במוצר הטוב ביותר בשוק, שמוצע בהנחה ניכרת. קבוצת עובדים גדולה שאינה שוקלת את החלופה הזאת, עושה לעצמה עוול.

צעדים הכרחיים ועצות צרכניות

אז מה עושים? להלן צעדים הכרחיים לכל מי שהביטוח הקבוצתי שלו עומד להיות מבוטל. ראשית, כל הביטוחים הקבוצתיים כוללים אופציית מעבר אוטומטית לביטוח הפרט של חברות הביטוח, ללא צורך בחיתום רפואי. האופציה הזאת קיימת רק למשך 60 יום. לכן, במהלך החודשיים הראשונים לביטול הביטוח, חייב כל מבוטח לבדוק את החלופות העומדות לרשותו.

שנית, החלופה הראשונה שכל מבוטח צריך לבדוק היא אם הוא יכול להצטרף לביטוח סיעוד של קופת חולים — אם הקופה מוכנה לקבל אותו לאחר החיתום הרפואי, ובאיזה מחיר. אם ניתן להתקבל לביטוח של קופת חולים, או אם יש כבר ביטוח כזה, ייתכן בהחלט שהכיסוי של קופת החולים ביחד עם הכיסוי של הביטוח הלאומי מספיק. זאת, אם הביטוח נרכש לפני שהמבוטח היה בן 49, ולכן סכומו 5,500 שקל בחודש.

אם אין אפשרות להתקבל לקופה בגלל החיתום הרפואי — בממוצע 5% מהפונים לקופה נדחים, אבל מעל גיל 45 השיעור קופץ ל–15% — החלופה היחידה שנותרת היא זו של המעבר האוטומטי לביטוח הפרט. במקרה כזה חייבים לבדוק היטב את המחיר המוצע בחברת הביטוח. כדאי לזכור כי כל המבוגרים, בני 60 ויותר, קיבלו מהמדינה זכות להתקבל אוטומטית לקופות החולים, ולכן מי שיצטרכו לבחון את האפשרות הזאת הם בעיקר צעירים. עבור הצעירים, המחירים בביטוחי הפרט אינם אסטרונומיים. כך, גבר בן 55, שירצה לקנות ביטוח סיעוד שנותן כיסוי של 5,000 שקל בחודש בהראל, יידרש לשלם כ–265 שקל בחודש. מאחר שמרבית הקבוצות דאגו לקבל מחברות הביטוח הנחה מובטחת בעת המעבר לביטוח פרט, בדרך כלל של 10%–25% ממחיר הפרט המלא, הרי שהמחיר המרבי שמבוטחים יידרשו לשלם יהיה כנראה כ–200 שקל בחודש. לא מעט, אבל גם לא אסטרונומי.

עם זאת, צריך לזכור שחברות הביטוח אינן רוצות לקבל את המבוטחים האלה — שנדחו מהקופות משום שהם חולים — ולכן מבחינת חברת הביטוח הם צרה צרורה. ולכן סביר להניח שהחברות יעשו תרגיל: מי שיבקש לקבל מהן הצעת מחיר יקבל הצעה מקבילה לזו של הביטוח הקבוצתי שיש לו ביד, עם כיסוי לכאורה של 15 אלף שקל בחודש (לכאורה, כי מדובר במוצר ביטוחי שאיש לא התכוון לממש אותו). כיסוי ל–15 אלף שקל בחודש אכן יעלה הון עתק. לא צריך ליפול בתרגיל הזה: המבוטח צריך לדרוש מחברת הביטוח הצעה לביטוח עם כיסוי סביר, כזה של 3,000–5,000 שקל בחודש (המקבילה של קופת החולים). ביטוח כזה, אמור לעלות עד 200 שקל בחודש לכל היותר למבוטחים מתחת לגיל 60 — כשמעל לגיל זה המדינה כבר דאגה לספק את המטרייה של קופת חולים.

כדאי גם להסיק את המסקנות מאירוע הביטוח הקבוצתי, וללמוד לנהוג בתבונה ובאחריות ברכישה עצמאית של ביטוח סיעוד. להלן כמה עצות צרכניות: דבר ראשון — חובה לרכוש את הביטוח של קופות החולים, וחייבים לעשות זאת לפני גיל 49, כשהביטוח הזה מציע עדיין תנאים מלאים.

בנוסף, כדאי לשקול רכישת ביטוח פרט עבור ילדים. בגילים צעירים, מחירי ביטוח הפרט נמוכים, ולכן גם הפרשה לאורך כל החיים (למשל, מגיל 10 עד גיל 80) עשויה להיות משתלמת פיננסית.

בנוגע לרכישת ביטוח פרט בגילים מבוגרים יותר, כלל לא בטוח שזהו צעד משתלם, בשל מחיריו הגבוהים. במידה רבה, מבוגרים יכולים לחסוך לעצמם את הסכום הנדרש, בתנאי שיקפידו לחסוך בקביעות במשך עשרות שנים. מי שיש לו את המשמעת העצמית לבצע חיסכון מתמשך כזה, יכול לוותר על ביטוח פרט. אחרת, גם ביטוח פרט צריך להישקל כחלופה חשובה.

ואולם יש לציין שכל העצות האלה עשויות להתבטל או להשתנות בקרוב, אם המדינה תקבל החלטה על הקמת ביטוח סיעוד ממלכתי. המשך יבוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם