תוכניות הפיתוח לחברה הערבית: 5 מיליארד שקל הועברו והיישום מתקדם - אבל לאט - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכניות הפיתוח לחברה הערבית: 5 מיליארד שקל הועברו והיישום מתקדם - אבל לאט

ראש הרשות לפיתוח מגזר המיעוטים, איימן סייף, אומר כי יישום ההחלטה מ–2015 על העברת 10 מיליארד שקל לחברה הערבית מתקדם, ואולם בתחומים מסוימים התקציבים לא מורגשים בשטח ■ היום: הוועידה הכלכלית של החברה הערבית

2תגובות
בית ספר בג'אסר א־זרקה. 750 מיליון שקל לבינוי של מוסדות ציבור
אמיל סלמן

"מתוך 9.7 מיליארד שקל שהוקצו לפיתוח החברה הערבית, 5 מיליארד שקל כבר הועברו ב–2016 ו–2017", כך אומר איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל. סייף מסכם את התקדמות הביצוע של החלטת הממשלה מ–2015 על הקצאה של קרוב ל–10 מיליארד שקל לפיתוח החברה הערבית. לדבריו, "זהו קצב הקצאה מתקדם. יתרת התקציבים תועבר בשלוש השנים הבאות". עם זאת, סייף מודה כי התקציבים שעוברים עדיין אינם מורגשים במלואם בשטח, בעיקר בגלל בעיות יישום וביצוע של הממשלה.

>> היום: הוועידה הכלכלית של החברה הערבית

ההחלטה על הקצאת התקציבים לחברה הערבית — החלטת ממשלה 922 — התקבלה לאחר מאבק פוליטי עז עם גורמי הימין הקיצוני בממשלה. זאת החלטה חסרת תקדים מבחינת ההיקף התקציבי שלה, שנועדה לצמצם את האפליה התקציבית המתמשכת של היישובים הערביים בישראל. החלטה 922 הצטרפה לשלוש החלטות חשובות נוספות שקיבלה ממשלת נתניהו בנושאי מיעוטים: השקעה בחברה הדרוזית בסך 1.2 מיליארד שקל בחמש שנים; השקעה של 3 מיליארד (מהם 1.5 מיליארד מתוך תקציבי החלטה 922) בחברה הבדואית בדרום; והשקעה של 0.9 מיליארד שקל בחברה הבדואית בצפון. בסך הכל קיבלה ממשלת נתניהו החלטות על השקעה של כ–13.5 מיליארד שקל בחמש שנים בקידום המיעוטים בישראל.

ההחלטה, שהובלה על ידי ראש אגף התקציבים באוצר דאז אמיר לוי, ונהנתה מתמיכה יוצאת דופן של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, היתה צריכה לעבור משוכות קשות: גם התנגדות עזה של הימין, וגם ספקנות רבה מצד החברה הערבית, שהתקשתה להאמין כי ממשלת ישראל מתכוונת ברצינות לפעול לצמצום האפליה התקציבית שלה. גם היום שורר אי־אמון רב בחברה הערבית, בין השאר בשל הביצוע האטי של ההחלטה, המביא לכך שהשיפורים בשטח עדיין מינוריים.

עם זאת, לדברי סייף, קצב הביצוע של הקצאת התקציבים משביע רצון, ואפילו גבוה. לדבריו, ב–2016 הועברו 2.1 מיליארד שקל למשרדי הממשלה, וב–2017 עוד 2.9 מיליארד שקל. תקציבים אלה מיועדים להעדפה מתקנת ליישובים הערביים. "התקציבים נמצאים ברובם במשרדי הממשלה, ויש לנו תוכניות עבודה עם יעדים ומדדים בכל משרד. אנחנו עוקבים אחר העברת התקציבים והקצאתם", אומר סייף.

מתוך סכום מצטבר של כ–5 מיליארד שקל בשנתיים, כמיליארד שקל הועברו לידי הרשויות הערביות כתקציבי פיתוח; כ–750 מיליון שקל הועברו למשרד השיכון לשם בינוי של מוסדות ציבור וקידום הליכי תכנון ובנייה; כמיליארד שקל הועברו למשרד התחבורה לשם פיתוח התחבורה הציבורית וסלילת כבישי גישה; וכחצי מיליארד שקל הועברו למשרד הכלכלה לשם פיתוח אזורי תעסוקה ביישובים.

השכונות החדשות עדיין לא נבנו

התקציבים עוברים כסדרם — והם צבועים לשם השקעה בחברה הערבית. מדובר בתקציבים שנועדו לפתור מצוקות מבניות ארוכות שנים שקיימות בחברה הערבית.

משרד השיכון הכין לכל יישוב ערבי תוכנית מסודרת לחמש השנים הקרובות, עם החלטות לגבי בינוי מבני ציבור, בניית יחידות דיור חדשות או שכונות חדשות, וקידום תהליכי התכנון, לאחר שחלק גדול מהיישובים הערבים עדיין סובל מהיעדר תכנון מפורט. הבינוי של מוסדות הציבור נעשה בחלקו ישירות בידי הרשויות, וחלקו בידי החברות המנהלות של משרד השיכון שכבר נמצאות בתוך היישובים. משרד התחבורה מנסה לסגור את הפערים בקווי התחבורה הציבורית ליישובים הערביים, ולשם כך יש גם צורך בסלילת כבישי גישה רבים. משרד החינוך מנסה לפתח את החינוך הבלתי־פורמלי, שכמעט לא היה קיים בתוך היישובים הערביים.

ואולם השימוש בתקציבים שהתקבלו לצורך יישום תוכניות בפועל אינו פשוט תמיד. לדברי סייף, החברה הערבית מבחינה בתהליכי השיפור שכבר נעשו בחינוך הבלתי־פורמלי ובתחבורה ציבורית, וגם בתחום התעסוקה יש שיפור, עם עלייה מתמדת בתעסוקה של נשים ערביות. לעומת זאת, בכל הקשור לתשתיות הפיזיות, קצב הביצוע אטי ומתסכל: עדיין לא התחילה בניית שכונות חדשות ומודרניות, וכבישי הגישה עדיין בתהליכי סלילה.

"אני יכול לומר בוודאות שאין ראש רשות שלא נהנה מהגדלה משמעותית של תקציבי הממשלה שמגיעים אליו", אומר סייף. "האתגר שלנו עכשיו הוא בעיקר ברשויות עצמן: ליישם את התקציבים. השרה גמליאל דוחפת אותנו להאיץ את היישום, אבל יש הרבה חסמים גם במישור של הרשות המקומית וגם בתוך משרדי הממשלה. החברות המנהלות, למשל, אינן יודעות לעבוד עם הרשויות הערביות, ובגלל חולשה של הרשויות — הן לא יודעות לעקוב אחר הביצוע ולתבוע שיפור".

איימן סייף
רמי שלוש

התקציבים מועברים — אך יש בעיות יישום

עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי, שהיתה שותפה להליכי העבודה בממשלה לקראת עיצובה של החלטה 922, מדווחת גם היא על התקדמות בביצוע ההחלטה — אבל גם היא מודעת לכך שיש עדיין חסמים רבים. כך, העדפה מתקנת של הקצאת 40% מתקציבי התחבורה הציבורית ליישובים הערביים מתבצעת, אבל בגלל העדפה ליישובים הדרוזיים והבדואיים, התוצאה היא חלוקה לא סבירה של התקציבים. התקציבים שמקצה משרד השיכון כמעט שאינם מיושמים בשל מחסומים רבים.

לטענת העמותה, "חלק גדול מהתקציב אינו מנוצל מפני שמשרד השיכון לא מגבש פתרונות לחסמי עומק — כגון התאמת שיטות השיווק ליישובים הערביים, תרגום מכרזי שיווק לערבית, גיבוש מנגנון לשמאות ביישובים הערביים, גיבוש מנגנון להתחדשות עירונית ביישובים הערביים וגיבוש מנגנון לפיתוח קרקעות בבעלות מעורבת, מדינתית־פרטית. התקציבים שהוקצו למשרד המשפטים לצורך רישום והסדרה לא נוצלו עד כה". מנגד, העמותה מציינת את ההתקדמות בהליכי התכנון ביישובים הערביים, וכן בהעברת תקציבים לבניית מבני ציבור.

בעיית יישום נוספת קיימת בנוגע לבינוי מעונות יום. גם במקרה זה, התקציבים מועברים, אבל החולשה של הרשויות הערביות גורמת להן להתמהמה ואינה מאפשרת להן להשתמש בתקציבים במועד שהוקצה להן, כך שרוב הכסף חוזר לממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם